Daily Rambam

א. אֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בְּמָעוֹת דִּין תּוֹרָה. וּמִשֶּׁנָּתַן אֶת הַמָּעוֹת קָנָה וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יוּכַל לַחְזֹר בּוֹ. אֲבָל חֲכָמִים תִּקְּנוּ שֶׁלֹּא יִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין אֶלָּא בְּהַגְבָּהָה אוֹ בִּמְשִׁיכַת דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ:

ב. כֵּיצַד. הַמְקַבֵּץ עֵצִים אוֹ פִּשְׁתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְעָשָׂה מֵהֶן טָעוּן גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהוֹ. אֵינוֹ נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה. שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר הָאֶגֶד וּלְהַגְבִּיהוֹ עֵץ עֵץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם הָיָה טָעוּן שֶׁל אֱגוֹזִים אוֹ שֶׁל פִּלְפְּלִין אוֹ שֶׁל שְׁקֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְהָיָה גָּדוֹל שֶׁאֵין אֶחָד יוּכַל לְהַגְבִּיהוֹ. הֲרֵי זֶה נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה. שֶׁאִם יַתִּירוֹ יִתְפָּרֵד וְיִהְיֶה לוֹ בּוֹ טֹרַח גָּדוֹל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

כיצד המקבץ עצים או וכו׳. א״א זהו שאמרו הלוקח פשתן לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום ומפרש לה בהגבהה וכן עיקר מיהו לא צריך להתירו ולהגביהו עץ עץ כמו שאמר אלא אע״פ שהוא טורח עליו להגביהו שלם ותאמר אין דרכו בהגבהה אפילו הכי ניחא ליה בהגבהה טפי ממשיכה משום דמישמט עכ״ל:

ג. הַסְּפִינָה הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהָהּ וְיֵשׁ בִּמְשִׁיכָתָהּ טֹרַח גָּדוֹל וְאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת אֶלָּא לָרַבִּים. לֹא הִצְרִיכוּהָ מְשִׁיכָה אֶלָּא נִקְנֵית בִּמְסִירָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה אֵינוֹ קוֹנֶה הַסְּפִינָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה כֻּלָּהּ וְיוֹצִיאֶנָּהּ מִכָּל הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ. שֶׁהֲרֵי הִקְפִּיד הַמּוֹכֵר שֶׁלֹּא יִקְנֶה זֶה אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה:

ד. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִטַּלְטְלִין אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן כָּל הַדָּמִים יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְכֵן הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הַגְבָּהָה. אוֹ יִמְסֹר הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַמְשִׁיךְ. וּמִשֶּׁהִגְבִּיהַּ אוֹ מָשַׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ אוֹ נִמְסַר לוֹ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַמְשִׁיךְ קָנָה וְאֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְכוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִתֵּן אֶת הַדָּמִים:

ה. וְלָמָּה תִּקְנוּ חֲכָמִים דָּבָר זֶה בְּמִטַּלְטְלִין. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתֵּן הַלּוֹקֵחַ דְּמֵי הַחֵפֶץ וְקֹדֶם שֶׁיִּקָּחֶנּוּ יֹאבַד בְּאֹנֶס. וּכְגוֹן שֶׁנָּפְלָה דְּלֵקָה וְנִשְׂרַף. אוֹ בָּאוּ לִסְטִים וּנְטָלוּהוּ. אִם יִהְיֶה בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ יִתְמַהְמֵהַּ הַמּוֹכֵר וְלֹא יַצִּילֵהוּ. לְפִיכָךְ הֶעֱמִידוּהוּ חֲכָמִים בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל וַיַּצִּיִל הַחֵפֶץ. שֶׁאִם אָבַד חַיָּב לְשַׁלֵּם:

ו. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאִם נָתַן דְּמֵי הַמִּקָּח וְנֶאֱנַס קדֶם שֶׁיִּקָּחֶנּוּ. וְאָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ תֵּן לִי מִקָּחִי אוֹ הַחְזֵר לִי אֶת מְעוֹתַי. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁאָבַד בְּאֹנֶס וְלֹא הָיָה בַּמּוֹכֵר כֹּחַ לְהַצִּילוֹ וְלֹא נִתְרַשֵּׁל בַּדָּבָר. הֲרֵי זֶה מַחְזִיר אֶת הַדָּמִים. שֶׁהֲרֵי תִּקְּנוּ חֲכָמִים מְשִׁיכָה. לְפִיכָךְ אִם הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַחֵפֶץ שֶׁנִּמְכַּר מֻשְׂכָּר לַמּוֹכֵר לֹא תִּקְּנוּ לוֹ חֲכָמִים מְשִׁיכָה. שֶׁהֲרֵי הַמִּקָּח בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וּמִשֶּׁנָּתַן אֶת הַדָּמִים נִקְנָה הַמִּקָּח וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ז. וְכֵן הַשּׂוֹכֵר הַמָּקוֹם שֶׁאוֹתָן הַמִּטַּלְטְלִין הַנִּמְכָּרִין מֻנָּחִין בּוֹ קָנָה. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגְבִּיהַּ וְלֹא מָשַׁךְ וְלֹא נִמְסְרוּ לוֹ. שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁשְּׂכִירוּת קַרְקַע נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה:

ח. הַמַּקְנֶה קַרְקַע וּמִטַּלְטְלִין כְּאֶחָד כֵּיוָן שֶׁקָּנָה קַרְקַע בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין עִמָּהֶם בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמֶכֶר אוֹ בְּמַתָּנָה. בֵּין שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין וְנָתַן קַרְקַע. בֵּין שֶׁמָּכַר הַקַּרְקַע וְנָתַן הַמִּטַּלְטְלִין. כֵּיוָן שֶׁקָּנָה קַרְקַע קָנָה מִטַּלְטְלִין:

ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ אוֹתָן הַמִּטַּלְטְלִין צְבוּרִין בְּאוֹתָהּ קַרְקַע. אֲבָל אִם הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ קְנֵה מִטַּלְטְלִין אַגַּב קַרְקַע. אֲפִלּוּ הָיוּ הַמִּטַּלְטְלִין בִּמְדִינָה אַחֶרֶת וְאָמַר לוֹ קְנֵה אוֹתָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע פְּלוֹנִית כֵּיוָן שֶׁקָּנָה הַקַּרְקַע נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן צְבוּרִין בְּתוֹכָהּ. וְאִם לֹא אָמַר קְנֵה אַגַּב קַרְקַע לֹא קָנָה. וְקַרְקַע כָּל שֶׁהִיא קוֹנִין עַל גַּבָּהּ כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁיִּרְצֶה:

אגב קרקע לא קנה. א״א זה ההפרש שכתב בין צבורין לשאינן צבורין אינו מחוור דשמעתא לא מיחזיא אלא לעולם אגב וקני בעינן אפילו בצבורין בה דאי לא היכי פסקה למילתיה ואמר והלכתא אגב וקני בעינן צבורין לא בעינן והא זמנין דצבורין בעינן ואגב לא בעינן עכ״ל:

י. הִקְנָה הַשָּׂדֶה לְאֶחָד וְהַמִּטַּלְטְלִין לְאַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ קְנֵה הַמִּטַּלְטְלִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְהֶחֱזִיק הָאֶחָד בַּקַּרְקַע לֹא קָנָה הַשֵּׁנִי הַמִּטַּלְטְלִין. וְאִם תְּפָשָׂן אַחַר שֶׁחָזַר בּוֹ הַמַּקְנֶה אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. שֶׁהֲרֵי תְּפָשָׂן אַחַר שֶׁקָּנָה חֲבֵרוֹ הַקַּרְקַע שֶׁנִּקְנוּ אֵלּוּ עַל גַּבּוֹ:

יא. הַמַּקְנֶה עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת כְּאֶחָד הֶחֱזִיק בַּעֲבָדִים לֹא קָנָה הַקַּרְקָעוֹת. הֶחֱזִיק בְּקַרְקָעוֹת לֹא קָנָה עֲבָדִים עַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִין בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ קְנֵה עֲבָדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹכָהּ. שֶׁהָעֶבֶד מְהַלֵּךְ לְדַעַת עַצְמוֹ:

מהלך לדעת עצמו וכו׳. א״א ולמה בעי שיהיו בתוכה והרי אמר לו אגב וקני וכבר אמרו דהיכא דא״ל אגב לא בעינן צבורין בה. ומה שכתב שהעבד מהלך לדעת עצמו מה בכך הא לא בעינן צבורין בה אלא כי איתא להא מילתא בדלא א״ל אגב ואיכא דקאי כוותיה דמטלטלי דניידי לא מהני ליה אגב אלא בעינן צבורין בה ושמעתא דבבא קמא העבדים וקרקעות הכא נמי משמע אלא דקשיא עלה שמעתא דבבא בתרא מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה ושמעתא דמאה צאן ומאה חביות דמהני בהו אגב אפילו במטלטלין דניידי ואע״פ שאינן צבורין בה עכ״ל:

יב. הַמַּקְנֶה עֲבָדִים וּמִטַּלְטְלִין כְּאֶחָד מָשַׁךְ הַמִּטַּלְטְלִין לֹא קָנָה הָעֲבָדִים הֶחֱזִיק בַּעֲבָדִים לֹא קָנָה הַמִּטַּלְטְלִין. אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הַמִּטַּלְטְלִין עַל גַּב הָעֶבֶד. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּת שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ:

יג. הַמַּקְנֶה בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ כְּאֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ הַבְּהֵמָה וּקְנָאָהּ לֹא קָנָה הַכֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ יִמְשֹׁךְ הַכֵּלִים עַצְמָן אִם אֵין דַּרְכָּן לְהַגְבִּיהָן. שֶׁהַבְּהֵמָה כֶּחָצֵר הַמִּתְהַלֶּכֶת הִיא וְאֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ קָנוּי לְבַעְלָהּ. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה כְּפוּתָה קָנָה אַף כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ:

יד. אָמַר לוֹ הַמַּקְנֶה מְשֹׁךְ בְּהֵמָה וּקְנֵה כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ. הוֹאִיל וְלֹא הִקְנָה לוֹ גּוּף הַבְּהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁמְּשָׁכָהּ וְהִיא כְּפוּתָה לֹא קָנָה כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ הַכֵּלִים עַצְמָן:

טו. הָיָה עָצִיץ נָקוּב לְאֶחָד וְהָיוּ הַזְּרָעִים שֶׁבּוֹ לְאַחֵר. הִקְנָה הֶעָצִיץ לְבַעַל הַזְּרָעִים כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ קָנָה. הִקְנָה הַזְּרָעִים לְבַעַל הֶעָצִיץ לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק בַּזְּרָעִים עַצְמָן:

טז. הָיָה הֶעָצִיץ וְהַזְּרָעִים שֶׁבּוֹ לְאֶחָד וְהִקְנָה הַכּל לְאַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּעָצִיץ לִקְנוֹת הַזְּרָעִים אַף הֶעָצִיץ לֹא קָנָה. הֶחֱזִיק בַּזְּרָעִים קָנָה הֶעָצִיץ. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֲרָיוּת נִקְנִים עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת. שֶׁהַזְּרָעִים שֶׁבְּעָצִיץ נָקוּב זְרוּעִים הֵם בָּאָרֶץ וְכָל הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כְּקַרְקַע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יז. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הָעוֹמֵד לִבָּצֵר כְּבָצוּר דָּמִי וְאֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָּא בְּהַגְבָּהָה אוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁנִּקְנִים בָּהֶן הַמִּטַּלְטְלִים:

יח. פִּשְׁתָּן כְּשֶׁהוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְיָבֵשׁ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַקַּרְקַע וְאָמַר לוֹ יַפֶּה לִי קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא וּקְנֵה כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁתָּלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה הַכּל מִפְּנֵי הַתְּנַאי הַזֶּה. אֲבָל אִם (אָמַר לוֹ) הִקְנָה לוֹ הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה בְּמֶכֶר אוֹ בְּמַתָּנָה לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶּׁתָּלַשׁ שֶׁהֲרֵי הִגְבִּיהוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: