אם חצר הוא עד להשתמש בו וכו׳.א״א כמה זה הדין רחוק מדעתי ולמה יכריח את חבירו לפנות שנה בשנה ויאמר לו מאחר שאין אתה רוצה למכור וגם אני איני רוצה למכור או תסבול היזק ראיה או תחלוק כי לעולם לא אטרח להיות גולה שנה בשנה ועוד אם אין לו להיכן יפנה מה תהא עליו:
אחד השוכר מחבירו מקצת חצר וכו׳ עד חולקין.א״א וגם זה הדין נפשו אותה ויעש ממנו לשכירות שע״מ כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה ומתנה עכ״ל:
אם חצר הוא עד להשתמש בו וכו׳.א״א כמה זה הדין רחוק מדעתי ולמה יכריח את חבירו לפנות שנה בשנה ויאמר לו מאחר שאין אתה רוצה למכור וגם אני איני רוצה למכור או תסבול היזק ראיה או תחלוק כי לעולם לא אטרח להיות גולה שנה בשנה ועוד אם אין לו להיכן יפנה מה תהא עליו:
אחד השוכר מחבירו מקצת חצר וכו׳ עד חולקין.א״א וגם זה הדין נפשו אותה ויעש ממנו לשכירות שע״מ כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה ומתנה עכ״ל:
בית שיש לו פתחים וכו׳ עד כנגד פתחו.א״א לא אמרו בגמ׳ יחוד מפקיע שאר הרוחות אלא בחפירה דסופלי והיחוד הוא תיקון כניסה ויציאה אבל בית שיש לו פתחים הרבה מארבע רוחות מה תיקון הם צריכין:
בית שאין בו ד׳ על ד׳ כו׳ עד פתח הבית הזה חולקין.א״א נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וזה העני שלא הורישו אביו אלא זה הבית הפסיד כניסה ויציאה מן החצר וכל משא שישא יפרק אותה משם על זה נאמר בתר עניא אזלא עניותא ואם הוציאוהו מדין ארבע אמות בחצר כנגד פתחו שלא תהא חצירו גדולה מביתו מדין כל תשמישו וחלקו בחצר לא הוציאוהו. ואם תאמר שלא אמר אלא על ארבע אמות שכנגד פתחו א״כ היה לו לומר אא״כ יש בכל החצר ח׳ אמות לזה וארבע אמות לזה עד הפתח הזה חולקין ואולי שדיבר בשנים שבחצר שיש להם בתים קטנים הללו ואין להם שותף עוד בחצר עכ״ל:
אבל אם היה הכותל של זה שבנה וכו׳ עד בכותלים.א״א זה המשפט מעוקל שאם הרויח לו המקום וגדר אותו שיפחות לו ההוצאה ומה שאמר שאינו יכול להשתמש בכותלים כן ישתמש אלא המקום לו יהיה ויהיה לו שטר על זה שאם יפול הכותל האבנים והעפר לשניהם והמקום שלו עכ״ל:
בני הנהר וכו׳ ובור הקרוב לאמה עד מפני דרכי שלום.א״א בגמ׳ מעמיד אותה באמה המהלכת ע״פ בורו אבל הרב ז״ל לא כתב בזה ואפשר לפי שחזר הדין לכל דאלים גבר טוב הוא שנחוש לדרכי שלום ומי שקרוב לה הוא דאלים עכ״ל:
