היו הפירות בסימטא וכו׳.א״א ערבוב דברים אני רואה בכאן שלא פירש לאיזה כלי עירה והוא עוסק ובא לתוך כליו של מוכר כמ״ש בתחלת דבריו וא״כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא ולא אפילו הכניסן לרשות לוקח באותו כלי אבל לא היה לו לכתוב למעלה לתוך כליו של מוכר אלא אפילו לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון אבל אם אמר לו כור בשלשים סאה בסלע והוא בסימטא ומערה לכליו של לוקח ראשון ראשון קנו לו כליו עכ״ל:
היו הפירות בסימטא וכו׳.א״א ערבוב דברים אני רואה בכאן שלא פירש לאיזה כלי עירה והוא עוסק ובא לתוך כליו של מוכר כמ״ש בתחלת דבריו וא״כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא ולא אפילו הכניסן לרשות לוקח באותו כלי אבל לא היה לו לכתוב למעלה לתוך כליו של מוכר אלא אפילו לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון אבל אם אמר לו כור בשלשים סאה בסלע והוא בסימטא ומערה לכליו של לוקח ראשון ראשון קנו לו כליו עכ״ל:
וכן ראובן שמכר וכו׳.א״א דבר זה אין לו שורש לענין קניה אלא לגבי מי שפרע ואע״פ שהרב ז״ל מפרש כך בקידושין על משנת החליף שור בפרה אנו לא שמענו אלא דמי שור שאינן ידועים למוכר את הפרה שגם זה מילתא דלא שכיחא עכ״ל:
ואינו צריך עדים.א״א יש שהקשה על זה והא קי״ל כרבא דאמר אינו צריך למסירה. וי״ל דלא פליגי אביי ורבא אלא אליבא דמ״ד אותיות נקנות במסירה אבל למאן דבעי כתיבה היכא דליכא כתיבה כגון שכיב מרע ראיה מיהת בעי ועוד אני אומר דכי אמר רבא אינו צריך ראיה ה״מ להדי מוכר אבל לגבי לוה כי אתא למיגבי מיניה מצי א״ל אייתי ראיה היכי מטא שטרא לידך עכ״ל:
קנין השטרות וכו׳.א״א לא מן השם הוא זה אלא מפני שהלוה אומר ללוקח אני לא שעבדתי לך את עצמי לפיכך אם כתב לו בשטר חובו הריני משועבד לך ולכל הבאים מכחך אינו יכול למחול משמכר שטר חובו. עכ״ל: