Daily Rambam: 15 Cheshvan, 5783

Video Player is loading.

א. (שמות כא ב) ״עֶבֶד עִבְרִי״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה זֶה יִשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד. גָּנַב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה. וְאֵין לְךָ אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֶלָּא הַגַּנָּב בִּלְבַד. וְעַל זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר (שמות כא ב) ״כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי״. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים טו יב) ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״. מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד. זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱנִי בְּיוֹתֵר נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לט) ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לְךָ״. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ אֶת דָּמָיו אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים אוֹ לִתְּנֵם לְבַעַל חוֹב אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְאָכְלָן בִּלְבַד. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם וַאֲפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִּשָּׁאֵר לוֹ וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ:

ב. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ וְאֵינָהּ קוֹנָה לֹא עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מא) ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ״ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה:

ג. עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעַכּוּ״ם וַאֲפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב. וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לְעַכּוּ״ם וַאֲפִלּוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַצְמָהּ הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מז) ״אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר״. לְעֵקֶר זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַצְמָהּ:

ד. בָּא וְאָמַר לְךָ הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לְעַכּוּ״ם אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ עַד שֶׁיִּמָּכֵר אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּמְכַּר לְעַכּוּ״ם אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ וְלֹא יִטָּמַע בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מח) ״אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ״:

ה. אֶחָד הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָא עַל אֶבֶן הַמִּקָּח וְלֹא בְּסִמְטָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִמְכָּרִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מב) ״לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד״ אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד:

ו. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפָרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פָּרֶךְ זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אֶלָּא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִבָּטֵל. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן לוֹ קִצְבָה. אֶלָּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית אוֹ עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ חֲפֹר מָקוֹם זֶה וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁל חַמִּין אוֹ לְהָצֵן וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ אָסוּר וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מג) ״לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ״. הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אֶלָּא דָּבָר קָצוּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן הָעַכּוּ״ם שֶׁנִּמְכַּר לוֹ אִם רָדָה בּוֹ בְּפָרֶךְ הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ. וְאִם הִנִּיחוּהוּ עוֹבְרִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נג) ״לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ״. וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לִכְנֹס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל עַכּוּ״ם וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפָרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵינֶיךָ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה:

מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור וכו׳ עד מקום פלוני.

א״א הסברא שלו היא זו אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבוא והוא מתעכב לבא עד שיצטער והוא הדבר המסור לשם שיכול לומר לא היה לי פנאי לבא והשם יודע בו וע״ז נאמר ויראת מאלהיך אבל בין קצבה ללא קצבה מאי ויראת איכא ועוד העבד לא יהיה אלא כפועל שיצא לעבודת השדה בשעת יציאת הפועלים ויכנס בשעת כניסתם ויאכל בשעת אכילתם ויעבוד בשדה כעין עבודתם ומה קצב יתן אדם לפועליו אבל המחבר הזה מופלג הוא ומפליג הדברים למה שירצה עכ״ל:

ז. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בּוֹזִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לַעֲשׂוֹת הָעֲבָדִים כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ יַחְלֹץ לוֹ מִנְעָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לט) ״לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד״. אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֶלָּא כְּשָׂכִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) ״כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ״. וּמֻתָּר לְסַפֵּר לוֹ שְׂעָרוֹ וּלְכַבֵּס לוֹ כְּסוּתוֹ וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִסָּתוֹ. אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים אוֹ סַפָּר לָרַבִּים אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים. וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל לֹא יְלַמְּדֵנוּ בַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל אֶלָּא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ הוּא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶבֶד עִבְרִי מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בִּמְכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ:

ח. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד. וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד:

מלך שגזר שכל מי שלא יתן המס וכו׳ עד הרי זה מותר להשתמש בו יותר מדאי.

א״א בחיי ראשי לא נאמרו דברים הללו בגמרא לענין זה אלא שהיו אנשים פורעים מס המלך בשביל חבריהם והיה המס עשרה דינר והיו עושים להם מלאכה שוה חמשה עשר דינר ושאל אם היא הלואה ויש בה משום רבית או לא ופשט ליה דלאו הלואה היא אלא זביני דמלכא הוא דאית ליה רשות לזבוני להו כעבדי עד דפרעי עכ״ל:

ט. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה הָעִבְרִיָּה חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן לוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו טז) ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נָקִי וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן אַתָּה דָּר בִּכְרַךְ וְהוּא דָּר בִּכְפָר אוֹ אַתָּה דָּר בִּכְפָר וְהוּא יוֹשֵׁב בִּכְרַךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מא) ״וְיָצָא מֵעִמָּךְ״. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מו) ״וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ:

י. אֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת:

Current Time 0:00

Duration -:-

Loaded: 0%

Stream Type LIVE

Remaining Time -:-

Daily Rambam

ט״ו חשון ה׳תשפ״ג

עבדים

א

ספר קניין

ט״ו חשון ה׳תשפ״ג