Daily Rambam

א. הַשׁוֹבֵר עֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מו) ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״. וְכֵן נֶאֱמַר בְּפֶסַח שֵׁנִי וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. אֲבָל פֶּסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה אִם שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם אֵינוֹ לוֹקֶה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ בְּטָהוֹר וְלֹא בְּטָמֵא. אֶחָד הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר אוֹ שֶׁשָּׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ שֶׁשָּׁבַר אַחַר כַּמָּה יָמִים הֲרֵי זֶה לוֹקֶה:

ב. לְפִיכָךְ שׂוֹרְפִין עַצְמוֹת הַפֶּסַח בִּכְלַל הַנּוֹתָר מִבְּשָׂרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בָּהֶן לִידֵי תַּקָּלָה:

ג. אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל שְׁבִירַת עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ. אֲבָל עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ וְשֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר אֵינוֹ חַיָּב עַל שְׁבִירָתוֹ. הָיָה עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר וְשָׁבַר הָעֶצֶם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַבָּשָׂר חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַר פָּנוּי מִבְּשָׂרוֹ:

ד. הַשּׁוֹבֵר אַחַר הַשּׁוֹבֵר בְּעֶצֶם אֶחָד לוֹקֶה:

ה. הַשּׂוֹרֵף עֲצָמוֹת וְהַמְחַתֵּךְ גִּידִים אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם:

ו. פֶּסַח שֶׁהוּא נָא אוֹ מְבֻשָּׁל וְשָׁבַר בּוֹ אֶת הָעֶצֶם לוֹקֶה. אֲפִלּוּ נִפְסַל בְּטֻמְאָה וִיצִיאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר שְׁבִירַת הָעֶצֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּשֶׁר וְנִפְסַל. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּשֶׁר כְּגוֹן שֶׁנִּתְפַּגֵּל אוֹ נַעֲשָׂה מַחֲשֶׁבֶת זְמַן אוֹ מַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם:

פסח שהוא נא וכו׳ עד שבר עצם האליה. א״א בכלן תפס כרבנן ובאליה תפס כרבי:

ז. שָׁבַר עֶצֶם הָאַלְיָה אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה:

ח. הַסְּחוּסִים שֶׁהֵם כְּמוֹ עֲצָמִים רַכִּים. הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְאָכְלָן:

הסחוסים וכו׳ עד שעצמותיו רכין לא יאכל אותן. א״א מה נשתנו סברותיו בכמה מקומות ומעולם לא עלה על דעת מפרש שבאה זו המשנה על איסור שבירת העצם שאם כן היה לו לומר כל שאינו נאכל בשור הגדול לא יאכל בגדי הרך אבל באה על חיוב אכילה שהוא בבל תותירו:

ט. הָיָה גְּדִי קָטָן וְרַךְ שֶׁעַצְמוֹתָיו רַכִּים לֹא יֹאכַל אוֹתָן שֶׁזֶּה שׁוֹבֵר עֶצֶם וְאִם אָכַל לוֹקֶה. שֶׁאֶחָד הַשּׁוֹבֵר עֶצֶם קָשֶׁה אוֹ עֶצֶם רַךְ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל אַחַר שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל הוּא שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכל כְּנֶגְדּוֹ מִן הַגְּדִי הָרַךְ אַחַר צְלִיָּתוֹ כְּגוֹן רָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים:

י. גִּידִין הָרַכִּין שֶׁסּוֹפָן לְהִקָּשׁוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה עַתָּה וְנֶאֱכָלִין בְּפֶסַח אֵין נִמְנִין עֲלֵיהֶן. וְנִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּלֹא שְׁבִירַת עֶצֶם. וְאֵין נִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבְּקוּלִית וְהוּא הָעֶצֶם הַסָּתוּם מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו. שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִירַת עֶצֶם:

יא. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח חוֹתֵךְ הַבָּשָׂר וְאוֹכֵל וְחוֹתֵךְ הָעֲצָמוֹת מִן הַפֶּרֶק וּמְפָרְקָן אִם רָצָה. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגִיד הַנָּשֶׁה מוֹצִיאוֹ וּמַנִּיחוֹ עִם שְׁאָר הַגִּידִים וְהָעֲצָמוֹת וְהַקְּרוּמוֹת שֶׁיּוֹצְאִין בִּשְׁעַת אֲכִילָה. שֶׁאֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַבָּשָׂר וְאֵין מְחַתְּכִין אוֹתוֹ אֶלָּא צוֹלִין אוֹתוֹ שָׁלֵם. וְאִם חֲתָכוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת כָּשֵׁר וְהוּא שֶׁלֹּא יֶחְסַר אֵיבָר. צָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד בֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב י) ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״. וְכֵן בַּשֵּׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יב) ״לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״. וְאִם הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ בֵּין בָּרִאשׁוֹן בֵּין בַּשֵּׁנִי עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי נִתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב י) ״וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ״:

כשאדם אוכל את הפסח וכו׳ עד העצמות והקרומות. א״א בחיי ראשי אין איסור גדול מזה שיצלה הפסח עם גיד הנשה ועם שמנו ועם תרבא דתותי מתנא ועם קרומות שבראש ואם אזכה ואוכל פסח ויביא לפני כזה הייתי חובטו בקרקע לפניו:

יב. כְּשֶׁמַּקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן מַקְרִיבִין עִמּוֹ שְׁלָמִים בְּיוֹם י״ד מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן. גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים. זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת כְּכָל זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז ב) ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״. אֵימָתַי מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא בְּחֹל וּבְטָהֳרָה וּבְמוּעָט. אֲבָל אִם חָל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹ שֶׁבָּא הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה אוֹ שֶׁהָיוּ הַפְּסָחִים מְרֻבִּים אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה. וְאֵין מַקְרִיבִין אֶלָּא הַפְּסָחִים בִּלְבַד:

יג. חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר רְשׁוּת וְאֵינָהּ חוֹבָה. וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד כְּכָל זִבְחֵי שְׁלָמִים. וְאָסוּר לְהַנִּיחַ מִבְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ד) ״וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה אַזְהָרָה לְמַנִּיחַ בְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר. שֶׁנֶּאֱמַר לַבֹּקֶר עַד בֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי. וְהַמּוֹתִיר אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא יִשְׂרֹף הַנּוֹתָר מִמֶּנָּה כִּשְׁאָר הַנּוֹתָרִים:

יד. בְּשַׂר חֲגִיגָה שֶׁעָלָה עִם הַפֶּסַח עַל הַשֻּׁלְחָן וְכָל הַתַּבְשִׁילִין הָעוֹלִים עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן מִתְבַּעֲרִין עִמּוֹ. וְאֵינָן נֶאֱכָלִים אֶלָּא עַד חֲצוֹת כַּפֶּסַח עַצְמוֹ גְּזֵרָה מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת:

טו. מַה בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי. הָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּחָמֵץ בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְאֵינוֹ נִשְׁחָט עַל חָמֵץ. וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ חוּץ לַחֲבוּרָה. וְטָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ. וּמְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בְּטֻמְאָה אִם נִטְמָא רֹב הַקָּהָל טֻמְאַת מֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל פֶּסַח שֵׁנִי חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבַּיִת. וְאֵינוֹ טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ. וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לַחֲבוּרָתוֹ. וְאֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה וְאֵינוֹ בָּא בְּטֻמְאָה. וּשְׁנֵיהֶם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וּטְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן וְנֶאֱכָלִין צָלִי בְּבַיִת אֶחָד עַל מַצָּה וּמָרוֹר. וְאֵין מוֹתִירִין מֵהֶן. וְאֵין שׁוֹבְרִין בָּהֶן אֶת הָעֶצֶם. וְלָמָּה לֹא יִשְׁוֶה הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן לְכָל הַדְּבָרִים מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יב) ״כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ״. לְפִי שֶׁפֵּרֵשׁ בּוֹ מִקְצָת חֻקַּת הַפֶּסַח. לְלַמֵּד שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה לָרִאשׁוֹן אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ בּוֹ. וְהֵן הַמִּצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ וְהֵם חֻקַּת הַפֶּסַח. שֶׁכְּלָל זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם שֶׁיִּלָּקַח הַפֶּסַח מִבֶּעָשׂוֹר. וְשֶׁהוּא טָעוּן הַגָּעַת דָּם בַּאֲגוּדַת אֵזוֹב לַמַּשְׁקוֹף וְלִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. וְשֶׁיֵּאָכֵל בְּחִפָּזוֹן. אֵין אוֹתָן הַדְּבָרִים נוֹהֲגִים לְדוֹרוֹת וְלֹא נַעֲשׂוּ אֶלָּא בְּפֶסַח מִצְרַיִם בִּלְבַד:

סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת קָרְבַּן פֶּסַח בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא