אין (אסור) [באין] וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אין דבר זה פשוט ולא הכל מודים בו דנהי דאין עושין חמץ גמור ואין חייבים על חמוצו כרת אבל נוקשה מיהת הוי ואסור עכ״ל:
כל זמן שאדם עוסק וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אנו אין בידינו אלא כל זמן שהעיסה מצה קולה צלול כשאדם מקיש עליה אבל כשהיא מחמצת אע״פ שאין בה סדקין ולא הכסיפו פניה קולה משתקע כחרש והחרשות גם הוא סימן לחימוץ ואם הגביה ידו ממנו אסורה והוא שיהא שם אחרת שהחמיצה שנסדקה או שהכסיפו פניה ואם אין שם אחרת ושהתה כדי מיל נמי אסורה עכ״ל:
מותר ליתן התבלין וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל זהו ע״ד הרב ז״ל שסומך על דברי ר״ע שאמר לשתי לר׳ אליעזר ור׳ יהושע עיסה ביין שמן ודבש ולא אמרו לי דבר ועל דברי ריב״ל שאמר מיומא קמא לושו לי בחלבא. ואני אומר אולי לא נאמר אלא בזריזים שהיו אופין אותו מיד אבל להתיר לכל אדם כשאר עיסות לא וכן עיקר עכ״ל:
אין (אסור) [באין] וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אין דבר זה פשוט ולא הכל מודים בו דנהי דאין עושין חמץ גמור ואין חייבים על חמוצו כרת אבל נוקשה מיהת הוי ואסור עכ״ל:
כל זמן שאדם עוסק וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אנו אין בידינו אלא כל זמן שהעיסה מצה קולה צלול כשאדם מקיש עליה אבל כשהיא מחמצת אע״פ שאין בה סדקין ולא הכסיפו פניה קולה משתקע כחרש והחרשות גם הוא סימן לחימוץ ואם הגביה ידו ממנו אסורה והוא שיהא שם אחרת שהחמיצה שנסדקה או שהכסיפו פניה ואם אין שם אחרת ושהתה כדי מיל נמי אסורה עכ״ל:
מותר ליתן התבלין וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל זהו ע״ד הרב ז״ל שסומך על דברי ר״ע שאמר לשתי לר׳ אליעזר ור׳ יהושע עיסה ביין שמן ודבש ולא אמרו לי דבר ועל דברי ריב״ל שאמר מיומא קמא לושו לי בחלבא. ואני אומר אולי לא נאמר אלא בזריזים שהיו אופין אותו מיד אבל להתיר לכל אדם כשאר עיסות לא וכן עיקר עכ״ל:
