בד״א באחים ובאלמנה וכו׳ עד ואין צריך להביא ראיה.א״א והיאך גובה בו והא קי״ל דבעינן כתיבה ומסירה. והנה הוא הולך על דרך פירוש רבו שמפרש אינו צריך ראיה דמצי למימר שטר היה לי ואבד והאי פירושא לא דייק מגופא דהא שמעתא ומשמעתא דסנהדרין במעשה דההיא סבתא דנפק שטרא מתותי ידה עכ״ל:
בד״א באחים ובאלמנה וכו׳ עד ואין צריך להביא ראיה.א״א והיאך גובה בו והא קי״ל דבעינן כתיבה ומסירה. והנה הוא הולך על דרך פירוש רבו שמפרש אינו צריך ראיה דמצי למימר שטר היה לי ואבד והאי פירושא לא דייק מגופא דהא שמעתא ומשמעתא דסנהדרין במעשה דההיא סבתא דנפק שטרא מתותי ידה עכ״ל:
ואין רשאין וכו׳ עד ונמצא חוב קיים.א״א לא זו הדרך אלא שהוא דן לזכות ואם זכה זכו בו היתומים ואם חב לא חב ליתומים שאין להם רשות לאפוטרופסים לחוב ליתומים לא לכתחלה ולא דיעבד עכ״ל:
אין האפוטרופין רשאין להוציא וכו׳ עד שמשחררי׳.א״א יש מי שאומר הלכה כרבי דאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוציא דבהא פליגי דת״ק סבר אין כסף גומר בה ור׳ סבר גומר וקי״ל גומר הלכך הלכתא כר׳ עכ״ל:
האפוטרופין תורמין וכו׳ עד והרוצה לתקן יתקן.א״א אין הדעת נוחה הימנו שיהא האפוטרופוס חבר מוכר טבל להכשיל בני אדם בנכסי היתומים. אבל יניח המותר על מזונותיהם לשנה עד שיראה מקום ריוח במכירתם. ואחר ימכור והטעם שאינו שליח אלא לצורך שעה עכ״ל:
