והוא והם באהל המת שניהם טמאים.א״א מצאתי בשתי נוסחאות כשם שהוא טהור כן מימיו טהורין ולא ידעתי מהו ואולי אמר אם הוא והם מוקפים צמיד פתיל וכיוצא בהן הרי זו טהורה. (כללו של דבר חכמים הולכים אחר התופס המים בידו ור״ע הולך אחר המים והלכה כחכמים):
שהן מטמאין במשא מפני שנטמאו.א״א נ״ל צריך להיות אע״פ שנטמאו או חסר איזה דבר וכך פי׳ א״ת הלא הנושא מי חטאת טומאת התורה היא ובגדים ואדם מטמא אם כן מפני מה נטמאו מחמת הכלי של קדש וכיון שנפסלו בטלה טומאה חמורה שלהם ויש לזה שורש במשנה ויש הפרש בין הגביה להסיט כמו שמפורש במשנה וכן הסוגיא אשר לו:
