Daily Rambam: 11 Tevet, 5790

א. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מֵאָה לוֹג שֶׁל יַיִן טָבוּל מִן הַתּוֹרָה וְאָמַר שְׁנֵי לוֹגִין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מֵהֶן הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. לֹא יַתְחִיל וְיִשְׁתֶּה עַד שֶׁיַּנִּיחַ בְּסוֹף שִׁעוּר תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. אֶלָּא יַפְרִישׁ וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּה. וְאֵין אוֹמְרִין זֶה שֶׁהִנִּיחַ בַּסּוֹף כְּאִלּוּ נִבְרַר תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁחִיּוּב תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה וְאֵין אוֹמְרִין בְּשֶׁל תּוֹרָה נַחְשֹׁב כְּאִלּוּ נִבְרַר עַד שֶׁיִּבְרֹר:

ב. הַקּוֹבֵעַ מַעַשְׂרוֹתָיו בְּפִי הֶחָבִית לֹא יִשְׁתֶּה מִשּׁוּלֶיהָ. בְּשׁוּלֶיהָ לֹא יִשְׁתֶּה מִפִּיהָ. מִפְּנֵי שֶׁהַמַּשְׁקִין מְעֹרָבִין. אֲבָל הַקּוֹבֵעַ בְּפִי הַמְּגוּרָה אוֹכֵל מִשּׁוּלֶיהָ. קָבַע בְּשׁוּלֶיהָ אוֹכֵל מִפִּיהָ:

הקובע מעשרותיו בפי החבית וכו׳ עד במקום אחד.

א״א היינו סבורים שכשם שאין תורמין ממנו על מקום אחר מחוייב תרומה כך אין מעשרין ממנו על מקום אחר שמחוייב מעשר וזהו מן הפטור על החיוב עד שמצאתי אותו בירושלמי בסוף פרק ראשון של דמאי ובמעשר עושה כן אבל לא לתרומה ונראה הטעם מפני שכלם באים מכח מעשר:

ג. וְיֵשׁ לָאָדָם לִקְבֹּעַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּפוֹדֵהוּ וְעוֹשֵׂהוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן עַל אוֹתָן הַפֵּרוֹת אוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר:

ד. הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ כָּל אוֹתָן הַפֵּרוֹת שֶׁהִנִּיחַ מַעֲשֵׂר וְנוֹתֵן לַלֵּוִי. מְצָאָן שֶׁאָבְדוּ הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ לְכָל שֶׁהִפְרִישׁ וְאֵינוֹ מְעַשֵּׂר וַדַּאי:

ה. הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עַל אוֹתָן הַמָּעוֹת מֵחֶלְקוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵתוּ הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי:

ו. כֵּיצַד מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן. מַפְרִישׁ תְּרוּמָה אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִפֵּרוֹתָיו וּמְזַכֶּה בָּהֶן עַל יְדֵי אַחֵר לְאוֹתוֹ כֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעָנִי שֶׁהִלְווּם. וְאִם הָיוּ רְגִילִין לִטּל מִמֶּנּוּ וְהוּא רָגִיל שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶלָּא לָהֶן אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת עַל יְדֵי אַחֵר. וְאַחַר שֶּׁמַּפְרִישׁ מְחַשֵּׁב כַּמָּה שָׁוֶה זֶה שֶׁהִפְרִישׁ וּמְנַכֶּה מִן הַמִּלְוֶה עַד שֶׁיִּפְרַע כָּל חוֹבוֹ וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה וְאוֹכֵל הַמַּעַשְׂרוֹת:

ז. כְּשֶׁהוּא מְחַשֵּׁב מַה שָּׁוִים הַפֵּרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ יֵשׁ לוֹ לְחַשֵּׁב כַּשַּׁעַר הַזּוֹל וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת חוֹב זֶה. וְאִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת לַחֲזֹר אֵינוֹ חוֹזֵר. אֲבָל אִם רָצוּ אֵלּוּ שֶׁלָּקְחוּ הַמָּעוֹת לַחֲזֹר חוֹזְרִין. נִתְיָאֲשׁוּ מֵהֶן הַבְּעָלִים אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד. מֵת הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעָנִי שֶׁהִלְווּם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן כַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ עַד שֶׁיִּטּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. וְהוּא שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶן קַרְקַע אֲפִלּוּ מְלֹא מַחַט. אֲבָל אִם הִנִּיחַ כְּסָפִים אֵין רְשׁוּת הַיּוֹרֵשׁ מוֹעֶלֶת. וְאִם הִלְוָם בְּבֵית דִּין עַל מְנָת שֶׁיַּפְרִישׁ עַל מָעוֹת אֵלּוּ מֵחֶלְקָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִטּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי אֵין מַפְרִישִׁין עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁהִלְווּהוּ בְּבֵית דִּין זוֹכֶה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ:

ח. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְבֶן לֵוִי כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי רַשַּׁאי בֶּן לֵוִי לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ. וְאִם נְתָנוֹ הַיִּשְׂרָאֵל לְלֵוִי אַחֵר אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת:

ט. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת בִּמְגוּרָה וְנָתַן סְאָה לְלֵוִי וּסְאָה לְעָנִי לֹא יַפְרִישׁ שְׁמֹנֶה סְאִין מִן הַמְּגוּרָה וְיֹאכְלֵם. אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁתֵּי סְאִין שֶׁל מַעַשְׂרוֹת קַיָּמִין. אֲבָל אִם אָכְלוּ מֵהֶן הַלֵּוִי וְהֶעָנִי אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַנִּשְׁאָר מִשְּׁתֵּי הַסְּאִין:

י. עֲנִיִּים שֶׁהֶחְלִיפוּ מַתְּנוֹתֵיהֶן עִם בַּעַל הַבַּיִת כְּגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לוֹ סְאָה שֶׁל לֶקֶט אוֹ שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְנָטְלוּ סְאָה מִן הַגֹּרֶן. זֶה שֶׁנָּטַל מֵהֶם פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת. וְזֶה שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חֵלֶף מַתְּנוֹתֵיהֶן הַפְּטוּרִין:

עניים שהחליפו מתנותיהם וכו׳ עד הפטורין.

א״א ואם עשאן בגורן חייב מדבריהם:

יא. מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתָן וְאָמַר מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָּזוֹ הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. אָמַר מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָּזוֹ וְזוֹ בָּזוֹ הָרִאשׁוֹנָה מְעֵשֶּׂרֶת שֶׁהֲרֵי קָבַע מַעַשְׂרוֹתֶיהָ בַּשְּׁנִיָּה. וְאֵין הַשְּׁנִיָּה מְעֵשֶּׂרֶת שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר מִן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר נִפְטְרָה עַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁעֲדַיִן הִיא חַיֶּבֶת בְּמַעֲשַׂר שְׁתֵּיהֶן:

יב. אָמַר מַעַשְׂרוֹת שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת אֵלּוּ מַעֲשֵׂר כָּל אַחַת מֵהֶן קָבוּעַ בַּחֲבֶרְתָּהּ קָרָא שֵׁם וּכְבָר קָבַע מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן בָּהֶן וּמוֹצִיא הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר: