Daily Rambam: 16 Av, 5784

א. הַמְּנָּחוֹת הֵם מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וְהַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן וִאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נְסָכִים. מֵהֶם מִנְחַת צִבּוּר. וּמֵהֶם מִנְחַת יָחִיד:

ב. וְכָל הַמְּנָחוֹת סלֶת חִטִּין חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁהֵם מִן הַשְּׂעוֹרִים:

ג. שָׁלֹשׁ מְנָחוֹת לַצִּבּוּר. עֹמֶר הַתְּנוּפָה וְהוּא קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּיוֹם עֲצֶרֶת. וְאֵלּוּ נִקְרְאוּ מִנְחָה וְאֵינָן קְרֵבִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהֵן חָמֵץ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא ב יב) ״קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה׳ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ״. וְהַמִּנְחָה הַשְּׁלִישִׁית הוּא לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל שַׁבָּת וְאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כֻּלּוֹ נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

ד. וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵלּוּ הֵן. מִנְחַת חוֹטֵא וְהוּא הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב הֶעָנִי כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב חַטָּאת וְלֹא תַּגִּיעַ יָדוֹ. מִנְחַת סוֹטָה וְהִיא מִנְחַת הַקְּנָאוֹת שֶׁכְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֶׂיהָ. הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם וְהִיא הַנִּקְרֵאת חֲבִיתִין. מִנְחַת הַסּלֶת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת הַמַּחֲבַת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת הַמַּרְחֶשֶׁת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת רְקִיקִין וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה:

ה. כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין כָּל אַחַת מֵהֶן פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן. וּמִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת כֻּלּוֹ. וְחָמֵשׁ מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֵדֶר וּנְדָבָה יֵשׁ לוֹ לְהִתְנַדֵּב וְלִנְדֹּר מֵהֶן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ אֶלֶף עִשָּׂרוֹן. אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר וּמִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת וּמִנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין כָּל אַחַת מֵהֶן עִשָּׂרוֹן אֶחָד לֹא פָּחוֹת וְלֹא יֶתֶר:

ו. כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה בַּמַעֲרָב כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁשְּׁנֵיהֶן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה:

ז. כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. לוֹג שֶׁמֶן לְכָל עִשָּׂרוֹן. וְקֹמֶץ לְבוֹנָה לְכָל מִנְחָה. בֵּין שֶׁהָיְתָה עִשָּׂרוֹן אֶחָד בֵּין שֶׁהָיְתָה שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים. שֶׁאֵין מְבִיאִין בִּכְלִי אֶחָד יֶתֶר עַל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. חוּץ מִמִּנְחַת קְנָאוֹת וּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה יא) ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה״:

ח. נָתַן וְהִקְרִיב לוֹקֶה עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נָתַן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן אוֹ לְבוֹנָה עַל גַּבֶּיהָ אֵינוֹ עוֹבֵר וְלֹא פָּסַל. מִנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין מוֹסִיף לְכָל אַחַת מֵהֶן שֶׁמֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

ט. כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ נִקְמָצוֹת וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים חוּץ מִמִּנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת אֶלָּא מַקְטִירִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו טז) ״וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן״ וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין וְכֹהֵן שֶׁהֵבִיא מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ מִנְחַת נְדָבָה כֻּלָּן נִשְׂרָפוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָן נִקְמָצוֹת:

י. הַכֹּהֶנֶת מִנְחָתָהּ נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין:

הכהנת מנחתה נקמצת.

א״א כהנת זו לא ידעתי מה היא אם נשאת לכהן הרי כבר אמורה ואם נשאת לישראל מנחתה נאכלת:

יא. וְלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַהֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן סָפֵק מִנְחָתָם נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת כְּמִנְחַת כֹּהֲנִים. כֵּיצַד עוֹשִׂים. הַקֹּמֶץ קָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַשְּׁיָרִים מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן:

יב. כָּל הַנְּשׂוּאוֹת לַכֹּהֲנִים בֵּין כֹּהֶנֶת בֵּין יִשְׂרְאֵלִית אֵין שְׁיָרֵי מִנְחוֹתֵיהֶן נֶאֱכָלִים מִפְּנֵי חֵלֶק הַבַּעַל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל. וְאֵינָהּ כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים מִפְּנֵי חֵלֶק הָאִשָּׁה. אֶלָּא הַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשְּׁיָרִים מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. הַקְּמִיצָה בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְאִם קָמַץ בַּהֵיכָל כְּשֵׁרָה:

יג. וּמְקַדְּשִׁין מִנְחָה בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע וְקוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְאֵין מַקְדִּישִׁין הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע. וּמֵאֵימָתַי יֻתְּרוּ הַשְּׁיָרִים בַּאֲכִילָה מִשֶּׁיַּצִּית הָאוּר בְּרֹב הַקֹּמֶץ:

יד. כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַצָּה. וְכֵן שְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת שֶׁאוֹכְלִין הַכֹּהֲנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין לְאָכְלָן בְּכָל מַאֲכָל וּבִדְבַשׁ אֵין אוֹכְלִין אוֹתָן חָמֵץ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו י) ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״. אֲפִלּוּ חֶלְקָם לֹא יַחְמִיצוּ. וְאִם הֶחְמִיץ שְׁיָרֶיהָ לוֹקֶה. וְהַמְחַמֵּץ אַחַר הַמְחַמֵּץ חַיָּב. וְלוֹקִין עַל כָּל עֲשִׂיָּה וַעֲשִׂיָּה שֶׁבָּהּ:

טו. כֵּיצַד. לָשָׁהּ חָמֵץ אוֹ עֲרָכָהּ חָמֵץ אוֹ קְטָפָהּ חָמֵץ אוֹ אֲפָאָהּ חָמֵץ לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב יא) ״לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״ וְנֶאֱמַר (ויקרא ו י) ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ לְחַיֵּב עַל כָּל מַעֲשֶׂה יְחִידִי שֶׁבָּהּ. עָשָׂה חָמֵץ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף לוֹקֶה עַל כָּל מַעֲשֶׂה מֵהֶן:

טז. הִנִּיחַ שְׂאוֹר עַל גַּבֵּי הָעִסָּה וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְנִתְחַמְּצָה מֵאֵלֶיהָ לוֹקֶה. שֶׁהַנָּחַת הַשְּׂאוֹר הוּא הַמַּעֲשֶׂה:

יז. תִּבֵּל הַשְּׁיָרִים בְּקֶצַח אוֹ בְּשֻׁמְשְׁמִין אוֹ בְּכָל מִינֵי תַּבְלִין וּשְׁמָנִים כְּשֵׁרָה. מַצָּה הִיא אֶלָּא שֶׁנִּקְרֵאת מַצָּה מְתֻבֶּלֶת:

או בכל מיני תבלין ושמנים.

א״א נראה לי במצה האפויה נשנית שמותר לאכול שיריה בתבלין ואין חוששין לבטול טעם מצה אבל למנחת הסלת ללוש את שיריה בתבלין אסור משום חמוץ:

יח. הַמְחַמֵּץ מִנְחָה פְּסוּלָה פָּטוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב יא) ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״. הַכְּשֵׁרָהּ לְהַשֵּׁם לֹא הַפְּסוּלָה. חִמְּצָהּ כְּשֶׁהִיא כְּשֵׁרָה וְיָצָאת לַחוּץ וְחָזַר וְחִמְּצָהּ אַחַר שֶׁנִּפְסְלָה בִּיצִיאָתָהּ אֵינוֹ לוֹקֶה. חִמְּצָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ וּכְבָר קָרְבָה זוֹ וְהִיא כְּשֵׁרָה:

יט. הַמְחַמֵּץ לֶחֶם הַפָּנִים לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב יא) ״כָּל הַמִּנְחָה״. אֲבָל מִנְחַת נְסָכִים אֵין בָּהּ מַלְקוֹת שֶׁאִם גִּבְּלָהּ בְּמַיִם הֲרֵי נִפְסְלָה קֹדֶם שֶׁתִּתְחַמֵּץ. וְאִם גִּבְּלָהּ בְּיַיִן שֶׁל נְסָכִים מֵי פֵּרוֹת הֵן וְאֵין מַחְמִיצִין:

כ. הַחִטִּים שֶׁל מְנָחוֹת אֵין לוֹתְתִין אוֹתָן שֶׁמָּא יַחְמִיצוּ שֶׁהֲרֵי בַּחוּץ לוֹתְתִין אוֹתָן וְאֵין הַכּל זְרִיזִין לְשָׁמְרָן. אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר הוֹאִיל וְהִיא שֶׁל צִבּוּר לוֹתְתִין אוֹתָהּ. שֶׁהֲרֵי הַצִּבּוּר זְרִיזִין הֵן וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ:

כא. כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת נִלּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ. הוֹאִיל וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים בָּעֲזָרָה אַנְשֵׁי פְּנִים זְרִיזִין הֵן:

כב. וּבְמָקוֹם שֶׁמְּבַשְּׁלִין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שָׁם אוֹפִין אֶת הַמְּנָחוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו כ) ״זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה״ וְגוֹ׳:

כג. כָּל הַמְּנָחוֹת טְחִינָתָן וְהַרְקָדָתָן בַּחוּץ. וְלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים. וְכָל מַעֲשֵׂיהֶן כְּשֵׁרִים בְּזָר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית הַקְּמִיצָה. וּמַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת הָיוּ בָּעֲזָרָה. וּשְׁתֵּיהֶם מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת וּמְקַדְּשִׁין. וְתַנּוּר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת הָיָה:

Daily Rambam

ט״ז מנחם אב ה׳תשפ״ד

מעשה הקרבנות

י״ב

ספר עבודה

ט״ז מנחם אב ה׳תשפ״ד