Daily Rambam: 20 Nisan, 5792

א. הַמַּפְקִיד כֵּלִים אֵצֶל עַם הָאָרֶץ אוֹ שֶׁנָּתַן כְּלִי לְאֻמָּן עַם הָאָרֶץ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים טְמֵא מֵת וּטְמֵאִין מִדְרָס. וְאִם מַכִּירוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּתְרוּמָה טְהוֹרִים מִטְּמֵא מֵת אֲבָל טְמֵאִים מִדְרָס מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִדָּה יוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵין נִזְהָרִין מִן הַטֻּמְאוֹת בְּבָתֵּי עַמֵּי הָאָרֶץ:

הרי אלו טמאין.

א״א מצאתי שתי נוסחאות חלוקות זו עם זו בדבר זה שיש נוסחא אומרת טמאים מדרס וטמא מת אבל נ״ל כי זו שכתב הוא העיקר מדקתני לעיל הלוקח כלים מאומני עכו״ם או שנתן להם כלים לתקן הרי אלו טמאים מדרס וכו׳ וטמא מת ואחריה הלוקח כלים מאומני ע״ה או שנתן להם כלים לתקן טמאים מדרס וטהור טמא מת מדקא מפליג להו מהדדי אלמא לא חדא מחתא נינהו אבל קשה לי הרבה מה שאמרו במסכת טהרות פ״ח המפקיד כלים אצל ע״ה הרי אלו טמאים מדרס וטמא מת ואם מכירו שהוא אוכל בתרומה טהור מטמא מת וטמאים מדרס ואולי יש הפרש בין אומן לשאר ע״ה כי האומן מקפיד על אומנתו מפני שכל אדם לוקחים ממנו אבל זה המחבר שעירב מפקיד עם אומן טעה:

ב. הַמַּנִּיחַ כֵּלָיו בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ וְאָמַר לוֹ שְׁמֹר לִי אֶת אֵלּוּ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס וּטְהוֹרִין מִטְּמֵא מֵת. הִנִּיחָן עַל כְּתֵפוֹ טְמֵאִין מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. שָׁכַח כֵּלָיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת עַם הָאָרֶץ גְּמוּרָה. הִנִּיחַ כֵּלָיו בַּמֶּרְחָץ וּבָא וּמְצָאָן כְּמוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרִין. וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן. הִנִּיחַ גִּתּוֹ וּבוֹרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לָעִיר וּבָא וּמָצָא עַם הָאָרֶץ בְּצִדּוֹ טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת שֶׁיִּכָּנֵס:

ג. הַמּוֹסֵר מַפְתֵּחַ בֵּיתוֹ לְעַם הָאָרֶץ כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָהוֹר שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ:

ד. הַמַּנִּיחַ כֵּלָיו בְּחַלּוֹנוֹת שֶׁל מֶרְחָץ וְנָעַל עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן הַמַּפְתֵּחַ לְעַם הָאָרֶץ כֵּלָיו טְהוֹרִין. וְכֵן אִם חָתַם עַל הַחַלּוֹן אוֹ עָשָׂה לוֹ סִימָן אֲפִלּוּ מָצָא הַחוֹתָם מְקֻלְקָל הֲרֵי כָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין:

ה. הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ וְיָשַׁב הוּא מֵרָחוֹק בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין הֲרֵי כָּל שֶׁבַּבַּיִת מִן הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וּכְלִי חֶרֶס שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל טְמֵאִין אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת וּכְלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל טְהוֹרִין. וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָמֵא אֲפִלּוּ הָיָה כָּפוּת אוֹ כְּרוּת יָדַיִם וְרַגְלַיִם הַכֹּל טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ:

ו. חָבֵר שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ וְהָיוּ כֵּלִים מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִין תַּחַת רֹאשׁוֹ וְסַנְדָּלוֹ וְחָבִיתוֹ לְפָנָיו הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת שְׁמִירַת בַּעֲלֵיהֶן וְלֹא יִגַּע בָּהֶן עַם הָאָרֶץ שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר עַתָּה יֵעוֹר וְיַבִּיט בִּי:

ז. עַם הָאָרֶץ שֶׁשָּׁאַל מֵחָבֵר מִטָּה שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ וְיָשַׁן עָלֶיהָ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חָבֵר אֵין טָמֵא אֶלָּא אוֹתָהּ הַמִּטָּה וְעַד מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ מֵאוֹתָהּ הַמִּטָּה וְלִגַּע:

ח. חָבֵר שֶׁאָמַר לְעַם הָאָרֶץ שְׁמֹר לִי פָּרָה זוֹ שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לַבַּיִת אוֹ שֶׁלֹּא תְּשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים הֲרֵי הַבַּיִת וְהַכֵּלִים טְהוֹרִים. שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַפָּרָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ שְׁמֹר לִי בַּיִת זֶה שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בּוֹ הַפָּרָה וְכֵלִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא תְּשַׁבְּרֵם הֲרֵי הֵן טְמֵאִין:

ט. הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיָצָא הִנִּיחוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָהוֹר. הִנִּיחוֹ יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר כָּל מָקוֹם הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגַּע בּוֹ טָמֵא. וְכֵן הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יְדֵיהֶן וְלִגַּע. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא עָלוּ עַל גַּבֵּי כִּסֵּא אוֹ עַל סֻלָּם וְנָגְעוּ בַּכְּלִי אוֹ בָּאֳכָלִין הַתְּלוּיִין לְמַעְלָה בַּכֹּתֶל:

י. אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָה. אֲפִלּוּ פָּסְקָה הָרֵחַיִם וַאֲפִלּוּ הָיוּ שְׁתַּיִם אֵין טָמֵא אֶלָּא מָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגַּע. וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא הָאַחַת טוֹחֶנֶת וְהַשְּׁנִיָּה בָּלְשָׁה כָּל שֶׁבַּבַּיִת וְשֶׁמָּא נִיתְלֵת וְעָלְתָה בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת:

יא. הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַּת לֶעָנִי יָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת אֲפִלּוּ תְּרוּמָה הֲרֵי הֵן טְהוֹרוֹת שֶׁאֵין חֶזְקָתוֹ לִגַּע שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה וּמָצְאָה אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ חוֹתָה גֶּחָלִים מִתַּחַת הַקְּדֵרָה הֲרֵי הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה:

יב. גַּבָּאֵי מַלְכוּת שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת לְמַשְׁכֵּן כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶם עַכּוּ״ם נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת הָעַכּוּ״ם עֲלֵיהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁנִּכְנְסוּ אוֹ שֶׁהָיָה הַמַּשְׁכּוֹן בְּיָדָם. אֲבָל אִם אָמְרוּ הֵן מֵעַצְמָן נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ נֶאֱמָנִין שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר:

יג. הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְפַחֲדִין מִלִּבְלֹשׁ אֶלָּא (דָּבָר) שֶׁנּוֹטְלִין בִּמְזֻמָּן. וּמַה הֵן מְטַמְּאִין בִּמְקוֹם הֲלִיכָתָן הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל טְהוֹרִין. וְאִם יֵשׁ עִמָּהֶן עַכּוּ״ם אוֹ אִשָּׁה הַכֹּל טָמֵא: