Daily Rambam
Home
(current)
Archives
סיום הרמב״ם
Download
718.480.0200
Dedications
Download the
מורה שיעור
ב"ה
Previous Day
י״א אייר ה׳תשפ״ה
Next Day
ג׳ פרקים ליום
הל׳ אישות פרק ב-ד
אידיש
English
פרק אחד ליום
הל׳ גזילה ואבידה.. בפרקים אלו. פרק א
אידיש
English
גזילה ואבידה
א
ספר נזיקין
Sorry, your browser doesn't support embedded videos. you can try downloading it instead.
1x
1.25x
1.5x
1.75x
2x
2.25x
2.5x
2.75x
3x
Download Video
Download audio
Audio Only
Previous Day
י״א אייר ה׳תשפ״ה
Next Day
הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה
הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה
יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְוֹת:
שְׁתֵּי מִצְוֹת עֲשֵׂה,
וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה הוּא פְּרָטָן:
שֶׁלֹּא לִגְזוֹל.
שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹק.
שֶׁלֹּא לַחֲמוֹד.
שֶׁלֹּא לְהִתְאַוּוֹת.
לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה.
שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה.
לְהָשִׁיב הָאֲבֵדָה.
וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:
א
. כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר
(ויקרא יט יג)
״לֹא תִגְזל״. אֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה שֶׁאִם גָּזַל חַיָּב לְהַחְזִיר שֶׁנֶּאֱמַר
(ויקרא ה כג)
״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״ זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וַאֲפִלּוּ שָׂרַף הַגְּזֵלָה אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ וְכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין אֵין לוֹקִין עָלָיו:
ב
. וְאָסוּר לִגְזל כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה אֲפִלּוּ עַכּוּ״ם אָסוּר לְגָזְלוֹ אוֹ לְעָשְׁקוֹ. וְאִם גְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ יַחְזִיר:
ג
. אֵי זֶהוּ גּוֹזֵל זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן הָאָדָם בְּחָזְקָה כְּגוֹן שֶׁחָטַף מִיָּדוֹ מִטַּלְטְלִין אוֹ שֶׁנִּכְנַס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים. אוֹ שֶׁתָּקַף בְּעַבְדּוֹ וּבִבְהֶמְתּוֹ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. אוֹ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר
(שמואל ב כג כא)
״וַיִּגְזל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי״:
ד
. אֵי זֶהוּ עוֹשֵׁק זֶה שֶׁבָּא מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים וְכֵיוָן שֶׁתְּבָעוּהוּ כָּבַשׁ הַמָּמוֹן אֶצְלוֹ בְּחָזְקָה וְלֹא הֶחֱזִירוֹ. כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ הַלְוָאָה אוֹ שְׂכִירוּת וְהוּא תּוֹבְעוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אַלָּם וְקָשֶׁה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר
(ויקרא יט יג)
״לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ״:
ה
. כָּל הַגּוֹזֵל חַיָּב לְהַחְזִיר הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר
(ויקרא ה כג)
״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״. וְאִם אָבְדָה אוֹ נִשְׁתַּנֵּית מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. בֵּין שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין שֶׁבָּאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁגָּזַל הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וּבְנָאָהּ בַּבִּירָה הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיַּהֲרֹס אֶת כָּל הַבִּנְיָן וְיַחְזִיר קוֹרָה לִבְעָלֶיהָ. אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים שֶׁיִּהְיֶה נוֹתֵן אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא יַפְסִיד הַבִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וַעֲשָׂאָהּ בְּסֻכַּת הֶחָג וּבָא בַּעַל הַקּוֹרָה לְתָבְעָהּ בְּתוֹךְ הֶחָג נוֹתֵן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. אֲבָל אַחַר הֶחָג הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית וְלֹא בְּנָאָהּ בְּטִיט מַחְזִיר אֶת הַקּוֹרָה עַצְמָהּ:
ו
. הַגּוֹזֵל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר אֵינוֹ בְּתוֹרַת הֲשָׁבַת גְּזֵלָה. גָּזַל שָׁלֹשׁ אֲגֻדּוֹת שָׁווֹת שָׁלֹשׁ פְּרוּטוֹת וְהֻזְּלוּ וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן שָׁווֹת שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת וְהֶחְזִיר לוֹ שְׁתַּיִם חַיָּב לְהַחְזִיר הַשְּׁלִישִׁית הוֹאִיל וּבַתְּחִלָּה הָיְתָה שָׁוָה פְּרוּטָה. גָּזַל שְׁתַּיִם שְׁווֹת פְּרוּטָה וְהֶחְזִיר אַחַת גְּזֵלָה אֵין כָּאן מִצְוַת הֲשָׁבַת גְּזֵלָה אֵין כָּאן:
ז
. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בַּיִּשּׁוּב וְהֶחְזִיר לוֹ גְּזֵלָתוֹ בַּמִּדְבָּר הָרְשׁוּת בְּיַד הַנִּגְזָל אִם רָצָה נוֹטֵל וְאִם לָאו אוֹמֵר לוֹ אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא בַּיִּשּׁוּב שֶׁמָּא תֵּאָנֵס מִמֶּנִּי כָּאן. וַהֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַגַּזְלָן וּבְאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנָּהּ לוֹ בַּיִּשּׁוּב. וְכֵן בִּדְמֵי הַגְּזֵלָה:
ח
. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן יָצָא. וְאִם הֶחְזִיר לְכִיסוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָעוֹת יָצָא שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה וַהֲרֵי מָנָה הַמָּעוֹת שֶׁהֶחְזִיר לוֹ בִּכְלַל מְעוֹתָיו וּמִנְיַן שֶׁלֹּא מִדַּעַת פּוֹטֵר. וְאִם הֶחְזִיר לְכִיס שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם לֹא יָצָא וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּת הַגְּזֵלָה עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ שֶׁהֶחְזִיר לְכִיס פְּלוֹנִי:
ט
. כָּל הַחוֹמֵד עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ אוֹ בֵּיתוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּקְנֵהוּ מִמֶּנּוּ וְהִכְבִּיר עָלָיו בְּרֵעִים וְהִפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים רַבִּים הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר
(שמות כ יד)
(דברים ה יח)
״לֹא תַחְמֹד״. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה עַד שֶׁיִּקַּח הַחֵפֶץ שֶׁחָמַד. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר
(דברים ז כה)
״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ״. חִמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה:
דמים רבים כו׳ לא תחמוד.
א״א ולא אמר רוצה אני עכ״ל:
ואין לוקין וכו׳.
א״א לא ראיתי תימה גדול מזה והיכן מעשה גדול מנטילת החפץ אבל הל״ל מפני שהוא חייב בתשלומין שהרי הוא כגזלן שחייב להשיב את הגזלה ולפיכך אינו לוקה וגם זהו חייב להשיב החפץ לבעלים עכ״ל:
י
. כָּל הַמִּתְאַוֶּה בֵּיתוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִקְנוֹתָן מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ הֵיאַךְ יִקְנֶה דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה בְּלִבּוֹ בַּדָּבָר עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר
(דברים ה יח)
״לֹא תִתְאַוֶּה״ וְאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד:
יא
. הַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד וְהַחִמּוּד מֵבִיא לִידֵי גֵּזֶל. שֶׁאִם לֹא רָצוּ הַבְּעָלִים לִמְכֹּר אַף עַל פִּי שֶׁהִרְבָּה לָהֶם בְּדָמִים וְהִפְצִיר בְּרֵעִים יָבוֹא לִידֵי גֵּזֶל שֶׁנֶּאֱמַר
(מיכה ב ב)
״וְחָמְדוּ בָּתִּים וְגָזָלוּ״. וְאִם עָמְדוּ הַבְּעָלִים בְּפָנָיו לְהַצִּיל מָמוֹנָם אוֹ מְנָעוּהוּ מִלִּגְזל יָבוֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. צֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה אַחְאָב וְנָבוֹת:
יב
. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמִּתְאַוֶּה עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד וְהַקּוֹנֶה דָּבָר שֶׁהִתְאַוָּה בְּהֶפְצֵר שֶׁהִפְצִיר בַּבְּעָלִים אוֹ בְּבַקָּשָׁה מֵהֶן עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. לְכָךְ נֶאֱמַר
(שמות כ יד)
(דברים ה יח)
״לֹא תַחְמֹד״ וְ
(דברים ה יח)
״לֹא תִתְאַוֶּה״. וְאִם גָּזַל עָבַר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין:
יג
. כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר
(משלי א יט)
״כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ״ וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם לֹא הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת וְרָצָה הַגַּזְלָן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּבָא מֵאֵלָיו וְהֶחְזִיר דְּמֵי הַגְּזֵלָה. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא עוֹזְרִין אוֹתוֹ וּמוֹחֲלִין לוֹ כְּדֵי לְקָרֵב הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה עַל הַשָּׁבִים. וְכָל הַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דְּמֵי הַגְּזֵלָה אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ: