Daily Rambam

א. עֲבוֹדַת הָאָרֶץ בְּשָׁנָה שִׁשִּׁית שְׁלֹשִׁים יוֹם סָמוּךְ לַשְּׁבִיעִית אֲסוּרָה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָהּ לַשְּׁבִיעִית. וְדָבָר זֶה בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הוּא שֶׁנֶּאֱסַר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְגָזְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹרְשִׁים שְׂדֵה הָאִילָן עֶרֶב שְׁבִיעִית בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא עַד הָעֲצֶרֶת. וּשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפָּסַח. וּבַזְּמַן שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ מֻתָּרִין בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדִין תּוֹרָה:

ב. אֵי זוֹ הִיא שְׂדֵה הָאִילָן. כָּל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת לְבֵית סְאָה. אֶחָד אִילַן סְרָק וְאַחַד אִילַן מַאֲכָל וַאֲפִלּוּ הֵן שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם תְּאֵנִים. אִם רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כִּכַּר דְּבֵלָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֶה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָם. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבֹר בְּכֵלָיו:

ג. הָיוּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לְבֵית סְאָה. אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה וְאֶחָד רָאוּי לַעֲשׂוֹת שִׁשִּׁים מָנֶה אוֹ יֶתֶר וְהַשְּׁנַיִם אֵינָן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת. אוֹ שְׁנַיִם רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מֵאָה מָנֶה וְאֶחָד אֵינוֹ עוֹשֶׂה. אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא לְצָרְכָּם וְהוּא מְלֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ חוּצָה לוֹ:

ד. הָיוּ מִשְׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה וּרְאוּיִין לַעֲשׂוֹת שִׁשִּׁים מָנֶה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲשׂוֹת:

חורשין כל בית סאה כו׳ ואע״פ. א״א נ״ל מן הגמרא כמו שצריכים שלש אילנות שיהיו משולשים לששים מנה כן אמר זעירא ברבי חנינא שיהיו תשעה מתושעים לחשבון ששים מנה כל אחד יהיה ראוי לעשות תשיעית של ששים מנה רב ביבי בשם ר׳ חנינא דאמר משולשים קאי אשלשה אילנות וזעירא בר׳ חנינא דאמר מתושעים קאי אתשעה והוא הדין אחמשה וששה ושבעה דבעי מחומשים ומשושים ומשובעים וכן לכולן עד שיהיו עשרה וזה המחבר לא כיון יפה:

ה. הָיוּ עֲשָׂרָה אִילָנוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה אוֹ יֶתֶר בֵּין עוֹשִׂין בֵּין אֵינָם עוֹשִׂין חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי:

ו. הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה אַחַת (אוֹ) מֻקָּפוֹת עֲטָרָה אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא צָרְכָּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַדִּלּוּעִין עִם הַנְּטִיעוֹת מִצְטָרְפוֹת לַעֲשָׂרָה:

היו עשויות שורה אחת מוקפות. א״א נ״ל מן הגמרא דאו מוקפות עטרה קתני במתניתין:

ז. אֵי זוֹ הִיא נְטִיעָה זֶה הָאִילָן הַקָּטָן כָּל זְמַן שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ נְטִיעָה:

ח. אִילָן שֶׁנִּקְצַץ וְהוֹצִיא חֲלִיפִין אִם נִקְצַץ מִטֶּפַח וּלְמַעְלָה הֲרֵי הוּא כְּאִילָן. מִטֶּפַח וּלְמַטָּה הֲרֵי הוּא כִּנְטִיעָה:

ט. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה מֻתָּרִין בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אַף בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ מֻתָּר לְסַקֵּל וּלְזַבֵּל הַשָּׂדוֹת וְלַעֲדֹר הַמִּקְשָׁאוֹת וְהַמִּדְלָעוֹת וּבֵית הַשְּׁלָחִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמְזַבְּלִין וּמְפָרְקִין וּמְאַבְּקִין וּמְעַשְּׁנִין וּמְקַרְסְמִין וּמְזָרְדִין וּמְפַסְּלִין וּמְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת וְכוֹרְכִין וְקוֹטְמִין אוֹתָן. וְעוֹשִׂין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׁקִין אוֹתָם. וְסָכִין אֶת הַפַּגִּין. וּמְנַקְּבִין אוֹתָן. כָּל עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ מֻתָּרוֹת בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ:

י. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לִשְׁבִיעִית וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין. וּבִזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשֶּׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית:

יא. אַף בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין נוֹטְעִין אִילָנוֹת וְאֵין מַרְכִּיבִין וְאֵין מַבְרִיכִין עֶרֶב שְׁבִיעִית אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּקְלֹט הַנְּטִיעָה וְתִשְׁהֶה אַחַר הַקְּלִיטָה שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית. וּסְתָם קְלִיטָה שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְעוֹלָם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה בַּשְּׁבִיעִית נִטְּעוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַנּוֹטֵעַ אוֹ הַמַּבְרִיךְ אוֹ הַמַּרְכִּיב עֶרֶב שְׁבִיעִית קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּמ״ד יוֹם יְקַיֵּם. פָּחוֹת מִכֵּן יַעֲקֹר. וְאִם לֹא עָקַר הַפֵּרוֹת מֻתָּרִין. וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר מְחַיְּבִין אֶת הַיּוֹרֵשׁ לַעֲקֹר:

א. כָּל שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית. בֵּין מִן הַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בָּהּ מִקֹּדֶם שְׁבִיעִית. בֵּין מִן הָעִקָּרִים שֶׁנִּקְצְרוּ מִקֹּדֶם וְחָזְרוּ וְעָשׂוּ וּשְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ סָפִיחַ. בֵּין מִן הָעֲשָׂבִים וְהַיְרָקוֹת שֶׁעָלוּ מֵאֲלֵיהֶן וְאֵין לָהֶן זֶרַע. הַכּל מֻתָּר לְאָכְלוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ו) ״וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה״. וַאֲפִלּוּ שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְבָּה בַּשְּׁבִיעִית וְצָמְחָה פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ה) ״אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר״ שֶׁלֹּא יִקְצֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹצֵר בְּכָל שָׁנָה. וְאִם קָצַר כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִין לוֹקֶה. כְּגוֹן שֶׁקָּצַר כָּל הַשָּׂדֶה וְהֶעֱמִיד כְּרִי וְדָשׁ בַּבָּקָר. אוֹ שֶׁקָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ. אֶלָּא קוֹצֵר מְעַט מְעַט וְחוֹבֵט וְאוֹכֵל:

ב. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַסְּפִיחִים אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. וְלָמָּה גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיִזְרַע תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת וְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ בַּסֵּתֶר. וּכְשֶׁיִּצְמַח יֹאכַל מֵהֶם וְיֹאמַר סְפִיחִים הֵן. לְפִיכָךְ אָסְרוּ כָּל הַסְּפִיחִים הַצּוֹמְחִים בַּשְּׁבִיעִית:

ג. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

ד. סְפִיחִים הָעוֹלִים בִּשְׂדֵה בּוּר וּבִשְׂדֵה נִיר וּבִשְׂדֵה כֶּרֶם וּבִשְׂדֵה זֶרַע מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁאֵין אָדָם זוֹרֵעַ מְקוֹמוֹת אֵלּוּ. שְׂדֵה בּוּר אֵין אָדָם נִפְנֶה לְשָׁם. וּשְׂדֵה נִיר רוֹצֶה הוּא בְּתִקּוּנָהּ. וּשְׂדֵה כֶּרֶם אֵינוֹ אוֹסֵר כַּרְמוֹ. וּשְׂדֵה זֶרַע הַסְּפִיחִין מַפְסִידִין אוֹתָהּ. וְכֵן הַתֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית מֻתָּר בְּכָל מָקוֹם וְלֹא גָּזְרוּ עָלָיו:

ספיחים העולים וכו׳ עד לא גזרו עליו. א״א לא גזרו עליו איסור ספיחים אבל קדושת שביעית ודאי יש בה לאבדה אסור ושלא לעשות בה סחורה:

ה. סְפִיחִין שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה וְאֵין תּוֹלְשִׁין אוֹתָן בַּיָּד אֶלָּא חוֹרֵשׁ כְּדַרְכּוֹ. וּבְהֵמָה רוֹעָה כְּדַרְכָּהּ:

ו. וְעַד מָתַי אֲסוּרִין סְפִיחֵי שְׁבִיעִית בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד חֲנֻכָּה וּמֵחֲנֻכָּה וְאֵילָךְ הֵן מֻתָּרִין. וְהַזּוֹרֵעַ סְפִיחֵי שְׁבִיעִית אַחַר שְׁבִיעִית הַגִּדּוּלִין מֻתָּרִין:

ועד מתי אסורין ספיחי שביעית וכו׳ מר״ה ועד חנוכה. א״א חפשתי זו המימרא ולא מצאתיה לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ואולי הוציאה ממה שאמרו במשנה מאימתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית משתרד רביעה שניה ולפי שב״ד גוזרין תעניות שניות והן מגיעות עד חנוכה או סמוך לה סמך עליו וקבע זמן חנוכה וכל זה הבל ורעיון רוח וקשה מזה שלא אמרו אלא בתבן וקש שבשדה מפני שאותו שבשדה נסרח עם הגשמים והרי הוא כמבוער אבל ספיחים אחרים מניין לו שיהא להם היתר ואולי בשעמדו בקרקע ורבה החדש על העיקר שההיתר מעלה את האיסור ברוב אבל זמן חנוכה מאין לו:

ז. בְּצָלִים שֶׁיָּצְאוּ מִשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אִם עָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּרִין וְאִם לָאו אֲסוּרִין. וְכֵן שְׁאָר הַפֵּרוֹת אֵין לוֹקְחִים אוֹתָם בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אֶלָּא מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִפֵּרוֹת מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. עָשָׂה הַבַּכִּיר הֻתָּר הָאֲפִיל וּמֻתָּר לִקַּח יָרָק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד:

ח. מֵאֵימָתַי מוֹתָר אָדָם לִיקַח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מְשֶׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ:

ט. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁמִטִּין וּלְיוֹבְלוֹת. פֵּרוֹת שִׁשִּׁית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית אִם הָיוּ תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִיּוֹת אוֹ פֵּרוֹת הָאִילָן וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹסֵף אוֹתָם בַּשְּׁבִיעִית הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית לְכָל דָּבָר. וְאִם לֹא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת אֶלָּא אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית:

י. הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה מִשּׁוּם סְפִיחִים. וּפֵרוֹת הָאִילָן אוֹכְלִין אוֹתָן בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:

יא. הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר גְּמַר פְּרִי. אִם נִגְמַר פִּרְיָם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית. וְאִם נִגְמְרוּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים:

יב. הַיָּרָק בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ. וְהָאֶתְרוֹג אֲפִלּוּ הָיָה כְּפוֹל קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנַעֲשָׂה כְּכִכָּר בַּשְּׁבִיעִית חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית. וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּכִכָּר בַּשִּׁשִּׁית הוֹאִיל וְנִלְקַט בַּשְּׁבִיעִית הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. וּמִתְעַשֵּׂר כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית לְהַחֲמִיר:

יג. וְכֵן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בִּתְבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת וְאִילָנוֹת הוֹלְכִין אַחַר עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. והַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וְהָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע אַחַר גְּמַר הַפְּרִי. וְהַיָּרָק אַחַר לְקִיטָתוֹ:

יד. פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּשִּׁשִּׁית וְנִגְמַר פִּרְיוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית. בֵּין יָרָק שֶׁלּוֹ בֵּין זֶרַע שֶׁלּוֹ מֻתָּר בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם זָרַע לְיָרָק וְנִכְנְסָה עָלָיו שְׁבִיעִית בֵּין יְרָקוֹ בֵּין זַרְעוֹ אָסוּר כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. וְכֵן אִם זְרָעוֹ לְזֶרַע וּלְיָרָק אָסוּר:

טו. עָבַר וּזְרָעוֹ בַּשְּׁבִיעִית וְיָצָא לַשְּׁמִינִית אִם זְרָעוֹ לְזֶרַע בֵּין זַרְעוֹ בֵּין יְרָקוֹ אָסוּר בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית כִּשְׁאָר הַסְּפִיחִים. וְאִם זְרָעוֹ לְיָרָק הוֹאִיל וְנִלְקַט בַּשְּׁמִינִית בֵּין יְרָקוֹ בֵּין זַרְעוֹ מֻתָּר. זְרָעוֹ לְזֶרַע וּלְיָרָק זַרְעוֹ אָסוּר מִשּׁוּם סְפִיחִים וִירָקוֹ מֻתָּר:

עבר וזרעו בשביעית ויצא לשמינית וכו׳ עד וירקו מותר. א״א לא מצינו בזורע בשביעית שום היתר שהרי אמרו הנוטע והמבריך פחות מל׳ יום לפני ר״ה אסור לקיימן בשביעית והנוטע בשביעית במזיד יעקור ואין הולכין לא לחנטת פרי ולא לגמרו אלא משהשריש בשביעית יעקור ואין הולכין אחר חנטה אלא בפירות האילן הישן ולא אחר גמר פרי אלא בספיחין שיצאו מאליהן ואי משכחת לה בנזרעו לא משכחת לה אלא בשזרעו עכו״ם אי נמי במקומות שהשביעית מדבריהם דאפשר דלא אמרינן בהו יעקור:

טז. בְּנוֹת שׁוּחַ הוֹאִיל וְהֵן נִגְמָרוֹת לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁמִינִית הֲרֵי הֵן נֶאֱכָלוֹת בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה מִן הַשָּׁבוּעַ בְּתוֹרַת שְׁבִיעִית:

יז. הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מִפֵּרוֹת שִׁשִּׁית. פָּחוֹת מִכֵּן הֲרֵי הֵם כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית:

יח. הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע אִם הֻקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מִלֶּאֱכל אָדָם מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהֵן מִפֵּרוֹת שִׁשִּׁית. וְאִם לָאו אֲסוּרִין כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. וְכֵן הַיְרָקוֹת כֻּלָּן שֶׁהֻקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית וְאִם הָיוּ רַכִּים אָסוּר לְקַיְּמָן מִשּׁוּם סְפִיחִים. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשָׁרֵשׁ אֶת הַלּוּף אֶלָּא מַנִּיחוֹ בָּאָרֶץ כְּמוֹת שֶׁהוּא. אִם צָמַח לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשָׁרֵשׁ אֶת הַקֻּנְדָּס אֶלָּא גּוֹזֵז בֶּעָלִין וְאִם צָמַח לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר:

יט. לוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית וְכֵן בְּצָלִים שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַקִּיצוֹנִים וּפוּאָה שֶׁנִּגְמְרוּ לִפְנֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר לְעָקְרָן בַּשְּׁבִיעִית בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם עֲבוֹדַת הָאָרֶץ:

כ. הַבְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים בַּשְּׁבִיעִית וְצָמְחוּ כָּל זְמַן שֶׁהֶעָלִין שֶׁלָּהֶן יְרֻקִּין הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְאִם הִשְׁחִירוּ הֲרֵי הֵן כִּנְטוּעִין בָּאָרֶץ וְאוֹתָן הֶעָלִין אֲסוּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַבְּצָלִים עַצְמָן בְּהֶתֵּרָן עוֹמְדִין:

כא. בָּצָל שֶׁעֲקָרוֹ בַּשְּׁבִיעִית וּנְטָעוֹ בַּשְּׁמִינִית וְרַבּוּ גִּדּוּלָיו עַל עִקָּרוֹ הֶעֱלוּ גִּדּוּלָיו אֶת עִקָּרוֹ וְהֻתַּר הַכּל הוֹאִיל וּשְׁבִיעִית אֲסוּרָה עַל יְדֵי קַרְקַע כָּךְ נְטִילָתָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע:

בצל שעקרו בשביעית וכו׳ עד והותר הכל. א״א בירושלמי לא עשה ר׳ אבהו מעשה אלא במרוכנים פירוש מרוכנים הטי נא כדך תרגום ארכיני כען כלומר מעקלין הצואר שלהן שלא יגדלו וכיון שעשה כן גלה דעתו דלא ניחא ליה בגידוליהן ואם גדלו אותן גדולין מותרין ומבטלין את האיסור ואי לא אסורין דמינח ניחא ליה וכנטועין לכתחלה דמו:

כב. הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיא הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית לֹא יַאַסְפֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסֵף בְּכָל שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ה) ״וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר״. וְאִם בָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאִילָן אוֹ שֶׁבָּצַר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים לוֹקֶה:

כג. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה. תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בְּמֻקְצֶה אֲבָל מְיַבְּשָׁן בֶּחָרָבָה. וְלֹא יִדְרֹךְ עֲנָבִים בַּגַּת אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרֵבָה. וְלֹא יַעֲשֶׂה זֵיתִים בְּבַיִת הַבַּד. אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לְתוֹךְ בַּד קָטָן בְּיוֹתֵר וְטוֹחֵן בְּבֵית הַבַּד וּבַקֹּטֶב וּמַכְנִיס לְבַד קְטַנָּה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים כָּל שֶׁיָּכוֹל לְשַׁנּוֹת מְשַׁנֶּה:

כד. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט כָּל מַה שֶּׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) ״וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ״. וְכָל הַנּוֹעֵל כַּרְמוֹ אוֹ סָג שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכֵן אִם אָסַף כָּל פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֶלָּא יַפְקִיר הַכּל וְיַד הַכּל שָׁוִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) ״וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ״. וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִיאִין מִן הַהֶפְקֵר. חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן. וְאִם הֵבִיא יֶתֶר מִזֶּה מֻתָּר:

כה. אֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ב) ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. וְנוֹהֶגֶת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:

כו. כָּל שֶׁהֶחְזִיקוּ בּוֹ עוֹלֵי בָּבֶל עַד כְּזִיב אָסוּר בַּעֲבוֹדָה וְכָל הַסְּפִיחִין שֶׁצּוֹמְחִין בּוֹ אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. וְכָל שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בּוֹ אֶלָּא עוֹלֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד שֶׁהוּא מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אָמְנָה. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בָּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית. הַסְּפִיחִין שֶׁצּוֹמְחִין בּוֹ מֻתָּרִים בַּאֲכִילָה. וּמֵהַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וָהָלְאָה מֻתָּר בָּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית:

כז. סוּרְיָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ מִן הַתּוֹרָה גָּזְרוּ עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה אֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵלְכוּ וְיִשְׁתַּקְּעוּ שָׁם. אֲבָל עַמּוֹן וּמוֹאָב וּמִצְרַיִם וְשִׁנְעָר אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבוֹת בְּמַעַשְׂרוֹת מִדִּבְרֵיהֶם אֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהֶן:

כח. עֵבֶר הַיַּרְדֵּן שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ מִדִּבְרֵיהֶם. וּסְפִיחֵי סוּרְיָא וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. לֹא יִהְיוּ אֲרָצוֹת אֵלּוּ חֲמוּרִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי מִצְרַיִם:

עבר הירדן שביעית נוהגת בה. א״א עבר הירדן מה היה צריך להביאו מק״ו הרי לא החזיקו עולי בבל וכן סוריא:

כט. עַכּוּ״ם שֶׁקָּנָה קַרְקַע בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וּזְרָעָהּ בַּשְּׁבִיעִית פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל הַסְּפִיחִין אֶלָּא מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְהָעַכּוּ״ם אֵינָן מְצֻוִּין עַל הַשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁנִּגְזֹר עֲלֵיהֶם:

ל. עֲיָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת לַסְּפָר מוֹשִׁיבִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפוּצוּ עַכּוּ״ם וְיָבֹזּוּ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית:

א. פֵּרוֹת שְׁבִיעִית נִתְּנוּ לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבִיעָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ (ויקרא כה ז) ״תִּהְיֶה״ אַף לְהַדְלָקַת נֵר וְלִצְבֹּעַ בָּהּ צֶבַע:

ב. לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה כֵּיצַד. לֶאֱכל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכל. וְלִשְׁתּוֹת דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת. כְּדִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי:

ג. וְלֹא יְשַׁנֶּה פֵּרוֹת מִבְּרִיָּתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָכֵל חַי לֹא יֹאכְלֶנּוּ מְבֻשָּׁל. וְדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁל אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי. לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹלְקִין אָכֳלֵי בְּהֵמָה וְאֵינוֹ מְטַפֵּל לֶאֱכל תַּבְשִׁיל שֶׁנִּפְסַד וְהַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר:

ד. וְאֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְּסוּל. וְאִם בִּשֵּׁל מְעַט וַאֲכָלוֹ מִיָּד מֻתָּר שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחָן כְּדֵי לָבוֹא לִידֵי פְּסוּל:

ה. פֵּרוֹת הַמְיֻחָדִין לְמַאֲכַל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לִבְהֵמָה לְחַיָּה וּלְעוֹפוֹת. הָלְכָה הַבְּהֵמָה מֵאֵלֶיהָ לְתַחַת הַתְּאֵנָה וְאָכְלָה אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחְזִירָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ז) ״וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֶכל״:

ו. לְסִיכָה כֵּיצַד. לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יָסוּךְ בַּמֶּרְחָץ אֲבָל סָךְ הוּא מִבַּחוּץ וְנִכְנָס:

ז. שֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין חוֹסְמִין בּוֹ תַנּוּר וְכִירַיִם. וְאֵין סָכִין בּוֹ מִנְעָל וְסַנְדָּל. וְאֵין סָכִין אוֹתוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. נָפַל עַל בְּשָׂרוֹ מְשַׁפְשְׁפוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. וְלֹא יָסוּךְ רַגְלוֹ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל. אֲבָל סָךְ הוּא רַגְלוֹ וְלוֹבֵשׁ הַמִּנְעָל. וְסָךְ גּוּפוֹ וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטַבְלִיָא:

ח. לְהַדְלָקַת הַנֵּר כֵּיצַד. שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּשֶׁמֶן שְׁבִיעִית עַצְמוֹ. מְכָרוֹ וְלָקַח בּוֹ שֶׁמֶן אַחֵר אוֹ שֶׁהֶחְלִיף שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בְּהַדְלָקָה. שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בִּדְמֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה אֶלָּא מַדְלִיקוֹ בְּנֵר:

ט. לִצְבִיעָה כֵּיצַד. דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִצְבֹּעַ בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַאַכְלֵי אָדָם צוֹבְעִין בָּהֶן לְאָדָם. אֲבָל אֵין צוֹבְעִין לִבְהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֲפִלּוּ מַאַכְלֵי בְּהֵמָה. שֶׁאֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עַל צִבְעֵי בְּהֵמָה:

י. מִינֵי כִּבּוּסִים כְּגוֹן בֹּרִית וְאֹהֶל קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן וּמְכַבְּסִין בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ו) ״וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם״ לְכָל צָרְכֵיכֶם. אֲבָל אֵין מְכַבְּסִין בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם מְלוּגְמָא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה וְלֹא לִמְלוּגְמָא וְלֹא לְזִלּוּף וְלֹא לְהָקִיא וְלֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבִיסָה:

יא. כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם כְּגוֹן חִטִּים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֲפִלּוּ לְאָדָם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ו) ״לָכֶם לְאָכְלָה״ כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וְלֹא לִרְפוּאָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם כְּגוֹן קוֹצִין וְדַרְדָּרִין הָרַכִּים עוֹשִׂין מֵהֶן מְלוּגְמָא לְאָדָם אֲבָל לֹא לִבְהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּגוֹן הַסְּאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית הֲרֵי הוּא תָּלוּי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. חָשַׁב עָלָיו לְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְּעֵצִים. לַאֲכִילָה הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת. לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מַאֲכַל אָדָם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלוּגְמָא. וְחֻמְרֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁאֵין שׁוֹלְקִין אוֹתוֹ:

יב. מֻתָּר לִמְכֹּר אָכֳלֵי אָדָם וְאָכֳלֵי בְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהֶם אָכֳלֵי אָדָם. אֲבָל אֵין מוֹכְרִין אָכֳלֵי בְּהֵמָה לִקַּח בָּהֶם אָכֳלֵי בְּהֵמָה אַחֶרֶת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מוֹכְרִין אָכֳלֵי אָדָם לִקַּח בָּהֶם אָכֳלֵי בְּהֵמָה. וְאִם לָקַח בָּהֶן אוֹ הֶחְלִיף בָּהֶן אָכֳלֵי אָדָם בְּאָכֳלֵי בְּהֵמָה הֲרֵי הֵן כְּאָכֳלֵי אָדָם שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלוּגְמָא לָאָדָם:

יג. פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ לְסוּרְיָא. וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לֹא לְעַכּוּ״ם וְלֹא לְשָׂכִיר. וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת אוֹ שְׂכִיר שָׁנָה אוֹ שְׂכִיר חֹדֶשׁ אוֹ שֶׁקָּצַץ מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. וּמַאֲכִילִין אֶת הָאַכְסַנְיָא פֵּרוֹת שְׁבִיעִית:

יד. אֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לְאִשָּׁה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כִּמְשַׁלֵּם חוֹב מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית. אֲבָל נִזּוֹנֶת הִיא מִשֶּׁל בַּעְלָהּ:

טו. אֵין אוֹסְפִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כְּשֶׁהֵן בֹּסֶר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יב) ״תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ״ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה. אֲבָל אוֹכֵל מֵהֶן מְעַט בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁהֵם פַּגִּין כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכֵל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. וְלֹא יַכְנִיס לֶאֱכל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת:

טז. וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכל פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשָּׂדֶה בַּשְּׁבִיעִית. הַפַּגִּין שֶׁל תְּאֵנִים מִשֶּׁיַּזְרִיחוּ אוֹכֵל בָּהֶן פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. הַבֹּסֶר מִשֶּׁיּוֹצִיא מַיִם וְאוֹכְלוֹ בַּשָּׂדֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ. הַזֵּיתִים מִשֶּׁיִּכְנְסוּ סְאָה שֶׁל זֵיתִים רְבִיעִית שֶׁמֶן פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיס שְׁלִישׁ מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת:

יז. מֻתָּר לָקֹץ אִילָנוֹת לְעֵצִים בַּשְּׁבִיעִית קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן פְּרִי. אֲבָל מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת פְּרִי לֹא יָקֹץ אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי מַפְסִיד הָאֹכֶל וְנֶאֱמַר (ויקרא כה ו) ״לָכֶם לְאָכְלָה״ וְלֹא לְהֶפְסֵד. וְאִם הוֹצִיא פֵּרוֹת וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוֹצִיא פֵּרוֹתָיו וּבָטֵל דִּין שְׁבִיעִית מִמֶּנּוּ:

יח. וּמֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ. וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיִּגָּרְעוּ. וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצּוּ. וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ בֹּסֶר. וְאֵין קוֹצְצִין אֶת הַכָּפְנִיּוֹת בַּשְּׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶפְסֵד פְּרִי. וְאִם אֵין דַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת תְּמָרִים אֶלָּא שֶׁיָּצִיץ מֻתָּר לָקֹץ אוֹתָן כָּפְנִיּוֹת:

יט. אֵין שׂוֹרְפִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה. אֲבָל מַסִּיקִין בְּגֶפֶת וּבְזַגִּין שֶׁל שְׁבִיעִית:

כ. מֶרְחָץ שֶׁהֻסְּקָה בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּשָׂכָר. וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא אָסוּר שֶׁמָּא יַסִּיקוּ בָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים בִּשְׁבִילוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רֵיחָהּ נוֹדֵף. וְנִמְצְאוּ מַפְסִידִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית:

מרחץ שהוסקה בקש של שביעית וכו׳ עד מותר לרחוץ בה. א״א המשנה לא אמרה אלא מותר לרחוץ בה ואם מתחשב הוא לא ירחוץ ופירשו בגמרא אם אדם חשוב הוא לא ירחוץ ונ״ל דמותר לרחוץ דקתני ברישא בחנם קאמר אבל בשכר לא דהוי כסחורה ואם אדם חשוב הוא לא ירחוץ דחנם דידיה כשכר דמי ואם כדבריו אדם חשוב לא ירחוץ בשום מרחץ בשביעית ומאי איריא כשהוסק בתבן וקש של שביעית:

כא. הַקְּלִפִּין וְהַגַּרְעִינִין שֶׁמֻּתָּרִין בִּתְרוּמָה לְזָרִים אֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הֵן כְּעֵצִים אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִצְבִיעָה. וְהַקּוֹר קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו:

כב. הַצּוֹרֵר תַּבְלִין שֶׁל שְׁבִיעִית וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. אִם בָּטֵל טַעְמָן הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכָל דָּבָר. וְאִם נִשְׁאַר בָּהֶן טַעַם עֲדַיִן הֵם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:

כג. אֵין נוֹתְנִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַטִּיט. וְאִם נָתַן הֲרֵי זֶה כִּמְבֹעָר. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית יוּצַן. וּמִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית:

ואם נתן הרי הוא כמבוער. א״א והוא שיישן עליו והכי איתא בירושלמי: