Daily Rambam

א. אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ח) ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״:

ב. וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר מְעַכְּבִין. אִם לֹא מָצְאוּ מַצָּה וּמָרוֹר יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּאֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח לְבַדּוֹ. אֲבָל מָרוֹר בְּלֹא פֶּסַח אֵינוֹ מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יא) ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״:

ג. מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱכל בְּשַׂר הַפֶּסַח אֲכִילַת שֹׂבַע. לְפִיכָךְ אִם הִקְרִיב שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אוֹכֵל מֵהֶן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא אָכַל אֶלָּא כְּזַיִת יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אֲכִילַת בְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (במדבר ט יא) ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״:

ד. וּשְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא צְלִי אֵשׁ. וְהָאוֹכֵל מֵהֶן כְּזַיִת נָא אוֹ מְבֻשָּׁל בְּלֵילֵי פְּסָחִים לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ט) ״אַל תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם״. אָכַל נָא וּמְבֻשָּׁל כְּאַחַת אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת. לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִכְלָלוֹת בְּלָאו אֶחָד. אָכַל מִמֶּנּוּ נָא אוֹ מְבֻשָּׁל מִבְּעוֹד יוֹם אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ט) ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״ בְּשָׁעָה שֶׁמִּצְוָה לְאָכְלוֹ צָלִי חַיָּב עַל אֲכִילַת נָא וּמְבֻשָּׁל. אֲבָל מִבְּעוֹד יוֹם פָּטוּר:

ה. אָכַל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ח) ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה״. בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא:

ו. (שמות יב ט) ״נָא״ שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה הוּא הַבָּשָׂר שֶׁהִתְחִיל בּוֹ מַעֲשֵׂה הָאוּר וְנִצְלָה מְעַט וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם עֲדַיִן. אֲבָל אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר חַי אֵינוֹ לוֹקֶה וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ט) ״צְלִי אֵשׁ״. הָא שֶׁאֵינוֹ צָלִי אָסוּר. צָלָהוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרֵךְ וַאֲכָלוֹ פָּטוּר:

ז. (שמות יב ט) ״מְבֻשָּׁל״ שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה בֵּין שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּמַיִם בֵּין שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּשְׁאָר מַשְׁקִין אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ט) ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״ רִבָּה הַכּל:

ח. צָלָהוּ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ. אוֹ שֶׁבִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צָלָהוּ. אוֹ שֶׁעָשָׂהוּ צְלִי קְדֵרָה וַאֲכָלוֹ חַיָּב. אֲבָל מֻתָּר לָסוּךְ אוֹתוֹ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת. חוּץ מִן הַמַּיִם. וּמֻתָּר לְטַבֵּל הַבָּשָׂר אַחַר שֶׁנִּצְלָה בְּמַשְׁקִים וּבְמֵי פֵּרוֹת:

ט. אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח עַל גַּבֵּי כְּלֵי אֶבֶן אוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ח ט) ״צְלִי אֵשׁ״ לֹא צְלִי דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ אִם הָיָה כְּלִי מְנֻקָּב כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר צוֹלִין עָלָיו. וְאֵין צוֹלִין אוֹתוֹ בְּשִׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁהֲרֵי הַשִּׁפּוּד כֻּלּוֹ חַם וְצוֹלֶה מְקוֹמוֹ:

אין צולין את הפסח וכו׳. א״א והוא שלא יגע בכלי שהרי אמרו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו:

י. הִסִּיק אֶת הַתַּנּוּר וְגָרַף אֶת כָּל הָאֵשׁ וְתָלָהוּ בַּתַּנּוּר וְצָלָהוּ הֲרֵי זֶה אָסוּר שֶׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. חֲתָכוֹ וְתָלָהוּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים הֲרֵי זֶה צְלִי אֵשׁ. צָלָהוּ עַל גַּבֵּי סִיד אוֹ חַרְסִית אוֹ חַמֵּי טְבֶרְיָה הֲרֵי זֶה אָסוּר שֶׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. כֵּיצַד צוֹלִין אוֹתוֹ. תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ בְּשִׁפּוּד שֶׁל עֵץ וְתוֹלֵהוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר וְהָאֵשׁ לְמַטּה וְתוֹלֶה כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו בְּתַנּוּר חוּצָה לוֹ וְלֹא יִתְּנֵם בְּתוֹכוֹ שֶׁזֶּה כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא. ושִׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן הָיוּ בּוֹרְרִין לִצְלִיָּתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְרֹק אֶת מֵימָיו וִיבַשְּׁלֵהוּ:

יא. נָגַע הַבָּשָׂר בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא צְלִי הַחֶרֶס:

יב. נָטָף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו יִטּל אֶת מְקוֹמוֹ (יג.) שֶׁכָּל הַמָּרָק וְהַלֵּחָה שֶׁתִּפְרשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיִּצָּלֶה אֲסוּרָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בְּשַׂר צָלִי:

יג. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסּלֶת יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ וְיַשְׁלִכֶנּוּ:

יד. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה אִם חֲבוּרַת הַכֹּהֲנִים יֹאכְלוּ. וְאִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם חַי הוּא יְדִיחֶנּוּ וִינַגֵּב וְאִם צָלִי יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְאֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְּסָחִים כְּאַחַת מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת אֲפִלּוּ גְּדִי וְטָלֶה:

טו. כְּבָר בֵּאַרנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה וְדִין תּוֹרָה שֶׁיֹּאכַל כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה שֶׁהוּא טָעוּן הַלֵּל בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ וְשֶׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין אַחַר שִׁנִּרְדְּמוּ בְּשֵׁנָה אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה: