שכרה למשא הואיל ואמר לו וכו׳ עד ומניח לו נבלתו.א״א אין לזה שורש וענף שאין הפרש בין רכיבה לשאר משא ולשון ההלכות הטעתו שראה שם לרכוב ולאו בדוקא נקט לה עכ״ל:
במה דברים אמורים כשהיו וכו׳ עד שכורה ביד אחרים.א״א דבר זה אינו מחוור שהרי בגמרא העמידוה בחצר דמשכיר [ושוורים דאתו מעלמא פי׳ חצר דמשכיר] דלא אגירא לשוכר דאי אגירא ליה כדידיה דמי וקניא ליה מידי דהוה אשוכר את מקומו עכ״ל: