מבוי מפולש וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל מסתברא אם יש דיורין ברחבה ועירבו בני הרחבה או בני החצר עם בני המבוי שהכל מותר בין באמצע בין מן הצד דהלכה כרב ששת דאמר דעירוב משוי להו חד מינא ומחיצות דהכי מהני להתם, עכ״ל:
מותר לטלטל וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל שיבוש הוא זה כי תחת הקורה לעולם מותר אבל בין הלחיים פליג רבא דאי פתוח לרה״ר מותר ואיכא מאן דפסק כאביי דבין לחיים אסור, עכ״ל:
שהלחי עביו כל שהוא וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אם עביו כל שהוא גבהו מיהת צריך שיעור שיהא גבהו י׳ אלא בין לחי בין קורה מותר דמשום היכר הוא והאיכא היכר והרי אם עשה לאשירה סולם בין שתי חצרות מערבין אחד דכל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר והכי איתא פרק חלון ואע״ג דאמרינן בגמרא מ״ד עושים לחי אשרה אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא לאו פלוגתא היא בהדיא אלא אפשר דלא אמר בקורה ומשום אפשר לא מדחיא מימרא דאמורא. ועוד דאיתנהו להנך טעמי דכתבינן ואת״ל דפליגי לאו מטעמא דכתב איהו דהא גבי לחי נמי שיעורא בעינן לגבהה כדכתיבנא אלא ה״ק לחי אע״ג דחשבת לחי כקש נדף אפשר להעמידו בצד הכותל ע״י קשירה אבל קורה כי הויא כקש נדף לא קיימא כלל ובעיא ממ״נ דבר העומד וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל:
מבוי מפולש וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל מסתברא אם יש דיורין ברחבה ועירבו בני הרחבה או בני החצר עם בני המבוי שהכל מותר בין באמצע בין מן הצד דהלכה כרב ששת דאמר דעירוב משוי להו חד מינא ומחיצות דהכי מהני להתם, עכ״ל:
מותר לטלטל וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל שיבוש הוא זה כי תחת הקורה לעולם מותר אבל בין הלחיים פליג רבא דאי פתוח לרה״ר מותר ואיכא מאן דפסק כאביי דבין לחיים אסור, עכ״ל:
שהלחי עביו כל שהוא וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אם עביו כל שהוא גבהו מיהת צריך שיעור שיהא גבהו י׳ אלא בין לחי בין קורה מותר דמשום היכר הוא והאיכא היכר והרי אם עשה לאשירה סולם בין שתי חצרות מערבין אחד דכל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר והכי איתא פרק חלון ואע״ג דאמרינן בגמרא מ״ד עושים לחי אשרה אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא לאו פלוגתא היא בהדיא אלא אפשר דלא אמר בקורה ומשום אפשר לא מדחיא מימרא דאמורא. ועוד דאיתנהו להנך טעמי דכתבינן ואת״ל דפליגי לאו מטעמא דכתב איהו דהא גבי לחי נמי שיעורא בעינן לגבהה כדכתיבנא אלא ה״ק לחי אע״ג דחשבת לחי כקש נדף אפשר להעמידו בצד הכותל ע״י קשירה אבל קורה כי הויא כקש נדף לא קיימא כלל ובעיא ממ״נ דבר העומד וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל:
