Daily Rambam: 15 Tevet, 5794

א. יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שִׁפְחָתוֹ הֲרֵי זֶה הַוָּלָד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר וְנִמְכָּר וְנִקְנֶה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְעוֹלָם כִּשְׁאָר הָעֲבָדִים:

ישראל שבא על שפחה כנענית וכו׳ עד וכל אחד מאלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר.

א״א לא נהיר ומהו לכל דבר:

ב. אֶחָד הַקּוֹנֶה עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ מִן עַכּוּ״ם שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ אוֹ מֵאֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר. וְכֵן מוֹכֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מה) ״מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם״. וְכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר:

ג. אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁלָּנוּ הֲרֵי הַבֵּן עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם. אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁלָּנוּ שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הָאֻמּוֹת אֵין הַבֵּן עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְעֶבֶד אֵין לוֹ יַחַס:

אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו וכו׳.

א״א זהו בהיפך ממה שאמרו בגמרא שהרי אמרו באומות הלך אחר הזכר ולענין לא תחיה כל נשמה איתמר אם רשאי לקיימו בעבד או לא ואם הוא כנעני אינו רשאי לקיימו אבל הוא מהפך הלשונות ומבלבל העניינים. וכתב בכאן עבד כנעני לקיים העבד לעשות תורה חדשה. מעתה מה שאמר אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס אם אינו עבד כנעני אינו רשאי לקיימו קאמר וזהו טעות גדולה אף לדבריו:

ד. מֶלֶךְ עַכּוּ״ם שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה וְהֵבִיא שִׁבְיָה וּמְכָרָהּ. וְכֵן אִם הִרְשָׁה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְנֹב מֵאֻמָּה שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה שֶׁיָּבִיא וְיִמְכֹּר לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס יִמְכֹּר. אוֹ מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה יִמְכֹּר. הֲרֵי דִּינָיו דִּין וְעֶבֶד הַנִּלְקָח בְּדִינִין אֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר:

ה. עַכּוּ״ם שֶׁקָּנָה עַכּוּ״ם לְעַבְדוּת לֹא קָנָה גּוּפוֹ וְאֵין לוֹ בּוֹ אֶלָּא מַעֲשֵׂה יָדָיו. אַף עַל פִּי כֵן אִם מְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי גּוּפוֹ קָנוּי לְיִשְׂרָאֵל:

ו. הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת וְאֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד וְאִם קָנְתָה אוֹתָם הֲרֵי זוֹ קָנְתָה גּוּפָם כְּאִישׁ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה לִקְנוֹת אֶלָּא עֶבֶד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּמִתֵּשַׁע וּלְמַעְלָה. וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְשַׁחְרֵר עֶבֶד כְּנַעֲנִי. וְכָל הַמְשַׁחְרְרוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מו) ״לְעלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ״. וְאִם שִׁחְרְרוֹ מְשֻׁחְרָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֵּט שִׁחְרוּר בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֻתָּר לְשַׁחְרְרוֹ לִדְבַר מִצְוָה אֲפִלּוּ לְמִצְוָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ וּמַשְׁלִים בּוֹ הַמִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהּ הָעָם מִנְהַג הֶפְקֵר וַהֲרֵי הִיא מִכְשׁוֹל לַחוֹטְאִים כּוֹפִין אֶת רַבָּה וּמְשַׁחְרְרָהּ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְיָסוּר הַמִּכְשׁוֹל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ז. יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ כְּנַעֲנִי עָשָׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ אֶלָּא יֵלֵךְ וְיִשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹת הָעֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבָדָיו שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לִגְדוֹלִים לִשְׁמֹר מָמוֹנָם וְאִם לֹא יַאֲכִיל לַעֲבָדָיו וְיַשְׁקֵם כָּרָאוּי הֵם יִבְרְחוּ אוֹ יָמוּתוּ וְאָדָם חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ יֶתֶר מִכָּל אָדָם. אֲבָל עֲבָדִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּתוֹרַת נִכְסֵי מְלוֹג חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִכְנִיס אוֹתָם שֶׁאִם לֹא יָזוּן אוֹתָם יָמוּתוּ וְיִבְרְחוּ וַהֲרֵי אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:

אבל עבדים שהכניסה לו אשתו וכו׳ עד שעל מנת כן הכניסן וכו׳.

א״א לא נתברר לי דבר זה שאם אמר הבעל איני עובד ואיני זן יכול הוא לעשות:

ח. מֻתָּר לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּפָרֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין כָּךְ מִדַּת חֲסִידוּת וְדַרְכֵי חָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם רַחְמָן וְרוֹדֵף צֶדֶק וְלֹא יַכְבִּיד עֵלּוֹ עַל עַבְדּוֹ וְלֹא יָצֵר לוֹ וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ מִכָּל מַאֲכָל וּמִכָּל מִשְׁתֶּה. חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹתְנִין לָעֶבֶד מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין. וּמַקְדִּימִין מְזוֹן הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים לִסְעוּדַת עַצְמָן. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהילים קכג ב) ״כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ״. וְכֵן לֹא יְבַזֵּהוּ בַּיָּד וְלֹא בִּדְבָרִים. לְעַבְדוּת מְסָרָן הַכָּתוּב לֹא לְבוּשָׁה. וְלֹא יַרְבֶּה עָלָיו צְעָקָה וְכַעַס אֶלָּא יְדַבֵּר עִמּוֹ בְּנַחַת וְיִשְׁמַע טַעֲנוֹתָיו. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדַרְכֵי אִיּוֹב הַטּוֹבִים שֶׁהִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶן (איוב לא יג) ״אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי״ (איוב לא טו) ״הֲלֹא בַבֶּטֶן עשֵֹׁנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד״. וְאֵין הָאַכְזָרִיּוּת וְהָעַזּוּת מְצוּיָה אֶלָּא בְּעַכּוּ״ם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲבָל זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבַת הַתּוֹרָה וְצִוָּה אוֹתָם בְּחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים רַחְמָנִים הֵם עַל הַכּל. וְכֵן בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶּׁצִּוָּנוּ לְהִדָּמוֹת בָּהֶם הוּא אוֹמֵר (תהילים קמה ט) ״וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״. וְכָל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג יח) ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ״:

Daily Rambam

ט״ו טבת ה׳תשצ״ד

עבדים

ט

ספר קניין

ט״ו טבת ה׳תשצ״ד