Daily Rambam

א. הַמְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה וְזָכָה בָּהּ. וְאַחַר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק חָזַר בּוֹ וְאָמַר אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ. אוֹ אֵינִי מְקַבְּלָהּ. אוֹ הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה. אוֹ שֶׁאָמַר מוּם זֶה נִרְאֶה לִי בָּהּ. לֹא אָמַר כְּלוּם. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ כָּךְ הַמְקַבֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אַחַר שֶׁזָּכָה. מַתָּנָה זוֹ שֶׁאָמַר הַמְקַבֵּל אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ אַחַר שֶׁבָּאת לְיָדוֹ הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהּ זָכָה בָּהּ שֶׁהֲרֵי הִפְקִירָהּ הַמְקַבֵּל אַחַר שֶׁזָּכָה בָּהּ. אֲבָל אִם הָיָה צוֹוֵחַ מֵעִקָּרוֹ לֹא קָנָה הַמְקַבֵּל וְחוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים:

לא אמר כלום וכו׳. א״א דוקא אמר הרי היא בטילה אבל אמר בטילה היא אינה מתנה והכין איתא בגיטין ובכריתות עכ״ל:

ב. הַמְזַכֶּה לַחֲבֵרוֹ בְּמַתָּנָה עַל יְדֵי אַחֵר כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בָּהּ אַחֵר כְּגוֹן שֶׁמָּשַׁךְ הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ הִגִּיעַ שְׁטַר הַקַּרְקַע לְיָדוֹ אוֹ הֶחֱזִיק בַּקַּרְקַע זָכָה חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַמַּתָּנָה לְיָדוֹ וְאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. אֲבָל הַמְקַבֵּל יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה אִם רָצָה מְקַבֵּל אִם לֹא רָצָה אֵינוֹ מְקַבֵּל שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו וּזְכוּת הוּא שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ מַתָּנָה אִם יִרְצֶה. אֲבָל אִם לֹא יִרְצֶה אֵין נוֹתְנִין מַתָּנָה לְאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ:

ג. זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמְקַבֵּל שָׁתַק וְאַחַר כָּךְ צָוַח וְאָמַר אֵינִי מְקַבְּלָהּ. הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם זֶה שֶׁשָּׁתַק כְּבָר רָצָה וְזֶה שֶׁחָזַר וְצָוַח חָזַר בּוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁתַק מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיָדוֹ כְּלוּם וְזֶה שֶׁצָּוַח הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ. לְפִיכָךְ אִם קָדַם אַחֵר וְזָכָה בָּהּ לְעַצְמוֹ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. שֶׁמָּא הַמְקַבֵּל זָכָה וְכֵיוָן שֶׁאָמַר אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ הֲרֵי הִפְקִירָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזֶה שֶׁקָּדַם וּלְקָחָהּ מִן הַהֶפְקֵר זָכָה. וְאִם חָזְרוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים וּתְפָשׂוּהָ מִיַּד זֶה שֶׁקָּדַם וְזָכָה בָּהּ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָם. שֶׁמָּא הַמְקַבֵּל לֹא זָכָה וְכֵיוָן שֶׁאָמַר אֵינִי רוֹצֶה הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ וְלֹא קָנָה אוֹתָהּ וּבִרְשׁוּת בְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא קַיֶּמֶת עֲדַיִן:

ד. רְאוּבֵן שֶׁרָצָה לִתֵּן מֵאָה דִּינָרִין לְשִׁמְעוֹן וְשָׁלַח לוֹ הַמֵּאָה עַל יְדֵי לֵוִי. אִם אָמַר לוֹ זְכֵה בְּמֵאָה זוּז לְשִׁמְעוֹן. אוֹ תֵּן מֵאָה זוּז לְשִׁמְעוֹן. אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הוֹלֵךְ מֵאָה זוּז לְשִׁמְעוֹן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמֵּאָה לְיַד שִׁמְעוֹן:

ראובן שרצה ליתן וכו׳. א״א דוקא מתנה אבל פריעת חוב אינו יכול לחזור בו וכן בפקדון אם הוחזק הנפקד כפרן עכ״ל:

ה. הָלַךְ לֵוִי בְּמֵאָה זוּז שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ עִמּוֹ לְהוֹלִיכָן לְשִׁמְעוֹן וּבִקֵּשׁ שִׁמְעוֹן וְלֹא מְצָאָהוּ יַחְזִיר לִרְאוּבֵן. מֵת שִׁמְעוֹן בְּחַיֵּי רְאוּבֵן יַחְזִיר לִרְאוּבֵן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו. מֵת רְאוּבֵן בְּחַיֵּי שִׁמְעוֹן יִתֵּן הַמֵּאָה לְשִׁמְעוֹן אוֹ לְיוֹרְשָׁיו שֶׁמִּצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַדְּבָרִים וְהוּא בָּרִיא. שֶׁהֲרֵי הַמֵּאָה בְּיָדוֹ שֶׁל שָׁלִיחַ עֲדַיִן:

ו. אֵין אָדָם זוֹכֶה בְּמַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹכֶה גָּדוֹל וּבֶן דַּעַת. וְאֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה. אֲבָל הָעַכּוּ״ם אֵינוֹ זוֹכֶה הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁלִיחוּת לְעוֹלָם כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְעַכּוּ״ם כָּךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְעַכּוּ״ם:

ז. קָטָן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. פָּחוֹת מִזֶּה לֹא זָכָה לְעַצְמוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. וְכֵן הַשּׁוֹטֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. וְהַמְזַכֶּה לְשׁוֹטֶה עַל יְדֵי בֶּן דַּעַת זָכָה. אֲבָל הַחֵרֵשׁ זוֹכֶה לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה:

ח. זָכִין לְקָטָן אֲפִלּוּ בֶּן יוֹם אֶחָד. וּלְגָדוֹל בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וַחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַמַּתָּנָה לַחֲצֵרוֹ כְּאִלּוּ זָכָה בָּהּ אַחֵר:

ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת כְּגוֹן שָׂדֵהוּ וְחֻרְבָּתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בְּצִדָּהּ וְיֹאמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי. וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן קוֹנִין לוֹ בְּסִמְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּחָצֵר שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֵינוֹ זוֹכֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ. וּקְטַנָּה תִּזְכֶּה לָהּ חֲצֵרָהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ. אֲבָל הַקָּטָן אֵינוֹ זוֹכֶה עַד שֶׁתַּגִּיעַ מַתָּנָה לְיָדוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ אַחֵר:

וקטנה תזכה וכו׳. א״א אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ״ל:

י. הַמַּתָּנָה כְּגֵט, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְסֹר דְּבָרִים לְשָׁלִיחַ. כֵּיצַד. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה אִמְרוּ לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁיִּכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ בִּשְׁטַר מַתָּנָה וְיִתְּנוּהָ לִפְלוֹנִי אֵין זֶה כְּלוּם. וְאִם אָמְרוּ לְאוֹתָן הָעֵדִים וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לַמְקַבֵּל לֹא קָנָה. וְכֵן אִם אָמַר לִשְׁנַיִם כִּתְבוּ וְחִתְמוּ בִּשְׁטַר מַתָּנָה וּתְנוּהוּ לִפְלוֹנִי אֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב אֶלָּא הֵן עַצְמָן כּוֹתְבִין כְּמוֹ בְּגֵט:

לא קנה וכו׳. א״א הוא הדין אם אמר להם תנו צריכין הם לכותבו עכ״ל:

יא. הַכּוֹתֵב בִּשְׁטָר נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי. אוֹ שֶׁכָּתַב נְתַתִּיהָ לוֹ אוֹ הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. הֲרֵי זוֹכֶה בָּהּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ. אֲבָל אִם כָּתַב בַּשְּׁטָר אֶתְּנֶנָּה לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו הָעֵדִים. לֹא זָכָה הַמְקַבֵּל עַד שֶׁיֹּאמַר לָעֵדִים כִּתְבוּ שְׁטַר מַתָּנָה וּתְנוּ לוֹ וְכוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. שֶׁאֵין הַמְקַבֵּל זוֹכֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטַר הַמַּתָּנָה לְיָדוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יב. הָאוֹמֵר נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָתַן לִי. חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל אִם אָמַר כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לֹא כָּתַב וְלֹא נָתַן לִי. אִם הַמְקַבֵּל מַתָּנָה הוּא שֶׁאָמַר כֵּן. הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים הוּא וְהַנּוֹתֵן אוֹכֵל פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ. וְאִם בֶּן הַמְקַבֵּל הוּא שֶׁאָמַר לֹא נָתַתָּ לְאָבִי שָׂדֶה זוֹ וְהוּא אוֹמֵר כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ. מַנִּיחִין אֶת הַפֵּרוֹת עַל יְדֵי שָׁלִישׁ עַד שֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר הֵיאַךְ הוּא:

יג. מְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁטָּעַן וְאָמַר זוֹ שֶׁתַּחַת יָדִי אֵינָהּ מַתָּנָה בְּיָדִי אֶלָּא שׁוֹמֵר אֲנִי עָלֶיהָ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אוֹ שֶׁאָמַר בְּטֵלָה הָיְתָה מִתְּחִלָּתָהּ לְפִי שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּיהָ אוֹ בְּעַל כָּרְחִי בְּאֹנֶס אוֹ בְּטָעוּת וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דְּבָרָיו קַיָּמִין. וְנִשְׁבָּע עַל זֶה שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְתַחְזֹר לִבְעָלֶיהָ:

ותחזור לבעליה וכו׳. א״א רעיון רוח ונשבע שבועת היסת עכ״ל:

יד. טָעַן הַנּוֹתֵן וְאָמַר שׁוֹמֵר אַתָּה עָלֶיהָ אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי נְתַתִּיהָ אוֹ גְּזוּלָה הִיא בְּיָדְךָ וְזֶה אוֹמֵר אַתָּה נָתַתָּ לִי. נִשְׁבָּע הַמְקַבֵּל שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר: