Daily Rambam

א. פֵּרוֹת הַנִּלְקָחוֹת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינָן נִפְדִּין בְּרִחוּק מָקוֹם אֶלָּא אִם כֵּן נִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה אֶלָּא יַעֲלוּ הֵן עַצְמָן וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם:

ב. זֶה חֹמֶר בְּלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מִפֵּרוֹת מַעֲשֵׂר עַצְמָן. וְאִם נִטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶם יִפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם:

ג. אֵין נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֶלָּא מַאֲכַל אָדָם שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. אוֹ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. כְּגוֹן הַפְּרָט הַמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דברים יד כו) ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״:

ד. לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מַיִם וּמֶלַח כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת לְפִי שֶׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶם מִן הָאָרֶץ. וְלֹא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע. וְלֹא פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם. לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְבָקָר וָצֹאן:

ה. הַדְּבַשׁ וְהַבֵּיצִים וְהֶחָלָב הֲרֵי הֵן כְּבָקָר וָצֹאן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקַע הֲרֵי הֵן גִּדּוּלֵי גִּדּוּלֶיהָ:

ו. הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ אֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַיִם. וּמִשֶּׁהֶחְמִיץ נִלְקָח כַּיַּיִן וּכְשֵׁכָר. לְקָחוֹ עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ וְהֶחֱמִיץ קָנָה מַעֲשֵׂר:

ז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּנָתַן שְׁלֹשָׁה מַיִם וּמָצָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. אֲבָל אִם נָתַן שְׁלֹשָׁה וְהוֹצִיא אַרְבָּעָה הֲרֵי זֶה כְּיַיִן מָזוּג וְנִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:

ח. לוּלְבֵי זְרָדִין וְהֶחָרוּבִין עַד שֶׁלֹּא יַמְתִּיקוּ אֵין נִלְקָחִין. אַחַר שֶׁיַּמְתִּיקוּ נִלְקָחִין. אֲבָל הַלּוּף וְהַחַרְדָּל וְהַתֻּרְמוּסִין וּשְׁאָר כָּל הַנִּכְבָּשִׁים בֵּין מִשֶּׁיַּמְתִּיקוּ בֵּין עַד שֶׁלֹּא הִמְתִּיקוּ נִלְקָחִין. וְהַקּוֹר נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:

ט. הַכַּרְכּוֹם אֵינוֹ נִלְקָח שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְמַרְאֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִנּוֹתְנֵי רֵיחַ וּמַרְאֶה וְטַעַם הוֹאִיל וְאֵינָן לַאֲכִילַת גּוּפָן אֶלָּא לְטַעַם שֶׁנּוֹתְנִין אֵינָן נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. לְפִיכָךְ רָאשֵׁי בְּשָׂמִים וְהַפִּלְפְּלִין וְהַקֹּשְׁטְ וְהַחִלְתִּית וְחַלּוֹת חֲרִיעַ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינָן נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:

י. הַשֶּׁבֶת אִם לִתֵּן טַעַם בִּקְדֵרָה אֵינָהּ נִלְקַחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. וְאִם לִכְמַךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל גּוּפָהּ נִלְקַחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. עֵרֵב מַיִם וּמֶלַח אִם נָתַן לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן הֲרֵי הֵן כְּמֻרְיָס וְלוֹקֵחַ מֵהֶן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. וּמַבְלִיעַ דְּמֵי הַמַּיִם וְהַמֶּלַח בִּדְמֵי הַשֶּׁמֶן:

יא. אֵין לוֹקְחִין תְּרוּמוֹת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילָתָהּ. שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ אֶלָּא כֹּהֲנִים מְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ וּמֻתֶּרֶת לְאוֹנֵן וְנֶאֱכֶלֶת בְּכָל מָקוֹם. וְהַמַּעֲשֵׂר מֻתָּר לְזָרִים וְלִטְבוּל יוֹם וְאָסוּר לְאוֹנֵן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם. נִמְצָא מְמַעֵט אֲכִילַת מַעֲשֵׂר וַאֲכִילַת הַתְּרוּמָה:

יב. לוֹקְחִין בְּהֵמָה לְזִבְחֵי הַשְּׁלָמִים מִכֶּסֶף הַמַּעֲשֵׂר. שֶׁהַשְּׁלָמִים נֶאֱכָלִים לְזָרִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ לוֹקְחִין בְּהֵמוֹת לְאָכְלָן חֻלִּין מִכֶּסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּדֵי לְהַבְרִיחָם מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁאֵין לוֹקְחִין בְּהֵמָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר אֶלָּא לִשְׁלָמִים. אֲבָל חַיָּה וְעוֹף לוֹקְחִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁלָמִים:

יג. אֵין לוֹקְחִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. לְפִי שֶׁהוּא חַיָּב לְבַעֵר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

יד. הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח אוֹ פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין אוֹ פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם לֹא קָנָה הַמַּעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין:

הלוקח מים ומלח וכו׳ עד אע״פ שיצאו המעות לחולין. א״א זה שבוש אלא יחזרו הדמים למקומן אם לקחן מאחר ואם הלך לו יאכל כנגדן והכי קאמר שמואל בירושלמי ובגמרא דידן:

טו. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת חוּץ לִירוּשָׁלַיִם בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. בְּשׁוֹגֵג כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לְהַחֲזִיר הַדָּמִים לַבְּעָלִים וְהֵן מַעֲשֵׂר כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. בְּמֵזִיד יַעֲלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ יַנִּיחֵם עַד שֶׁיֵּרָקְבוּ:

טז. וְכֵן אֵין לוֹקְחִין בְּהֵמָה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר חוּץ לִירוּשָׁלַיִם. וְאִם לָקַח בְּשׁוֹגֵג יַחְזְרוּ הַדָּמִים לִמְקוֹמָן. בְּמֵזִיד תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ תִּקָּבֵר הִיא וְעוֹרָהּ:

יז. לָקַח עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג אִם בָּרַח הַמּוֹכֵר הֲרֵי זֶה יֵאָכֵל כְּנֶגֶד אוֹתָן הַמָּעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוֹצִיא חוּץ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר וּבָרַח הַמּוֹכֵר אוֹ מֵת יֵאָכֵל כְּנֶגְדּוֹ. וְאִם הָיָה הַמּוֹכֵר קַיָּם יַחְזְרוּ הַדָּמִים לִמְקוֹמָן. וְכֵן אִם הֵבִיא עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר יֹאכַל כְּנֶגְדָּן:

יח. לָקַח חַיָּה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים. וּבְהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁקָּנָה שׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְלֹא קָנָה שְׁלָמִים. לָקַח בְּהֵמָה לִשְׁלָמִים וְנָפַל בָּהּ מוּם פָּקְעָה מִמֶּנָּה קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר וּפוֹדֶה אוֹתָהּ. וְאֵין הַדָּמִים מַעֲשֵׂר. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם פְּדָאָהּ לְעַצְמוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ:

לקח בהמה לשלמים וכו׳ ואעפ״כ אם פדאה לעצמו מוסיף חומש. א״א מאי אעפ״כ אטו שלמים דעלמא שהוממו ופדאן מי לא מוסיף חומש בשביל הקדשים:

יט. הַמַּתְפִּיס מְעוֹת מַעֲשֵׂר לִשְׁלָמִים לֹא קָנוּ שְׁלָמִים. שֶׁקְּדֻשַּׁת שְׁלָמִים אֵינָהּ חָלָה עַל קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר. שֶׁהַמַּעֲשֵׂר מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִתְפִּיס הַמַּעֲשֵׂר עַצְמָן לִשְׁלָמִים שֶׁלֹּא קָנוּ שְׁלָמִים:

כ. הָאוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹרַת חֻלִּין אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד אִם פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר עַצְמָן אָכַל יָצָא יְדֵי שָׁמַיִם. וְאִם כֶּסֶף מַעֲשֵׂר אָכַל יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָם וְיַעֲלוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. אוֹ יֹאכַל כְּנֶגְדָּן בִּירוּשָׁלַיִם אִם אֵין יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים:

האוכל מעשר שני וכו׳ יצא ידי שמים. א״א יצעק לשמים:

ואם כסף מעשר אכל יחזרו דמים למקומן. א״א וישלם מה שאכל ויעלו ויאכלו בירושלים או יאכל כנגדן בירושלים אם אינו יכול להחזיר את הדמים: