Daily Rambam


ב"ה
Previous Day

כ׳ מנחם אב ה׳תשפ״ב

Next Day


ג׳ פרקים ליום
הל׳ איסורי ביאה פרק יב-יד
פרק אחד ליום
הל׳ חובל ומזיק פרק ד


חובל ומזיק
ד
ספר נזיקין

Video Player is loading.
א. הַנּוֹגֵף אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל וְנֵזֶק וְצַעַר לָאִשָּׁה:

ב. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין דְּמֵי וְלָדוֹת. שָׁמִין הָאִשָּׁה כַּמָּה הָיְתָה יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלְדָה וְנוֹתְנִין לַבַּעַל. אִם מֵת הַבַּעַל נוֹתְנִין לְיוֹרְשָׁיו. וְאִם נִגְּפָה אַחַר מִיתַת הַבַּעַל נוֹתְנִין אַף דְּמֵי וְלָדוֹת לָאִשָּׁה:
דמי ולדות לאשה. א״א אין דבר זה מחוור מן הגמרא וההלכות דאפילו לרבא דאמר בשחבל בה לאחר מיתת הגר דזכיא לה איהי בגופייהו ה״מ אשת הגר דאין לה יורשים דקיימא וקדמא איהי וזכיא בגוייהו אבל אשת ישראל שיש לה יורשים לעולם הם ליורשיו עכ״ל:

ג. הָיְתָה נְשׂוּאָה לְגֵר וְחָבַל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר נוֹתֵן דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. מֵת הַגֵּר פָּטוּר. וְאִם חָבַל בָּהּ אַחַר מִיתַת הַגֵּר זָכְתָה הִיא בִּדְמֵי וְלָדוֹת:

ד. הָיְתָה שִׁפְחָה אוֹ עַכּוּ״ם בִּשְׁעַת הֵרָיוֹן וּבִשְׁעַת נְגִיפָה נִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ נִתְגַּיְּרָה הֲרֵי דְּמֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁלָּהּ:

ה. הַנּוֹגֵף אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וּמֵתָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּלוּם. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא כב) ״וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ״. לֹא חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין:

ו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָאִשָּׁה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ וְנָגַף אֶת הָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתָה הוֹאִיל וֶהֱמִיתָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה הֲרֵי זֶה כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת:
דמי ולדות וכו׳. א״א לא מיחוורא הא מילתא דכר״ש אזלא דאמר נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה ואיהו גופיה פסק כחזקיה דאמר לא חילקו בו בין שוגג למזיד ובין מתכוין לשאינו מתכוין לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון עכ״ל:

ז. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. אֲבָל אִם עָשָׂה בָּהֶם חַבּוּרָה אוֹ שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ הָיָה שׁוֹגֵג פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֲוֹן מִיתַת בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁלֹּא חִלֵּק הַכָּתוּב בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין:

ח. וַהֲלֹא הַחוֹבֵל מְקַלְקֵל הוּא וְכָל הַמְקַלְקְלִין בְּשַׁבָּת פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה וְלָמָּה נַחְשֹׁב זֶה הַחוֹבֵל עָוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. הוֹאִיל וְעָשָׂה נַחַת רוּחַ לְיִצְרוֹ הָרַע בְּעֵת שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כִּמְתַקֵּן וְנִמְצָא עֲוֹן מִיתָה לְפִיכָךְ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין:

ט. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין. אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁהוּא חַיָּב עָלֶיהָ מַלְקוֹת. וַהֲלֹא כָּל הַמְחֻיָּב מַלְקוֹת וְתַשְׁלוּמִין לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם שֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. כָּךְ הֵם הַדְּבָרִים בַּכּל חוּץ מֵחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ רִבְּתָה תּוֹרָה חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ לְתַשְׁלוּמִין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא יט) ״רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן״:

י. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלּוֹ פָּטוּר. חָבַל בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁלּוֹ חַיָּב בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַשֶּׁבֶת. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל חֲבֵרוֹ רַבּוֹ שֶׁל עֶבֶד נוֹטֵל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים. וַאֲפִלּוּ צִעֲרוֹ בְּסַם וְנִתִרַפֵּא בִּמְהֵרָה הֲרֵי כָּל רְפוּאָתוֹ לְרַבּוֹ:

יא. כָּל עֶבֶד שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ גֵּט שִׁחְרוּר לְיָדוֹ אֵין לוֹ קְנָס. וַאֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהֶן לְעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא גָּמַר שִׁחְרוּרוֹ. וְלֹא הָאָדוֹן יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהֶן שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר [לוֹ] בּוֹ קִנְיָן. לְפִיכָךְ הַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ וְאַחַר כָּךְ סִמֵּא עֵינוֹ יוֹצֵא בְּשִׁנּוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְאִם תָּפַשׂ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:
נשאר בו קנין וכו׳. א״א ויש מי שסבור כותבין הרשאה וגובין עכ״ל:

יב. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין שֶׁבִּיְּשׁוֹ אָדָם אוֹ צִעֲרוֹ אוֹ שֶׁנְּגָחוֹ שׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. אִם אֵרְעוֹ זֶה בַּיּוֹם שֶׁל רַבּוֹ לְרַבּוֹ. בַּיּוֹם שֶׁל עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ:
מי שחציו עבד וכו׳. א״א זה הדין כמשנה ראשונה אבל למשנה אחרונה אין כאן חלוקת ימים אלא או הכל לעצמו או הכל לרבו דהני ממונא נינהו ולא קנסא או כותבין הרשאה וגובין את הכל כמו שביארנו עכ״ל:

יג. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְרַבּוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ. וְלִכְשֶׁיֵּצֵא הָעֶבֶד לְחֵרוּת יֵצֵא הַשָּׂדֶה מִתַּחַת רַבּוֹ. הִזִּיקוֹ הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב מְלָאכָה כְּלָל כְּגוֹן שֶׁקָּטַע רֹאשׁ אָזְנוֹ אוֹ רֹאשׁ חָטְמוֹ הַכּל לָעֶבֶד וְאֵין לְרַבּוֹ בָּהֶן פֵּרוֹת:

יד. הַחוֹבֵל בְּבַת קְטַנָּה שֶׁל אֲחֵרִים אִם נֵזֶק הַפּוֹחֵת אוֹתָהּ מִכַּסְפָּהּ הוּא הֲרֵי הוּא שֶׁל אָב. וְכֵן שִׁבְתָּהּ שֶׁל אָב שֶׁהֲרֵי מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְכֶסֶף מְכִירָתָהּ שֶׁל אָבִיהָ הוּא. אֲבָל צַעַר וּבשֶׁת וְרִפּוּי הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהּ. וְכֵן נֵזֶק שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֲתָהּ מִכַּסְפָּהּ הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהּ. וְכֵן הַחוֹבֵל בְּבִתּוֹ מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וּבשֶׁת:
וריפוי ובושת. א״א דוקא בושת דחבלות אבל בושת דאונס ופתוי אינו חייב דהא אי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין (והכי איתא בכתובות) עכ״ל:

טו. הַחוֹבֵל בְּאֵשֶׁת אִישׁ הַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי לְבַעֲלָהּ וְהַצַּעַר שֶׁלָּהּ. וְהַבּשֶׁת וְהַנֵּזֶק אִם בְּגָלוּי הוּא כְּגוֹן שֶׁחָבַל בְּפָנֶיהָ וּבְצַוָּארָהּ אוֹ בְּיָדֶיהָ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַשְּׁלִישׁ שֶׁלָּהּ וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לַבַּעַל. וְאִם בַּסֵּתֶר הוּא הַנֵּזֶק הַשְּׁלִישׁ לַבַּעַל וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָאִשָּׁה. שֶׁל בַּעַל נוֹתְנִין לוֹ מִיָּד וְשֶׁל אִשָּׁה יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹת:

טז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ אֲחֵרִים. אֲבָל הַבַּעַל שֶׁחָבַל בְּאִשְׁתּוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם לָהּ מִיָּד כָּל הַנֵּזֶק וְכָל הַבּשֶׁת וְהַצַּעַר וְהַכּל שֶׁלָּהּ וְאֵין לַבַּעַל בָּהֶן פֵּרוֹת. וְאִם רָצְתָה לִתֵּן הַדָּמִים לְאַחֵר נוֹתֶנֶת. וְכָזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים. וְהַבַּעַל מְרַפֵּא אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּרַפֵּא כָּל חָלְיָהּ:
שמרפא כל חליה. א״א תימה הוא למה הורו שישלם הכל הרי הוא נוטל בשל אחרים שליש או שני שלישים וכשחבל בה הוא למה ישלם הכל. ואולי טעה בדבריהם שלא אמרו אלא על מה שראוי לה וקנסו אותו שלא יאכל מהם פירות דבמקום פסידא לא תקון רבנן והוא עושה שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר עכ״ל:

יז. וְהַמַּזִּיק אִשְׁתּוֹ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה חַיָּב בִּנְזָקֶיהָ:

יח. הָאִשָּׁה שֶׁחָבְלָה בְּבַעְלָהּ אִם הָיָה תּוֹסֶפֶת בִּכְתֻבָּתָהּ מְחַיְּבִין אוֹתָהּ לִמְכֹּר הַתּוֹסֶפֶת לְבַעֲלָהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה וְגוֹבֶה מִמֶּנָּה אִם רָצָה הַבַּעַל. וְאִם רָצָה לְגָרְשָׁהּ וְלִגְבּוֹת מִן הַכּל גּוֹבֶה. וְאִם לֹא הָיָה לָהּ תּוֹסֶפֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לִמְכֹּר לוֹ עִקַּר כְּתֻבָּתָהּ. שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לַשְׁהוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ. אֶלָּא אִם רָצָה הַבַּעַל כּוֹתֵב עָלֶיהָ שְׁטָר בִּדְמֵי חֲבָלוֹ אוֹ מְגָרְשָׁהּ וְנוֹטֵל מִכְּתֻבָּתָהּ הָרָאוּי לוֹ:

יט. הַחוֹבֵל בְּבָנָיו הַגְּדוֹלִים אִם אֵין סוֹמְכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ נוֹתֵן לָהֶם מִיָּד. וְהַקְּטַנִּים יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע בְּנִזְקָן וְהֵן אוֹכְלִין פֵּרוֹתָיו. וְכֵן הַדִּין בַּאֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהֶן. וְאִם הָיוּ סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ וְחָבַל בָּהֶן פָּטוּר בֵּין שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בֵּין שֶׁהָיוּ קְטַנִּים. וְאִם חָבְלוּ בָּהֶן אֲחֵרִים בַּגְּדוֹלִים יִתֵּן לָהֶם מִיָּד וּבַקְּטַנִּים יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהֵן אוֹכְלִין פֵּרוֹתֶיהָ עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ:
עד שיגדילו וכו׳. א״א אפילו מציאתם שלו היא עכ״ל:

כ. חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּגִיעָתָן רָעָה. הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וְהֵן שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים פְּטוּרִין. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפַּתֵּחַ הַחֵרֵשׁ וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן אֵינָם חַיָּבִין לְשַׁלֵּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָבְלוּ בָּהֶן לֹא הָיוּ בְּנֵי דַּעַת:

כא. הָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה פְּגִיעָתָן רָעָה הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וְהֵן שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים פְּטוּרִין. אֲבָל מְשַׁלְּמִין לְאַחַר זְמַן אִם נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה אוֹ מֵת בַּעְלָהּ אוֹ נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד. שֶׁהֲרֵי בְּנֵי דֵּעָה הֵן וַהֲרֵי הֵן כְּבַעַל חוֹב שֶׁאֵין לוֹ מַה יִּגְבֶּה שֶׁאִם הֶעֱשִׁיר חַיָּב לְשַׁלֵּם:

כב. עַבְדּוֹ שֶׁל אָדָם כְּגוּפוֹ וּבְהֶמְתּוֹ כְּמָמוֹנוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ גַּחֶלֶת עַל לֵב עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמֵת אוֹ שֶׁדְּחָפוֹ לַיָּם אוֹ לָאֵשׁ וְהוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וְלֹא עָלָה וּמֵת פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְאִם עָשָׂה כֵן לְבֶהֱמַת חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ הִנִּיחַ הַגַּחֶלֶת עַל בִּגְדוֹ וְנִשְׂרַף שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הניח גחלת על לב עבדו. א״א כפות:
של חבירו וכו׳. א״א בפני חבירו:
Current Time 0:00
Duration -:-
Loaded: 0%
Stream Type LIVE
Remaining Time -:-
 
1x

Audio Only
Previous Day

כ׳ מנחם אב ה׳תשפ״ב

Next Day