ואין מקנחין וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל הצרפתים מפרשים כן וקשיא לי ביש לו בית אחיזה מאי הוי א״א לקנוח בלא סחיטה. ואני אומר כיון שיש לו בית אחיזה ה״ל כצלוחית מלאה מים שמריק ממנה מים אבל כשאין לו בית אחיזה אסור לסוחטו עכ״ל:
שתי מטהרות וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל לא כיון יפה לטעם התוספתא אלא מפני שהוא מקפיד על המים שיורדים מן הגג שלא יצאו לרה״ר דרך הביב אלא לכנסן לתוך בורו שבחצר ומקפיד על הפקק שיהא מהודק ביותר על פי הביב עכ״ל:
הנוטה פרוכת.כ׳ הראב״ד ז״ל אין דעתי נוחה בכל זה שלא באו לכאן משום אהל וזה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו והם לולאות וצריך לכוין הלולאות כנגד היתדות שבכותל ושני בני אדם יכולים לכוין בלא שנוי הקפול שלו אבל אדם אחד לא. וכילה שהיא גדולה בכסכהא אפילו עשרה בני אדם אין יכולין לכוין שלא במתוח הקפול שלו ויראה כנוטה אהל לכתחילה א״נ כמשפט אקמטרן לתקנו עכ״ל:
