Daily Rambam

א. הַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. כֵּיצַד. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה שֶׁל חֻלִּין וְנִתְעָרֵב הַכּל מַפְרִישׁ מִן הַכּל סְאָה אַחַת וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן וְהַשְּׁאָר מֻתָּר לְזָרִים. וְכָל תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלִיסִין וְהֶחָרוּבִין וְהַשְּׂעוֹרִים שֶׁל אֱדוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הוֹאִיל וְנָפְלָה בְּמֵאָה בָּטְלָה בְּמִעוּטָהּ וְהַכּל מֻתָּר לְזָרִים:

ב. נָפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה נַעֲשֶׂה הַכּל מְדֻמָּע וְיִמְכֹּר הַכּל לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְּרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ. אֲבָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אִם יֵשׁ בְּכָל טַעַם תְּרוּמָה נַעֲשָׂה הַכּל מְדֻמָּע וְיִמָּכֵר לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדְּמֵי תְּרוּמָה שֶׁבּוֹ. וְאִם טַעַם הַכּל טַעַם חֻלִּין הַכּל מֻתָּר לְזָרִים:

ג. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְהִגְבִּיהַּ סְאָה מִן הַכּל וְנָפְלָה הַסְּאָה שֶׁהִגְבִּיהַּ לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְכֵן סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְנַעֲשָׂה הַכּל מְדֻמָּע וְנָפַל מִן הַמְדֻמָּע לְמָקוֹם אַחֵר אֵינוֹ מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנָּפְלוּ עֶשֶׂר סְאִין שֶׁל תְּרוּמָה לְתִשְׁעִים סְאָה חֻלִּין וְנִדְמְעוּ הַכּל אִם נָפַל מִמְּדֻמָּע זֶה עֶשֶׂר סְאִין לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין נִדְמְעוּ שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בְּעֶשֶׂר שֶׁל מְדֻמָּע סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה. נָפַל לְתוֹכָן פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר סְאִין אֵינָן מְדַמְּעוֹת:

ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִבָּלֵל כְּגוֹן חִטִּים לְחִטִּים אוֹ קֶמַח לְקֶמַח. אֲבָל דַּרְכּוֹ לְהִבָּלֵל כְּגוֹן שֶׁמֶן תְּרוּמָה לְשֶׁמֶן חֻלִּין אוֹ יֵין תְּרוּמָה לְיֵין חֻלִּין הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. אִם רֹב תְּרוּמָה הֲרֵי זֶה מְדַמֵּעַ כִּתְרוּמָה. וְאִם רֹב חֻלִּין הֲרֵי הוּא כְּחֻלִּין וְאֵינוֹ מְדַמֵּעַ אַף עַל פִּי שֶׁהַכּל אֲסוּרִים לְזָרִים:

ה. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת הֲרֵי הַחֻלִּין מֻתָּרִין עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְּרוּמָה עֲלֵיהֶן. שֶׁאִם נָפְלוּ לְתוֹךְ הַמֵּאָה חֻלִּין מֵאָה סְאָה וְעוֹד שֶׁל תְּרוּמָה סְאָה אַחַר סְאָה נַעֲשָׂה הַכּל מְדֻמָּע:

סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד נעשה הכל מדומע. א״א אינו כן אלא שאם נפלו שם חמשים ואחת סאה אחר סאה אע״פ שהגביה ראשונה ראשונה נדמעו שהרי רבתה התרומה על כדי החולין שבתחלה בחשבון הנפילות ושמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת שם והרי שיש באותו הכרי נ״א של תרומה ונ׳ של חולין:

ו. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה סְאָה אַחֶרֶת. אִם יָדַע בָּרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁתִּפּל הַשְּׁנִיָּה לֹא נִדְמְעוּ. אֶלָּא מַפְרִישׁ סָאתַיִם וְהַשְּׁאָר מֻתָּר הוֹאִיל וְהָיָה לָהּ לַעֲלוֹת הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ עָלְתָה. וְאִם לֹא יָדַע בִּסְאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא אַחַר שֶׁנָּפְלָה הַשְּׁנִיָּה הֲרֵי זֶה מְדֻמָּע וּכְאִלּוּ נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת:

סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד שתיהן כאחת. א״א כמה רב גובריה דעביד כיחידאה דר״א בר״ש הוא דמפליג בהכי אבל תנא קמא לא מפליג אלא בין ידע בין לא ידע אוסר ואשכחן בהדיא בההוא פירקא סאה תרומה שנפלה למאתים ידע בה ואח״כ נפלה אחרת ה״ז מותרת לפחות מיכן הרי זו אסורה הרי למאה ותשעים ותשע נפלו וידע בה אסור כ״ש למאה בפ״ו דתרומות תוספתא:

ז. אֵין פְּסֹלֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ לֶאֱסֹר הַחֻלִּין. אֲבָל פְּסֹלֶת הַחֻלִּין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְהַעֲלוֹת הַתְּרוּמָה. כֵּיצַד. סְאָה חִטִּים יָפוֹת שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה חִטִּים רָעוֹת שֶׁל חֻלִּין וְטָחַן הַכּל. אַף עַל פִּי שֶׁהַמֻּרְסָן שֶׁל חֻלִּין מְרֻבִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה מֻעָט וַהֲרֵי קֶמַח שֶׁל תְּרוּמָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה מִקֶּמַח הַחֻלִּין הֲרֵי זֶה עוֹלֶה וּמְשַׁעֲרִין בְּקֶמַח עִם הַמֻּרְסָן שֶׁהוּא מֵאָה וְאֶחָד. אֲבָל אִם נָפְלָה סְאָה חִטִּים רָעוֹת שֶׁל תְּרוּמָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה סְאָה חִטִּים יָפוֹת שֶׁל חֻלִּין וְטָחַן הַכּל וַהֲרֵי הַקֶּמַח שֶׁל תְּרוּמָה אֶחָד מִמֵּאָה מִקֶּמַח הַחֻלִּין הֲרֵי זֶה עוֹלֶה בְּמֵאָה וְאֶחָד שֶׁהֲרֵי הוֹתִירוּ הַחֻלִּין וּפָחֲתָה הַתְּרוּמָה:

אין פסולת של תרומה וכו׳ עד להעלות את התרומה. א״א יותר מיכן אמרו בירושלמי שהפסולת של תרומה מצטרפות עם החולין לבטל התרומה:

ח. לוֹג יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה צָלוּל שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹגִין עֲכוּרִין אֵין מוֹצִיאִין שְׁמָרִים שֶׁבָּהֶם. אֶלָּא מַעֲלִין אֶת הַלּוֹג. וְכֵן אִם נָפַל לוֹג עָכוּר לְמֵאָה לוֹגִין צְלוּלִין אֵין מוֹצִיאִין שְׁמָרִים שֶׁבּוֹ:

וכן אם נפל לוג וכו׳ עד שאין המים מעלה את היין. א״א הפירוש שהוא מפרש לטעם התוספתא טעות הוא בידו שהרי דבר ידוע שהמים מבטלין את היין אם אין בו בנותן טעם אלא לפי שהמים נפלו לתוך היין ואין בהם כדי לבטל התרומה בטעם אע״פ שיש שם מאה חולין אין מצטרפין לפי שהן שני שיעורין שהמים ביין בנותן טעם ויין במים שיעורו במאה וכיון שאין שיעוריהם שוין לבטול התרומה אין מצטרפין וכן הדין אפילו לוג יין של תרומה שנפל לחמשים מים וחמשים יין אם אין בחמשים מים כדי לבטל טעם הלוג של תרומה אין מצטרפין למאה:

ט. לוֹג מַיִם שֶׁנָּפַל לְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה לוֹגִין יַיִן וְאַחַר כָּךְ נָפַל לְתוֹךְ הַכּל לוֹג יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה נִדְמַע הַכּל. שֶׁאֵין הַמַּיִם מַעֲלֶה אֶת הַיַּיִן:

י. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין וְנָפְלוּ חֻלִּין אֲחֵרִים עַד שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מֵאָה. אִם בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זוֹ עוֹלָה בְּמֵאָה וְאֶחָד. וְאִם בְּמֵזִיד הֲרֵי הַכּל מְדֻמָּע שֶׁאֵין מְבַטְּלִין אִסּוּרֵי תּוֹרָה לְכַתְּחִלָּה:

יא. תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ מֻתָּר לְבַטְּלָהּ בְּרֹב וְאוֹכְלָהּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם הָיָה לוֹ יַיִן שֶׁל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ לוֹג אֶחָד וְנוֹתֵן עָלָיו שְׁנֵי לוֹגִין חֻלִּין וְנִמְצָא הַכּל שְׁלֹשָׁה וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִיַּיִן שֶׁל תְּרוּמָה לוֹג וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַשְּׁלֹשָׁה וּמַגְבִּיהַּ מֵאַרְבַּעְתָּן לוֹג וְשׁוֹתֶה. וְחוֹזֵר וּמַשְׁלִיךְ לְתוֹכָן לוֹג אַחֵר וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל לוֹג וְשׁוֹתֶה. וְכֵן נוֹתֵן לוֹג תְּרוּמָה וְנוֹטֵל לוֹג מִן הַתַּעֲרֹבֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַיַּיִן שֶׁל תְּרוּמָה. וְנִמְצָא שֶׁנָּטַל כַּמָּה לוֹגִין בִּשְׁנֵי לוֹגִין שֶׁל חֻלִּין:

תרומת ח״ל וכו׳ עד בשני לוגין של חולין. א״א טועה בזה שאינו כן בבכורות וענין זה אסור הוא שהרי מחצה למחצה הוא:

יב. הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה בְּצַד הַחֻלִּין וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶהוּ זֶרַע תְּרוּמָה אֲפִלּוּ הָיָה מֵאָה לְגִנָּה שֶׁל תְּרוּמָה וּלְגִנָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין כֻּלָּן מֻתָּרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה בַּקַּרְקַע כְּגוֹן הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ נִפְסָד בָּאָרֶץ כְּגוֹן הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים אֲפִלּוּ מֵאָה לְגִנָּה שֶׁל חֻלִּין וּלְגִנָּה אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה תַּעֲרֹבֶת בֵּינֵיהֶן הֲרֵי הַכּל מְדֻמָּע. וְאִם נִתְלַשׁ הַכּל תַּעֲלֶה הַתְּרוּמָה בְּאֶחָד וּמֵאָה וְלֹא יִתְלֹשׁ לְכַתְּחִלָּה:

יג. שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. אוֹ שֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה אַחַת מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת לְתוֹךְ הַחֻלִּין אֵינָן מְדַמַּעְתָּן. וְכֵן אִם זָרַע אַחַת מֵהֶם הַגִּדּוּלִין חֻלִּין לְכָל דָּבָר. וְהַשְּׁנִיָּה נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה. נָפְלָה הַקֻּפָּה הַשְּׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמַּעַת. וְכֵן אִם זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין. נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמַּעַת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶם בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין. וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין מְדֻמָּע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּזוֹרֵעַ אֶת הַשְּׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא קָצַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל קָצַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ זָרַע אֶת הַשְּׁנִיָּה אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין שֶׁאֵין תָּלוּשׁ וּמְחֻבָּרִין נַעֲשִׂין חוֹבָה זֶה לָזֶה:

יד. שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְלִפְנֵיהֶן שְׁתֵּי סְאִין אַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ מֻתָּרִין. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חֻלִּין לְתוֹךְ חֻלִּין נָפְלוּ וּתְרוּמָה לְתוֹךְ הַתְּרוּמָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רַבּוּ חֻלִּין עַל הַתְּרוּמָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל בִּתְרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁיִּרְבּוּ חֻלִּין עַל הַתְּרוּמָה:

שתי קופות אחת של חולין וכו׳ עד שירבו חולין על התרומה. א״א דבר זה מן הטעות הראשונה שטעה למעלה שאמר בתרומה בזה״ז מדבריהם ואולי הטעתו מה שראה בפסחים דמתרצי אליבא דר״י בתרומה בזה״ז דרבנן ולא היא דבזמן הזה בחטים ויין נמי איכא תרומה דרבנן אותן מקומות שלא החזיקו עולי בבל מה שלא היה בימי יהושע:

טו. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַכְּרִי וְאָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי זֶה לְתוֹכוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנָּפְלָה אוֹתָהּ סְאָה שָׁם נִסְתַיְּמָה תְּרוּמַת הַכְּרִי וְנִדְמַע הַכּל בִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה וּבִתְרוּמַת הַכְּרִי. אָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי בִּצְפוֹנוֹ חוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם וְהַחֵצִי שֶׁבַּצָּפוֹן לִשְׁנַיִם וְנִמְצָא רְבִיעַ הַכְּרִי שֶׁהוּא צְפוֹן צְפוֹנִי הוּא הַמְדֻמָּע:

סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו׳ עד ובתרומת הכרי. א״א בעיא היא בירושלמי:

טז. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים וְאָמַר תְּרוּמַת שְׁנֵי כְּרָיִים בְּאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי שְׁנֵיהֶן מְדֻמָּעִין. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי סְאִין וּכְרִי אֶחָד וְאָמַר הֲרֵי אַחַת מִן הַסְּאִין הָאֵלּוּ עֲשׂוּיָה תְּרוּמָה עַל הַכְּרִי הַזֶּה הֲרֵי אַחַת מֵהֶן תְּרוּמָה וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים וּסְאָה אַחַת וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה עַל אֶחָד מִן הַכְּרָיִים הַלָּלוּ הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה וְנִתְקַן אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה הוּא הַמְתֻקָּן מִן הַטֶּבֶל:

א. חֲמִשִׁים תְּאֵנוֹת שִׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת שֶׁנָּפְלָה לְתוֹכָן תְּאֵנָה אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה. הָיְתָה לְבָנָה הַשְּׁחוֹרוֹת מֻתָּרוֹת וְהַלְּבָנוֹת מְדֻמָּעוֹת. הָיְתָה שְׁחוֹרָה הַשְּׁחוֹרוֹת מְדֻמָּעוֹת וְהַלְּבָנוֹת מֻתָּרוֹת. וְאִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחוֹרָה הָיְתָה וְאִם לְבָנָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה מִן הַכּל. יָדַע מֶה הָיְתָה אַחַר שֶׁנָּפְלָה וְשָׁכַח הֲרֵי כֻּלָּן מְדֻמָּעוֹת:

ב. וְכֵן עִגּוּלֵי דְּבֵלָה וּמַלְבְּנִים שֶׁל דְּבֵלָה שֶׁנָּפַל עִגּוּל אוֹ מַלְבֵּן שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹכָן וְאֵין יָדוּעַ אִם מַלְבֵּן הָיָה אוֹ עִגּוּל הֲרֵי הָעִגּוּלִין מִצְטָרְפִין לַמַּלְבְּנִים וְתַעֲלֶה הַתְּרוּמָה בְּאֶחָד וּמֵאָה מִן הַכּל. עִגּוּלֵי דְּבֵלָה גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים שֶׁנָּפַל עִגּוּל דְּבֵלָה לְתוֹכָן וְאֵין יָדוּעַ אִם גָּדוֹל הָיָה אִם קָטָן הֲרֵי הֵן מַעֲלִין בֵּין בְּמִנְיָן בֵּין בְּמִשְׁקָל. כֵּיצַד. נָפַל עִגּוּל לְמֵאָה עִגּוּלִין גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הֲרֵינִי אוֹמֵר קָטָן נָפַל וּמַגְבִּיהַּ אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים. נָפַל עִגּוּל לְתוֹךְ אַרְבָּעִים עִגּוּלִים מֵהֶן עֶשְׂרִים עִגּוּל מִשְׁקַל כָּל אֶחָד אַרְבַּע לִיטְרִין וּמֵהֶן עֶשְׂרִים עִגּוּל מִשְׁקַל כָּל אֶחָד לִיטְרָא הוֹאִיל וּמִשְׁקַל הַכּל מֵאָה לִיטְרִין וְאֶחָד הֲרֵינִי אוֹמֵר קָטָן נָפַל וּמַגְבִּיהַּ אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים:

ג. וְהַקֶּמַח וְהַסּלֶת אֵינָן מִצְטָרְפִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה:

ד. סְאָה שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה שֶׁל חִטִּים אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ בְּאֶחָד וּמֵאָה. שֶׁאֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא אִם נִבְלְלָה תְּרוּמָה עִם הַחֻלִּין. אוֹ אִם אֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם נָפְלָה הַתְּרוּמָה. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה. רוֹאִין אֶת הַתְּרוּמָה כְּאִלּוּ הִיא חִטִּים עַל גַּבֵּי שְׂעוֹרִים וּמַפְרִישׁ הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבֵּי הַמְּגוּרָה עִם מְעַט מִן הַחֻלִּין שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁמְּאַסֵּף חִטִּים מֵעַל גַּבֵּי שְׂעוֹרִין:

ה. שְׁתֵּי קֻפּוֹת אוֹ שְׁתֵּי מְגוּרוֹת שֶׁנָּפְלָה תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְנִבְלְלָה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה. אִם הָיוּ שְׁתֵּי מְגוּרוֹת בְּבַיִת אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת וְתַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה מִן הַכּל כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּיהֶן מְגוּרָה אַחַת וְהַקֻּפּוֹת מִצְטָרְפוֹת. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה קֻפָּה בְּבַיִת זֶה וְקֻפָּה בְּבַיִת אַחֵר לְפִי שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר לְקַבֵּץ שְׁתֵּיהֶן בְּבַיִת אֶחָד. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַקֻּפּוֹת בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת:

ו. וְכֵיצַד מַעֲלֶה סְאָה שֶׁנָּפְלָה. אִם רָצָה לְהַעֲלוֹת מֵאֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן מַעֲלֶה וְאִם רָצָה לְהַעֲלוֹת חֶצְיָהּ מִזּוֹ וְחֶצְיָהּ מִזּוֹ מַעֲלֶה. כַּדִּים מְלֵאִים תְּאֵנִים שֶׁל חֻלִּין שֶׁדָּרַס לִיטְרָא תְּאֵנִים שֶׁל תְּרוּמָה בְּפִי כַּד אֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא אִם הָיוּ שָׁם מֵאָה כַּד וְכַד הֲרֵי זוֹ תַּעֲלֶה וְלוֹקֵחַ כַּד אֶחָד מֵהֶם וּמוֹכְרָהּ לַכֹּהֵן חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ לִיטְרָא וְהַשְּׁאָר מֻתָּרִין. וְאִם הָיוּ פָּחוֹת מִמֵּאָה הַפּוּמִין כֻּלָּן מְדֻמָּעוֹת וְהַשּׁוּלַיִם מֻתָּרִין:

ז. וְכֵן אִם דְּרָסָהּ עַל פִּי כַּוֶּרֶת אוֹ עַל פִּי עִגּוּל וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה הוּא. דְּרָסָהּ עַל פִּי הָעִגּוּל וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ וְלֹא אֵי זוֹ עִגּוּל הוּא. רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם פְּרוּדוֹת וְתַעֲלֶה לְפִי הַמִּשְׁקָל. אִם יֵשׁ בְּכָל הָעִגּוּלִין מֵאָה לִיטְרִין תַּעֲלֶה. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עִגּוּל מֵהֶן יֶתֶר עַל שְׁנֵי לִיטְרִין כְּדֵי שֶׁתִּבָּטֵל הַתְּרוּמָה בְּרֹב. שֶׁסְּפֵק הַתְּרוּמָה בָּטֵל בְּרֹב הַחֻלִּין:

ח. הַתְּרוּמָה וַדָּאָהּ אוֹסֵר בְּמֵאָה וּסְפֵקָהּ אוֹסֵר בַּחֲמִשִּׁים. וְאֵין לָהּ הֶתֵּר אֶלָּא בְּרֹב. וְאִם הָיָה בְּיוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אֵינָהּ צְרִיכָה רֹב. כֵּיצַד. תְּאֵנָה אַחַת תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתִשְׁעִים וָתֵשַׁע וַהֲרֵי הַמֵּאָה קַיָּמִין הַכּל אָסוּר לְזָרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

התרומה ודאה אוסר במאה וכו׳ עד הותר השאר לזרים. א״א בירושלמי הוא פרק המפריש מקצת תרומות ומעשרות ולא מפיו אנו חיים בפירוש הירושלמי הזה ולשון הירושלמי כך הוא ר׳ זעירא בשם רבי פרחיה תרומה אוסרת בודאה במאה וספיקה בחמשים הא ששים לא שבעים לא פירוש בתמיהא עד חמשים צריכה רוב מכאן ואילך אינה צריכה רוב עתה אפרש ספיקה האמורה בכאן הוא שאבדה אחת מן המדומע שהוא תשעה ותשעים חולין ואחת תרומה וכיון שאבדה אחת מהן אפשר שהיא היא התרומה ואמרו שאם נשארו מאותו הדמוע חמשים אסורין ותמהו על זה הא ששים או שבעים נשארו לא יהו אסורין והלא א״ר יוחנן למעלה שאע״פ שאבדה אחת כולן נעשו אסורין ולא תבטל התרומה בנשאר אע״פ שהוא ספק ויש שם רוב חולין אא״כ ריבה עליו חולין אחרים במדת התרומה שלא נאסרו בו מועט זה ותריץ ליה דהכי קאמר אם אותו הדמוע שהוא מאה אבדו מהם עד חמשים צריכין רוב פירות כל אחת הפורשת משם צריכה שתבטל ברוב חולין ממקום אחר אבל אם אבדו יותר מחמשים אינה צריכה רוב חולין ממקום אחר והכל מותר מ״ט דאמרינן איסורא ברובה איתיה ועיקר זה הדבר בזבחים פרק התערובות:

ט. נָפְלָה אַחַת מֵחֲמִשִּׁים וְאָבְדָה אַחַת מִן הַכּל שֶׁמָּא אַחַת מִן הַחֻלִּין הִיא שֶׁאָבְדָה אוֹ הָאַחַת שֶׁנָּפְלָה הִיא שֶׁאָבְדָה הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן חֻלִּין מִמָּקוֹם אַחֵר וְיוֹסִיף עֲלֵיהֶן חֲמִשִּׁים תְּאֵנִים וְאַחַת יוֹתֵר עַל הַכּל. וְאִם נָפְלָה אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ חֲמִשִּׁים וְאַחַת וְאָבְדָה אַחַת מִן הַכּל הֻתַּר הַשְּׁאָר לְזָרִים:

י. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ וְנִדְמַע הַכּל אִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָפְלָה יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְיִמְכֹּר הַכּל לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדְּמֵי תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה וּמִדְּמֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ. וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ נָפְלָה הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ וְיִמָּכְרוּ לַכֹּהֵן חוּץ מִדְּמֵי תְּרוּמָה:

יא. סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין אוֹ מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ הֶקְדֵּשׁ בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים הוֹאִיל וְנִדְמַע הַכּל הֲרֵי הַכּל כִּתְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה לַכּל וַהֲרֵי הַכּל אָסוּר לְעוֹלָם וּמַנִּיחִים אוֹתָן עַד שֶׁיֵּרָקְבוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל חַי. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל חַי לֹא יַנִּיחָן שֶׁמָּא יִתָּקֵל בָּהֶם וְיֹאכַל מֵהֶן. אֶלָּא יַדְלִיק הַכּל כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּדְלִיקִין תְּרוּמָה טְמֵאָה:

יב. סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין טְמֵאִין יִמָּכֵר הַכּל לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדְּמֵי תְּרוּמָה וְהַכֹּהֵן אוֹכֵל מְדֻמָּע זֶה קְלָיוֹת. אוֹ יָלוּשׁ אוֹתוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן מַכְשִׁירִין כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּמֵא הַתְּרוּמָה שֶׁבּוֹ מִן הַחֻלִּין הַטְּמֵאִין. אוֹ יָלוּשׁ מְדֻמָּע זֶה פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה שֶׁאֵין אֹכֶל טָמֵא מְטַמֵּא אֹכֶל אַחֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה כַּבֵּיצָה. אוֹ יִתְחַלֵּק מְדֻמָּע זֶה פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בְּכָל עִסָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּמֵא הַתְּרוּמָה שֶׁבּוֹ:

יג. סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְהוֹרִין. וְכֵן סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין. תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה וְתֵאָכֵל קְלָיוֹת אוֹ תִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת אוֹ פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה. שֶׁאֵין הַסְּאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא הַסְּאָה עַצְמָהּ שֶׁעָלְתָה:

יד. סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה בָּטְלָה בְּמִעוּט וְאוֹכְלִין הַכּל בְּטָהֳרָה. וְאִם נָפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה יַנִּיחַ הַכּל עַד שֶׁיֵּרָקֵב:

טו. שְׁתֵּי קֻפּוֹת שֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְנוֹדַע לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה סְאָה שְׁנִיָּה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה. אוֹמְרִים לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלָה רִאשׁוֹנָה נָפְלָה שְׁנִיָּה לְפִי שֶׁתּוֹלִין אֶת הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל. נָפְלָה סְאָה רִאשׁוֹנָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה סְאָה שְׁנִיָּה וְנוֹדַע לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה. אֵין אוֹמְרִים לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלָה שְׁנִיָּה נָפְלָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן מְקֻלְקָלוֹת:

טז. הָיוּ שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וְנָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא אוֹמְרִין לְתוֹךְ הַטְּמֵאָה נָפְלָה:

יז. שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין טְמֵאִין נָפְלָה סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן אוֹמְרִין לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה וְהַחֻלִּין יֵאָכְלוּ בְּטָהֳרָה כִּתְרוּמָה:

שתי קופות וכו׳ עד או ילושו במי פירות. א״א זאת הפסקא לא מצאתיה לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ולא יתכן בה לומר תאכל קליות או תלוש במי פירות שהרי כבר נטמאה התרומה ונטמאו החולין אלמא בשהוכשרו עסיקינן:

יח. נָפְלָה סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן אוֹמְרִין לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה וְהַחֻלִּין יֵאָכְלוּ קְלָיוֹת (בְּטָהֳרָה כִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה: יט. סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן אוֹמְרִין לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה וְהַחֻלִּין יֵאָכְלוּ קְלָיוֹת) אוֹ יִלּוֹשׁוּ בְּמֵי פֵּרוֹת:

כ. שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין טְהוֹרִין וְנָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן אוֹמְרִין לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה וְהַחֻלִּין יֵאָכְלוּ קְלָיוֹת:

כא. נָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת שֶׁסְּפֵק תְּרוּמָה טְמֵאָה אָסוּר וּסְפֵק הַמְדֻמָּע מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּר תְּרוּמָה טְמֵאָה מִן הַתּוֹרָה וְאִסּוּר הַמְדֻמָּע מִדִּבְרֵיהֶן עַל הָעִקָּרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת:

א. חָבִית סְתוּמָה מְדַמַּעַת בִּכָל שֶׁהוּא. כֵּיצַד. חָבִית סְתוּמָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּכַמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת סְתוּמוֹת נִדְמַע הַכּל. נִפְתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה:

ב. חָבִית סְתוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּמֵּאָה חָבִיּוֹת וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶם לַיָּם הַגָּדוֹל הֻתְּרוּ כֻּלָּן וְאוֹמְרִין שֶׁל תְּרוּמָה הִיא שֶׁנָּפְלָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְאֵנָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל אֶלָּא צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אַחַת. לְפִי שֶׁהֶחָבִית נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת וּתְאֵנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ אֵין נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת:

חבית סתומה שנתערבה וכו׳ עד של תרומה היא שנפלה. א״א דבר זה שלא כהלכה דבמסכת זבחים מוקים לה כיחידאה ור״ל הוא דאמר לה כי הכא בירושלמי כדכתבינן לעיל ורבי יוחנן פליג עליה והלכה כר׳ יוחנן ואע״ג דבגמרא דילן לא פליג כיון דמימריה דר״ל לא מיתוקמא אלא כר״א ודלא כרבנן ורבי יוחנן פליג הכא ממילא אדחיא ליה:

ג. חָבִית סְתוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת וְנִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶחָד מִמֵּאָה וְשׁוֹתֶה אוֹתָהּ הֶחָבִית. אֲבָל שְׁאָר הֶחָבִיּוֹת אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ. וְכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁתִּפָּתַח מֵהֶן נוֹטֵל מִמֶּנָּה כְּדֵי דִּמּוּעָהּ וְשׁוֹתֶה הַמֵּאָה הַשְּׁאָר. נִתְעָרְבָה חָבִית בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת וְנִפְתְּחוּ מֵהֶם מֵאָה נוֹטֵל מֵהֶם כְּדֵי דִּמּוּעַ חָבִית אַחַת וְשׁוֹתֶה הַמֵּאָה וּשְׁאָר הַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְאֵין מַחֲזִיקִין לְאוֹתָהּ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהִיא בְּרֹב אֲפִלּוּ הָיוּ כַּמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת כֻּלָּן מְדֻמָּע וְכָל מַה שֶּׁיִּפְתַּח נוֹטֵל הֵימֶנּוּ אֶחָד מִמֵּאָה וְהַשְּׁיָרִים שׁוֹתֶה וְהַשְּׁאָר מְדֻמָּע:

ד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. לְפִיכָךְ אִם רִסֵּק תַּפּוּחַ שֶׁל תְּרוּמָה וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ הָעִסָּה וְהֶחְמִיצָה כָּל הָעִסָּה מְדֻמַּעַת וַאֲסוּרָה לְזָרִים:

ה. בֵּיצָה שֶׁנִּתְבְּלָה בְּתַבְלִין שֶׁל תְּרוּמָה אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בּוֹלֵעַ:

ו. שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הָעִסָּה וְהִגְבִּיהוֹ וְאַחַר כָּךְ נִתְחַמְּצָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת:

ז. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאִם נִתְעָרֵב (תְּרוּמָה) מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם לְפִיכָךְ בָּצָל מְחֻתָּךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַתַּבְשִׁיל אִם הַבָּצָל תְּרוּמָה וְהַתַּבְשִׁיל חֻלִּין וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם הַבָּצָל הֲרֵי הַתַּבְשִׁיל אָסוּר לְזָרִים. וְאִם הַבָּצָל חֻלִּין וְהַתַּבְשִׁיל תְּרוּמָה וְנִמְצָא טַעַם הַתַּבְשִׁיל בַּבָּצָל הֲרֵי הַבָּצָל אָסוּר:

ח. עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ לְתוֹכָן בָּצָל יָבֵשׁ אִם הָיָה שָׁלֵם הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם בִּשֵּׁל הַבָּצָל עִם הָעֲדָשִׁים בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ הַבָּצָל אַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בֵּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ עִם הַתַּבְשִׁיל בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. וּמִפְּנֵי מָה בָּצָל שָׁלֵם לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵב מֵהֶן שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁלֵם וְלֹא פּוֹלֵט לְתוֹכָן שֶׁכְּבָר נִתְבַּשְּׁלוּ. וְאִם הָיוּ בְּצָלִים רַכִּים הֲרֵי הֵן כִּמְחֻתָּךְ. וְכֵן אִם נוֹטֵל פִּטְמָתוֹ וּקְלִפָּתוֹ הַחִיצוֹנָה אוֹ שֶׁהָיָה לַח הֲרֵי הוּא כִּמְחֻתָּךְ. וְהָקַפְלוּט בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ בְּנוֹתֵן טַעַם:

ט. הַכּוֹבֵשׁ יָרָק שֶׁל חֻלִּין עִם יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְזָרִים. חוּץ מִמִּינֵי בְּצָלִים וְחָצִיר וְשׁוּמִים. שֶׁאִם כָּבַשׁ יָרָק שֶׁל חֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁל תְּרוּמָה אוֹ בְּצָלִים חֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁל תְּרוּמָה הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. כָּבַשׁ יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה עִם בָּצָל שֶׁל חֻלִּין הֲרֵי הַבָּצָל מֻתָּר לְזָרִים:

י. זֵיתֵי חֻלִּין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְּרוּמָה. אִם הָיוּ פְּצוּעִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ. אוֹ שֶׁהָיוּ חֻלִּין פְּצוּעִין וְשֶׁל תְּרוּמָה שְׁלֵמִין. אוֹ שֶׁכְּבָשָׁן בְּמֵי תְּרוּמָה. הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שְׁלֵמִין. אוֹ שֶׁהָיוּ זֵיתֵי תְּרוּמָה פְּצוּעִין וְזֵיתֵי הַחֻלִּין שְׁלֵמִין. הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְפִי שֶׁהַפְּצוּעִין שׁוֹאֲבוֹת מִן הַשְּׁלֵמִין:

יא. מֵי כְּבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין לְזָרִים:

יב. הַשֶּׁבֶת עַד שֶׁלֹּא נָתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה. מִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה:

יג. הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יֵין תְּרוּמָה. אִם הָיְתָה פַּת חִטִּים הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְשֶׁל שְׂעוֹרִים אֲסוּרִים מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹאֲבוֹת:

יד. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת הַפַּת מֻתֶּרֶת שֶׁאֵין בָּהּ טַעַם כַּמּוֹן אֶלָּא רֵיחוֹ וְהָרֵיחַ אֵינוֹ אָסוּר:

טו. שְׂעוֹרִין שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְבוֹר שֶׁל מַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ מֵימָיו הֲרֵי הֵן מֻתָּרִין שֶׁאֵין נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אוֹסֵר:

טז. תִּלְתָּן שֶׁל תְּרוּמָה הוּא וְעֵצוֹ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן אִם יֵשׁ בְּזֶרַע הַתִּלְתָּן כְּדֵי לִתֵּן לְבַדּוֹ טַעַם בַּיַּיִן הֲרֵי הַיַּיִן אָסוּר לְזָרִים:

יז. שְׁנֵי כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן אֶחָד תְּרוּמָה וְאֶחָד חֻלִּין מָזַג כָּל אֶחָד בְּמַיִם וְאַחַר כָּךְ עֵרְבָן. רוֹאִין אֶת יֵין הַחֻלִּין כְּאִלּוּ אֵינוֹ וּכְאִלּוּ יֵין הַתְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִינוֹ. אִם רָאוּי אוֹתוֹ הַמַּיִם לְבַטֵּל טַעַם יֵין הַתְּרוּמָה הֲרֵי הַכּל מֻתָּר לְזָרִים. וְאִם לָאו אָסוּר. שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הַמַּיִם מַעֲלִין אֶת הַיַּיִן:

יח. יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת יְדִיחֵם וְהֵם מֻתָּרוֹת. וְכֵן שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת יְדִיחֵם וְהֵם מֻתָּרוֹת. נָפַל הַשֶּׁמֶן עַל גַּבֵּי יַיִן יַקְפֶּה אוֹתוֹ וְהַיַּיִן מֻתָּר לְזָרִים. נָפַל עַל גַּבֵּי הַצִּיר יַקְפֶּה אוֹתוֹ וְיִטּל קְלִפָּה מֵעַל הַצִּיר כְּדֵי שֶׁיָּסִיר כָּל הַצִּיר שֶׁבּוֹ טַעַם הַשֶּׁמֶן:

יט. קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ תְּרוּמָה לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חֻלִּין. וְאִם בִּשֵּׁל בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם שָׁטַף הַקְּדֵרָה בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְבַשֵּׁל בָּהּ. בִּשֵּׁל בְּמִקְצָת הַכְּלִי אֵין צָרִיךְ לִשְׁטֹף אֶת כֻּלּוֹ אֶלָּא שׁוֹטֵף מְקוֹם הַבִּשּׁוּל בִּלְבַד:

קדרה שבשל בה תרומה וכו׳ עד מקום הבשול בלבד. א״א הפליג ושטף שלא מצינו שטיפה אלא בצונן ודרך העברה וזה צריך הגעלה בחמין ואח״כ שטיפה בצונן משמעתא דזבחים פרק דם חטאת ודוקא קדרה של נחשת אבל של חרס אין לה תקנה:

כ. תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְהַחַלָּה וְהַבִּכּוּרִים כֻּלָּן נִקְרְאוּ תְּרוּמָה. בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר נֶאֱמַר (במדבר יח כו) ״וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳״ וְאוֹמֵר (במדבר טו כ) ״כִּתְרוּמַת גֹּרֶן״. וּבְחַלָּה נֶאֱמַר (במדבר טו כ) ״חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה״. וְנֶאֱמַר (דברים יב יז) ״לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״ וְגוֹ׳ (דברים יב יז) ״וּתְרוּמַת יָדְךָ״. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם שֶׁלֹּא פֵּרְטוֹ בְּפָסוּק זֶה חוּץ מִן הַבִּכּוּרִים וּבָהֶן נֶאֱמַר וּתְרוּמַת יָדְךָ הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵן קְרוּאִין תְּרוּמָה:

כא. לְפִיכָךְ דִּין אַרְבַּעְתָּן לְעִנְיַן אֲכִילָה וְדִמּוּעַ אֶחָד הוּא כֻּלָּן עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאִם נִטְמְאוּ יִשָּׂרְפוּ. וְדִין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי בְּכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל וַדַּאי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל אֲכִילָתָהּ:

כב. כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכל תְּרוּמָה. וְכָךְ קִבַּלְנוּ וְרָאִינוּ אוֹתָם מְבָרְכִין אֲפִלּוּ בְּחַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כַּעֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח ז) ״עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם״:

סָלִיק הִלְכוֹת תְּרוּמוֹת בְּסִיַעְתָּא דִּשְׁמַיָּא