Daily Rambam

הִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה

הִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה

עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין זוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר: הֵיאךְ יִקְנֶה וּבַמֶּה יִקְנֶה; וְדִין נוֹתֵן מַתָּנָה וּמְקַבֵּל מַתָּנָה; וְאֵי זוֹ מַתָּנָה חוֹזֶרֶת, וְאֵי זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.

וּבֵאוּר כָּל הַדִּינִין הָאֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. הַהֶפְקֵר כָּל הַמַּחֲזִיק בּוֹ זָכָה. וְכֵן הַמִּדְבָּרוֹת וְהַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים כָּל שֶׁבָּהֶן הֶפְקֵר וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. כְּגוֹן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁל יַעַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

המדברות וכו׳. א״א דוקא לאותו השבט עכ״ל:

ב. הַצָּד דָּגִים מִן הַיָּמִים וּמִן הַנְּהָרוֹת. אוֹ שֶׁצָּד עוֹפוֹת אוֹ מִינֵי חַיּוֹת. הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם בְּעָלִים זָכָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָצוּד בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ. וְאִם צָד שָׁם קָנָה. וְאִם הָיוּ הַדָּגִים בַּבֵּיבָרִים שֶׁל בְּעָלִים וְכֵן חַיָּה וְעוֹף שֶׁבַּבֵּיבָרִים. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֵּיבָר גָּדוֹל וְהוּא מְחֻסַּר צִידָה הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבֵּיבָרִים וְהַצָּד מִשָּׁם הֲרֵי זֶה גַּזְלָן:

ג. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ דָּגִים מִתּוֹךְ מְצוּדָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַיָּם. אוֹ שֶׁלָּקַח חַיָּה מִמְּצוּדָתוֹ כְּשֶׁהִיא פְּרוּסָה בַּמִּדְבָּר הֲרֵי זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם הָיָה הַמְּצוּדָה כְּלִי וְלָקַח מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה הֲרֵי זֶה גַּזְלָן:

הרי זה גזלן. א״א להוציאו בדיינין. עכ״ל:

ד. הַפּוֹרֵס מְצוּדָה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְצָד בָּהּ חַיָּה אוֹ עוֹף אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה קָנָה. וְאִם הָיָה עוֹמֵד בַּעַל הַשָּׂדֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי קָנָה בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְאֵין לְבַעַל הַמְּצוּדָה כְּלוּם:

ואין לבעל המצודה. א״א ואיך לא חילק בין צבי רץ כדרכו וגוזלין מפריחים לשאינן כן והלא המשנה חילקה בהן עכ״ל:

ה. דָּגִים שֶׁקָּפְצוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה קָנָה בַּעַל הַסְּפִינָה. שֶׁזּוֹ כְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת הִיא וְאֵינָהּ חָצֵר הַמְהַלֶּכֶת. שֶׁהַמַּיִם הֵן שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ וְאֵינָהּ הוֹלֶכֶת מֵחֲמַת עַצְמָהּ:

ו. גֵּר שֶׁמֵּת וְלֹא הוֹלִיד יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵין לוֹ יוֹרְשִׁין אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בִּנְכָסָיו זָכָה. וְאֵין בַּעַל הַמֵּצַר יָכוֹל לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים שֶׁזּוֹ כְּמַתָּנָה הִיא:

ז. שְׁתֵּי שָׂדוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּמֵצַר אֶחָד בֵּינֵיהֶן. הֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹתָהּ קְנָאָהּ. הֶחֱזִיק בָּהּ לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ. זוֹ שֶׁהֶחְזִיק בָּהּ קָנָה אֲבָל חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה אַחַת מֵהֶן. חֲבֶרְתָּהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בָּהּ. וְאוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ. הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ וְלִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֶת הַמֵּצַר שֶׁבֵּינֵיהֶן. אוֹ שֶׁהֶחְזִיק בַּמֵּצַר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן הֲרֵי זֶה סָפֵק. וְאִם בָּא אֶחָד וְהֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ זָכָה הָאַחֲרוֹן:

ח. וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לְפָנִים מִזֶּה שֶׁהֶחְזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן לִקְנוֹתוֹ וְלִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ בִּלְבַד. הֶחֱזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי אַף זֶה שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לֹא קָנָה:

ט. הַמַּחֲזִיק בִּשְׁטָר מִנִּכְסֵי הַגֵּר כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַקַּרְקַע הַכְּתוּבָה בְּאוֹתוֹ שְׁטָר לֹא קָנָה אֶלָּא הַשְּׁטָר בִּלְבַד לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:

י. שָׂדֶה הַמְצֻיֶּנֶת בִּמְצָרֶיהָ כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד קָנָה אֶת כֻּלָּהּ. וְאִם אֵינָהּ מְצֻיֶּנֶת בִּמְצָרֶיהָ קוֹנֶה מִמֶּנָּה בְּאוֹתוֹ מַכּוֹשׁ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַצֶּמֶד בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְיַחְזֹר. הַמֵּצַר וְהֶחָצָב שֶׁמְּתַחֲמִין בּוֹ תְּחוּמִין מַפְסִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר. וְכָל הַמַּחֲזִיק בְּשָׂדֶה לֹא קָנָה אֶלָּא עַד הַמֵּצַר אוֹ עַד הֶחָצָב:

יא. כָּל הַמַּפְסִיק לְפֵאָה מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר. כֵּיצַד. הָיָה שָׁם נַחַל אוֹ אַמַּת הַמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לֹא קָנָה אֶלָּא עַד הַנַּחַל אוֹ עַד הָאַמָּה. וְכָל הַמַּפְסִיק בִּרְשׁוּת שַׁבָּת מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת רְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ כַּרְמְלִית אֲפִלּוּ הָיָה בֵּינֵיהֶם רְשׁוּת שֶׁחוֹלֶקֶת לְגִטִּין:

ברשות שבת וכו׳. א״א יש כאן ערבובי דברים שאין הגמרא הולכת ע״ז הדרך ואין בגמרא שיהא פיסלא חולק בנכסי הגר אלא בפאה ובשבת ובטומאה ובגיטין כי כן דרך הגמרא ומפרש בגמרא מה טיבן של הפסקות עכ״ל:

יב. כָּל דָּבָר הַמַּפְסִיק לְטֻמְאָה מַפְסִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס אָדָם לְבִקְעָה זוֹ וְטֻמְאָה בַּבִּקְעָה בְּצִדָּהּ אַחֶרֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הִגִּיעַ לִמְקוֹם הַטֻּמְאָה אִם לָאו. כָּל מָקוֹם שֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְטֻמְאָה הֲרֵי הוּא כְּמָקוֹם אַחֵר, מֻחְלָק בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

יג. בִּקְעָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׂדוֹת רַבּוֹת וְכֻלָּן שֶׁל גֵּר אֶחָד וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן לֹא מֵצַר וְלֹא חָצָב וְלֹא דָּבָר מִדְּבָרִים הַמַּפְסִיקִין. וּבָא אֶחָד וְהֶחֱזִיק בְּמִקְצָת הַבִּקְעָה לִקְנוֹת אֶת כֻּלָּהּ. כָּל הַנִּקְרָא עַל שֵׁם אוֹתוֹ הַגֵּר קוֹנֶה אוֹתוֹ:

בקעה גדולה כו׳. א״א אינו כן שכבר אמרו בגמרא כל שנקראת על שמו ה״ד דאמרי בי גרגותא דפלניא פר״ח ז״ל שדה בית השלחין ששותה מגרגותא חדא עכ״ל:

יד. עַכּוּ״ם שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין לְיִשְׂרָאֵל אוֹ קָנָה מִטַּלְטְלִין מִיִּשְׂרָאֵל. קוֹנֶה בִּמְשִׁיכָה וּמַקְנֶה בִּמְשִׁיכָה אוֹ בְּדָמִים. אֲבָל הַקַּרְקַע אֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתוֹ מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁטָר וְאֵינוֹ מַקְנֶה אוֹתוֹ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁטָר שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת אֶלָּא עַל הַשְּׁטָר. לְפִיכָךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה מִן הָעַכּוּ״ם וְנָתַן הַדָּמִים. וְקֹדֶם שֶׁיַּחְזִיק בָּהּ בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר זָכָה אַחֲרוֹן וְנוֹתֵן לָרִאשׁוֹן אֶת הַדָּמִים. מִפְּנֵי שֶׁהָעַכּוּ״ם מֵעֵת שֶׁלָּקַח הַדָּמִים סִלֵּק רְשׁוּתוֹ וְיִשְׂרָאֵל לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ. וְנִמְצְאוּ נְכָסִים אֵלּוּ כְּנִכְסֵי מִדְבָּר שֶׁכָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶן זָכָה:

טו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁפָּט יָדוּעַ לַמֶּלֶךְ. אֲבָל אִם דִּין אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁפָּטוֹ שֶׁלֹּא יִזְכֶּה בַּקַּרְקַע אֶלָּא מִי שֶׁכּוֹתֵב בִּשְׁטָר אוֹ הַנּוֹתֵן דָּמִים וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. עוֹשִׂין כְּפִי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּל דִּינֵי הַמֶּלֶךְ בְּמָמוֹן עַל פִּיהֶן דָּנִין: