Daily Rambam

א. הַנּוֹדֵר גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן לֹא יָצָא. קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל יָצָא. כֵּיצַד. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים כֶּבֶשׂ וְהֵבִיא אַיִל. אוֹ שֶׁנָּדַר עֵגֶל וְהֵבִיא שׁוֹר. גְּדִי וְהֵבִיא שָׂעִיר יָצָא:

ב. נָדַר עוֹלָה מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָאֵילִים וְהֵבִיא פִּלְגָּס הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ אוֹ לֹא יָצָא. וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלַת עוֹף מִן הַתּוֹרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה וְהֵבִיא תְּחִלַּת הַצִּהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה הֲרֵי זֶה סָפֵק. נָדַר שָׁחֹר וְהֵבִיא לָבָן לָבָן וְהֵבִיא שָׁחֹר זָכָר וְהֵבִיא נְקֵבָה נְקֵבָה וְהֵבִיא זָכָר לֹא יָצָא:

ג. הַנּוֹדֵר סְתָם מֵבִיא מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּמִּין שֶׁנָּדַר. וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם רְגִילִין לִקְרוֹת בִּסְתָם לְאֶחָד מִן הַמִּינִין מֵבִיא כְּאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. כֵּיצַד. נָדַר עוֹלָה מִן הַבָּקָר יָבִיא שׁוֹר. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִקְרוֹת עוֹלָה סְתָם אֲפִלּוּ לְעוֹלַת הָעוֹף מֵבִיא פְּרֵדָה אַחַת תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. וְאִם דַּרְכָּן שֶׁאֵין קוֹרִין עוֹלָה סְתָם אֶלָּא לְעוֹלַת בָּקָר יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ד. מִי שֶׁנָּדַר שׁוֹר אוֹ אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵגֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם לֹא יָבִיא כָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו מוּעָטִין. וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא הַיָּפֶה הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין שָׁם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא יָבִיא הַבֵּינוֹנִי. וְאִם הֵבִיא הַכָּחוּשׁ יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ:

ה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שׁוֹר שְׁוֵה מָנֶה יָבִיא שׁוֹר שֶׁשָּׁוֶה מָנֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם חוּץ מִנְּסָכָיו. הֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא:

ו. הָאוֹמֵר שׁוֹר זֶה עוֹלָה וְנָפַל בּוֹ מוּם אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם וַאֲפִלּוּ הֵבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֶחָד יָצָא. אָמַר שְׁנֵי שְׁוָרִים אֵלּוּ עוֹלָה וְנָפַל בָּהֶם מוּם אִם רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶם אֶחָד. אַיִל זֶה עוֹלָה וְנָפַל בּוֹ מוּם אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. וְכֵן אִם נָדַר כֶּבֶשׂ וְנִפְסַל אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל:

ז. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ שׁוֹר וְנִגְנַב פּוֹטֵר עַצְמוֹ בְּשֶׂה. אָמַר שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה הֻקְבַּע וְאִם נִפְסַל לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אֶלָּא שׁוֹר:

ח. הָאוֹמֵר אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ וְאֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. הָיוּ שְׁלֹשָׁה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ וְחוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַמְתִּין לַבֵּינוֹנִי עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְתָחוּל הַקְּדֻשָּׁה עַל הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ. וְאִם אָמַר שׁוֹר שֶׁבִּשְׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי:

ט. פֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶן וְשָׁכַח אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו אֶחָד מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זֶה מַקְדִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלָה מִן הַבָּקָר וְקָבַע נִדְרוֹ וְשָׁכַח מַה קָּבַע אִם שׁוֹר אִם עֵגֶל הֲרֵי זֶה יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן אִם קָבַע בַּכְּבָשִׂים וְשָׁכַח מַה קָּבַע יָבִיא אַיִל. קָבַע בָּעִזִּים וְשָׁכַח יָבִיא שָׂעִיר. שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין מִן הַבְּהֵמָה קָבַע עוֹלָתוֹ יָבִיא שׁוֹר וְאַיִל וְשָׂעִיר. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ שֶׁמָּא קָבַע עוֹלָתוֹ בָּעוֹף יוֹסִיף תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:

פירש אחד מהם וכו׳ עד הרי זה יביא שור. א״א המשנה אמרה יביא פר ועגל ואם קבע בכבשים ושכח יביא איל וטלה ואם קבע בעזים ושכח יביא גדי ושעיר ואם אמר מן הבהמה ושכח יביא פר ועגל איל וטלה וגדי ושעיר אלא שהוא לדעת רבי דאמר קטן והביא גדול לא יצא אבל לרבנן אם הביא גדול שבמין יצא:

י. נָדַר תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים וְקָבַע נִדְרוֹ בַּבָּקָר וְשָׁכַח בְּמִי קְבָעוֹ יָבִיא פַּר וּפָרָה. וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בַּכְּבָשִׂים יָבִיא אַיִל וְרָחֵל. נִסְתַּפֵּק לוֹ בָּעִזִּים יָבִיא שָׂעִיר וּשְׂעִירָה. שָׁכַח בְּאֵי זֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ מֵבִיא פַּר וּפָרָה אַיִל וְרָחֵל שָׂעִיר וּשְׂעִירָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלַת עוֹף מֵבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. פֵּרֵשׁ וְשָׁכַח בְּאֵי זֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ מֵבִיא תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:

יא. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ יָבִיא קֹמֶץ לְבוֹנָה שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹת שֶׁהוּא אֶלָּא לְבוֹנָה. פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ וְשָׁכַח מַה פֵּרֵשׁ יָבִיא מִכָּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ. לְפִיכָךְ מֵבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה וְעוֹלַת הָעוֹף וּמִנְחַת נְסָכִים וּלְבוֹנָה וְיַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

יב. אָמַר הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ יָבִיא כֶּבֶשׂ. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כֶּבֶשׂ. פֵּרֵשׁ וְשָׁכַח מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ יָבִיא בְּסֶלַע מִכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ:

יג. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה לֹא יִפְחֹת מִקֹּמֶץ. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי גְּזָרִים עָבִין כִּמְחוּקוֹת וְאָרְכָּן אַמָּה. הֲרֵי עָלַי עֵץ מֵבִיא גֶּזֶר אֶחָד אָרְכּוֹ אַמָּה. וְאִם רָצָה לְהָבִיא דְּמֵי הָעֵצִים יָבִיא:

יד. מִי שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדֵּב שֶׁמֶן כֵּיצַד עוֹשִׂין בּוֹ. קוֹמֵץ מִמֶּנּוּ קֹמֶץ וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים כִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. וְכֵיצַד עוֹשִׂין בְּיַיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וּמְנַסְּכוֹ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַשִּׁיתִין כְּכָל הַנְּסָכִים. וְהַלְּבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נוֹתֵן עָלֶיהָ מֶלַח וְכֻלָּהּ לָאִשִּׁים:

טו. מִי שֶׁנָּדַר נֵדֶר לֹא יְבִיאֶנּוּ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן זֶה וְכָל הַמְחֻיָּב בְּקָרְבָּן לֹא יָבִיא קָרְבָּנוֹ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין:

טז. אָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לֹא יָבִיא לַחְמָהּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. שֶׁהֲרֵי נָדַר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא עִם הַלֶּחֶם מִן הַחֻלִּין:

יז. פֵּרֵשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא תּוֹדָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְאִם הֵבִיא הַכּל מִן הַחֻלִּין יָצָא. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר יָבִיא. וְלֹא יָבִיא לַחְמָהּ מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁיָּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לֹא יָבִיא נְסָכֶיהָ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין הַנְּסָכִים בָּאִין לְעוֹלָם אֶלָּא מִן הַחֻלִּין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (במדבר טו ד) ״וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ״ עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶן צַד לְגָבוֹהַּ כְּלָל:

א. הַנּוֹדֵר מִנְחָה מַאֲפֵה תַּנּוּר לֹא יָבִיא מאֲפֵה כֻּפָּח וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים וְלֹא מַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים:

ב. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת. בְּמַרְחֶשֶׁת וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת. מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא. וְאִם אָמַר זוֹ לְהָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת וֶהֱבִיאָהּ בְּמַחֲבַת. אוֹ בְּמַחֲבַת וֶהֱבִיאָהּ בְּמַרְחֶשֶׁת. הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לַהֲבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד וֶהֱבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים. בִּשְׁנֵי כֵּלִים וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד. מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כד) ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה׳״:

ג. אָמַר אֵלּוּ לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים אוֹ לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. לֹא קְבָעָן בִּשְׁעַת הַנֵּדֶר אֶלָּא אָמַר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת וּבִשְׁעַת הַפְרָשָׁה קְבָעָן וְהִפְרִישָׁן בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְחָזַר וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כד) ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ״ וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִפְרַשְׁתָּ. אָמַר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד וֶהֱבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים. אָמְרוּ לוֹ בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ. הִקְרִיבָם בִּשְׁנֵי כֵּלִים הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. הִקְרִיבָם בִּכְלִי אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים:

ד. אָמַר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ בִּשְׁנֵי כֵּלִים נָדַרְתָּ. הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים. הִקְרִיבָן בִּכְלִי אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ:

ה. האוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה. יָבִיא אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. אָמַר הֲרֵי עָלַי מְנָחוֹת יָבִיא שְׁנֵי (מִינֵי) מְנָחוֹת מֵחֲמִשְׁתָּן. אָמַר הֲרֵי עָלַי מִין מְנָחוֹת יָבִיא שְׁנֵי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד. הֲרֵי עָלַי מִינֵי מְנָחוֹת יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִים. וְכֵן אִם אָמַר מִינֵי מִנְחָה יָבִיא שְׁנֵי מִינִין. קָבַע נִדְרוֹ בְּמִין מֵהֶן וּשְׁכָחוֹ מֵבִיא חֲמִשְּׁתָן:

ו. אֵין הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחָה בִּכְלִי אֶחָד יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. וְאִם נָדַר יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְהַשְּׁאָר בִּכְלִי שֵׁנִי. שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהִבָּלֵל כְּאֶחָד אֶלָּא שִׁשִּׁים אֲבָל יֶתֶר עַל שִׁשִּׁים אֵין נִבְלָלִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבְּלִילָה מְעַכֶּבֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הָרָאוּי לְבִילָה אֵין הַבִּילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָה הַבִּילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. (ז). אָמַר הֲרֵי עָלַי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד עִשָּׂרוֹן מֵבִיא מֵאָה וְעֶשְׂרִים בִּשְׁנֵי כֵּלִים שִׁשִּׁים בְּכָל כְּלִי וּמֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בַּכְּלִי הַשְּׁלִישִׁי:

ז. אָמַר הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד. הֲרֵי עָלַי עֶשְׂרוֹנוֹת יָבִיא שְׁנַיִם. פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ וְשָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרֵשׁ יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בִּכְלִי אֶחָד. שָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרֵשׁ וּבְאֵי זֶה מִין קְבָעוֹ. הֲרֵי זֶה מֵבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן מִכָּל מִין וָמִין מֵחֲמִשְׁתָּן:

ח. קָבַע נִדְרוֹ וְשָׁכַח כַּמָּה עֶשְׂרוֹנוֹת נָדַר וּבְכַמָּה כֵּלִים נָדַר הֲרֵי זֶה מֵבִיא מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים בְּשִׁשִּׁים כֵּלִים. כֵּיצַד. מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּכְלִי רִאשׁוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בִּכְלִי שֵׁנִי וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים בַּשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁיִּהְיוּ עַד שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בַּכְּלִי הָאַחֲרוֹן. וְאִם שָׁכַח אַף בְּאֵי זֶה מִין קָבַע מֵבִיא עַל סֵדֶר זֶה שִׁשִּׁים כֵּלִים מִכָּל מִין וְנִמְצָא מֵבִיא מִכָּל מִין אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים עִשָּׂרוֹן:

ט. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת שְׂעוֹרִים אוֹ מִנְחַת חֲצִי עִשָּׂרוֹן אוֹ מִנְחַת בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר. שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מַקְרִיבִין. אָמַר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים אוֹ מִן הָעֲדָשִׁים אוֹ מִנְחָה בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה אוֹ מִנְחָה חֲצִי עִשָּׂרוֹן. שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם אָמַר לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיב כָּזֶה וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אֶלָּא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם סלֶת בְּשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין:

האומר הרי עלי מנחת שעורים וכו׳ עד פטור שלא התנדב. א״א אין לסמוך על הכללות הללו שאם בדקו אותו ואמר אילו הייתי יודע הייתי מתנדב כדרך המתנדבים אע״פ שאמר מנחת שעורים מביא מן החטים וזעירי שמפליג בין מנחה למנחה לדעת ב״ש או לר״מ דאמר תפוס לשון ראשון הפליג שאם אמר מנחת שעורים אין כאן לשון ראשון. וכן מ״ש בסוף שאם אמר הרי עלי קמח או הרי עלי עשרון הרי הוא כמי שלא נדר מעולם אינו כלום שהכל תלוי בבדיקה כמ״ש:

י. נָדַר עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה וְאָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁנַיִם. אָמַר הֲרֵי עָלַי קֶמַח אוֹ הֲרֵי עָלַי חֲצִי עִשָּׂרוֹן וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם מִנְחָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר כְּמִי שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם. וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין כָּךְ הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַנּוֹדְרִין הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב כְּדֶרֶךְ הַמַּקְרִיבִין:

יא. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לַחְמֵי תּוֹדָה יָבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ. שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין לֶחֶם בְּלֹא תּוֹדָה וְסוֹף הַקָּרְבָּן הִזְכִּיר. אָמַר הֲרֵי עָלַי לֶחֶם לִפְטֹר תּוֹדָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי יָבִיא לֶחֶם תּוֹדָה עִם תּוֹדַת חֲבֵרוֹ:

יב. מִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר אָדָם יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג יַיִן וְלֹא שְׁנֵי לוֹגִין. שֶׁאֵין בִּנְסָכִים לֹא לוֹג וְלֹא שְׁנַיִם. וְאֵין מִתְנַדְּבִין חֲמִשָּׁה שֶׁאֵין חֲמֵשֶׁת לוֹגִין רְאוּיִין לֹא לְנִסְכֵּי בְּהֵמָה אַחַת וְלֹא לְנִסְכֵּי שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת. אֲבָל מִתְנַדְּבִין שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה וּמִשִּׁשָּׁה וָמַעְלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִסְכֵּי בְּהֵמוֹת:

יג. כֵּיצַד. נָדַר שִׁבְעָה הֲרֵי הֵן כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ וְאַיִל. נָדַר שְׁמוֹנָה הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שְׁנֵי אֵילִים. תִּשְׁעָה כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וְכֶבֶשׂ אוֹ כְּנִסְכֵּי שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׂים. נָדַר עֲשָׂרָה הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וְאַיִל אוֹ שְׁנֵי כְּבָשִׂים וְאַיִל וְכֵן עַד לְעוֹלָם:

יד. נָדַר חֲמִשָּׁה לוֹגִין אוֹמְרִין לוֹ הַשְׁלֵם שִׁשָּׁה שֶׁהֲרֵי קְבָעָן לְקָרְבָּן. אֲבָל אִם נָדַר לוֹג אוֹ שְׁנַיִם פָּטוּר שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין כְּלָל לֹא הֵן וְלֹא מִקְצָתָן. וְאֵין מִתְנַדְּבִין וְלֹא נוֹדְרִין פָּחוֹת מִלּוֹג שֶׁמֶן. שֶׁאֵין לְךָ מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן וְהִיא צְרִיכָה לוֹג אֶחָד שֶׁמֶן:

טו. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי יַיִן לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוֹגִין. הֲרֵי עָלַי שֶׁמֶן לֹא יִפְחֹת מִלּוֹג. פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ וְשָׁכַח כַּמָּה לוֹג נָדַר מִן הַיַּיִן אוֹ מִן הַשֶּׁמֶן יָבִיא אַרְבָּעִים וּמֵאָה לוֹג. שֶׁאֵין לְךָ יוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין בּוֹ הַצִּבּוּר קָרְבָּנוֹת מְרֻבּוֹת יוֹתֵר מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְהָיוּ הַנְּסָכִים בּוֹ מֵאָה וְאַרְבָּעִים לוֹג שֶׁמֶן וּכְמוֹתָם יַיִן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין:

א. כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן בֵּין קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה וְעוֹף בֵּין קָרְבְּנוֹת מְנָחוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יד) ״וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ״. וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל אָדָם מְטַפֵּל וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְהַקְרִיבָן מִחוּצָה לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כו) ״קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא״ וְגוֹ׳. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁהוּא מְטַפֵּל בָּהֶם עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה:

ב. הַמַּקְרִיב קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יג) ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה״. וְאִם הִקְרִיב בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ח) ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה אוֹ זָבַח״ (ויקרא יז ט) ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״ ״וְנִכְרַת מֵעַמָּיו״. בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה:

ג. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָם אִם הָיָה מֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז״ וְגוֹ׳ (ויקרא יז ד) ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת״. וְאִם שָׁחַט בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה:

ד. וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל הַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ. בְּהֶקֵּשׁ. נֶאֱמַר (דברים יב יד) ״שָׁם תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ״ וְנֶאֱמַר (דברים יב יד) ״וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ״. מָה הָעֲלִיָּה בַּחוּץ שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ הִזְהִיר עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יג) ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ״. אַף עֲשִׂיָּה שֶׁבִּכְלַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ הֲרֵי הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ. שֶׁלֹּא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר:

ה. הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים וְהֶעֱלָם בַּחוּץ חַיָּב שְׁתַּיִם. אַחַת עַל הַשְּׁחִיטָה וְאַחַת עַל הָעֲלִיָּה. שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. וְכֵן אִם שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בִּפְנִים חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה:

ו. אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת קָדָשִׁים הָרְאוּיִין לִקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶחָד מֵאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ אוֹ מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת הֲרֵי זֶה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ד) ״לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳״ וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן ה׳ אֵין חַיָּבִין עָלָיו:

ז. שָׁחַט בַּחוּץ מְחֻסַּר זְמַן בְּגוּפוֹ אוֹ בַּבְּעָלִים הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי עַתָּה לָבוֹא בִּפְנִים פָּטוּר:

ח. אֵי זֶהוּ מְחֻסַּר זְמַן בְּגוּפוֹ. בְּהֵמָה בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַלֵּידָה. וְתוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. וְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנִּשְׁחַט אֶחָד מֵהֶם הַיּוֹם שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי רָאוּי עַד לְמָחָר:

ט. וְאֵי זֶהוּ מְחֻסַּר זְמַן בַּבְּעָלִים. קָרְבָּן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן בְּעָלָיו לְהַקְרִיבוֹ. כֵּיצַד. הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת שֶׁשָּׁחֲטוּ חַטָּאתָם בַּחוּץ [בְּתוֹךְ] יְמֵי סְפִירָה פְּטוּרִין. וְכֵן מְצֹרָע שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה פָּטוּר. שֶׁעֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בַּעֲלֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ לְכַפָּרָה. אֲבָל אִם שָׁחֲטוּ עוֹלוֹתֵיהֶן בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה חַיָּבִין. שֶׁהָעוֹלָה דּוֹרוֹן הִיא וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הִיא עִקַּר הַכַּפָּרָה. וְכֵן נָזִיר שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ פָּטוּר. הִקְרִיב עוֹלָתוֹ אוֹ שְׁלָמָיו בַּחוּץ חַיָּב שֶׁהַחַטָּאת הִיא הַמְּעַכַּבְתּוֹ וְהִיא עִקַּר הַנְּזִירוּת:

י. אָשָׁם תָּלוּי וְחַטָּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי לֹא נִקְבַּע הָאִסּוּר. אָשָׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רָאוּי בִּפְנִים וְכָשֵׁר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכָל קָרְבָּן שֶׁהוּא פָּטוּר עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ כָּךְ הוּא פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ:

אשם תלוי וחטאת העוף. א״א לא ידעתי מאין הוציא זה. ואני מצאתי בתוספתא דזבחים חטאת העוף הבאה על הספק והקריבה בחוץ חייבין עליה אשם תלוי הבא על הספק והקריבו בחוץ חייב עליו חטאת ובחיי ראשי אע״פ שנראית [זרה] בעיני היא מתוקנת. בחטאת העוף הבאה על הספק אינה ראויה למזבח אלא דמה אבל בשרו לא שאם עלתה נמי תרד הילכך אשם תלוי הוא דמיחייב שמא לא ילדה אבל אשם תלוי יש ממנו למזבח דמו ואימוריו ובשרו נאכל ככל אשמות שבתורה הילכך הוי ככל הקרבנות הראויים בפנים ואם הקריב דמו או אימוריו בחוץ חייב חטאת:

יא. שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָם בַּחוּץ. אִם עַד שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם חַיָּב כָּרֵת עַל שְׁנֵיהֶן הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם לְוִדּוּי. וְאִם אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה פָּטוּר עַל הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם:

שני שעירי וכו׳ עד אם לא התודה. א״א אני שונה בברייתא עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם ופירש רב חסדא הואיל וראויים לשעיר הנעשה בחוץ משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על של עזאזל אלמא אפילו קודם שהתודה כיון שהגריל ועלה עליו הגורל לעזאזל פטור עליו בחוץ אע״פ שעתיד להתודות עליו שאין ראוי לבא לפתח אהל מועד ויהא מיוחד לשם אלא שיהא ראוי לזריקה ולהקטרה שנאמר לה׳ וחיי ראשי שמעתא דזבחים הטעהו שלא ירד לפירושה ומצאה משובשת:

יב. הַשּׁוֹחֵט שְׁלָמִים בַּחוּץ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי הֵן מְחֻסָּרִים מַעֲשֶׂה וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לִקָּרֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בַּחוּץ אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב. שֶׁהַפֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים הוּא:

יג. בֶּהֱמַת חֻלִּין שֶׁעֻבָּרָהּ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אָסוּר לְשָׁחֳטָהּ בַּחוּץ. וְאִם שְׁחָטָהּ אֵינוֹ לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם:

יד. גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בַּחוּץ חַיָּב. וּמֵאֵימָתַי הֶעֱמִידוּהָ בִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ כָּרֵת. מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ. וְהוּא שֶׁשְּׁחָטָהּ אַחַר יֵאוּשׁ אֲבָל לִפְנֵי יֵאוּשׁ אֵינָהּ קְדוֹשָׁה:

טו. הָיְתָה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים וְשָׁחַט חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט בַּמִּקְדָּשׁ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים וּשְׁאָר גּוּף הַבְּהֵמָה בַּחוּץ אוֹ שֶׁהָיָה גּוּפָהּ בִּפְנִים וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ חַיָּב עַד שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ט) ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ״. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בְּגַגּוֹ שֶׁל הֵיכָל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִזְבִיחָה כְּלָל הֲרֵי זֶה פָּטוּר:

טז. שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ בַּחוּץ פְּטוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יִשְׁחַט (ויקרא יז ג) ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. וְאֶחָד שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט קָדָשִׁים אֵלּוּ לַה׳ הֲרֵי זֶה חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ד) ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַדָּם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כַּדָּם הַנִּשְׁפָּךְ לֹא כַּקָּרְבָּן הֲרֵי זֶה חַיָּב:

יז. הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה חַיָּב הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה בַּלַּיְלָה כְּשֵׁרָה בַּחוּץ. וְכֵן אִם הֶעֱלָה בַּלַּיְלָה מִזֶּה שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה חַיָּב עַל הַעֲלָאָה. אֲבָל אִם שָׁחַט בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר. לְפִי שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל שֶׁאֵין לְךָ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בַּלַּיְלָה בַּמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אִם קִבֵּל בִּכְלִי חֹל בִּפְנִים וְזָרַק בַּחוּץ פָּטוּר:

השוחט בחוץ בלילה. א״א בחיי ראשי אין צורת ההלכה כפירושו ולא כטעמו שהשוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כששוחט בחוץ ביום והעלה בחוץ הלא כבר נפסל בשחיטה ואף על פי שכבר נפסל הזבח בשחיטתו ואעפ״כ חייב על העלאתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פיסולי חוץ אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה שהוא פסול אחר שלא מפסולי חוץ אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור:

יח. וְכֵן הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בַּחוּץ פָּטוּר. וְאִם הֶעֱלָהוּ פָּטוּר. מָלַק בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב עַל הַעֲלָאָה. שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִקָּרֵב. שָׁחַט אֶת הָעוֹף בַּחוּץ וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ חַיָּב שְׁתַּיִם שֶׁהַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ כְּשֵׁרָה וַהֲרֵי הִיא כִּמְלִיקָה בִּפְנִים:

שחט את העוף בחוץ וכו׳. א״א זה הטעם אין בו טעם אלא שלא חייב הכתוב בעוף אלא מה שחייב בבהמה: