Daily Rambam: 23 Av, 5796

א. הַמַּקְנֶּה בֵּין קַרְקַע בִּין מִטַּלְטְלִין וְהִתְנָה תְּנָאִין שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָן. בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמַּקְנֶה בֵּין שֶׁהִתְנָה הַקּוֹנֶה. אִם נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין נִקְנָה הַדָּבָר שֶׁהֻקְנָה. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִים בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת:

ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁקָּנָה בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן וַהֲרֵי יֵשׁ עָלָיו לְקַיֵּם אֶת הַתְּנַאי. אֲבָל אִם לֹא קָנָה עַתָּה וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁאִם נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי זֶה יִקְנֶה וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם לֹא יִקְנֶה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה. שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא. שֶׁהֲרֵי סָמַךְ קְנִיָּתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ וְכָל אַסְמַכְתָּא אֵינָהּ קוֹנָה שֶׁהֲרֵי לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְנוֹתוֹ:

ג. כֵּיצַד. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְהֶחֱזִיק זֶה בַּבַּיִת. הֲרֵי זֶה קָנָה כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאִם עָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא הָלַךְ לֹא קָנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אוֹ אִם תָּבִיא לִי דָּבָר פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ בַּיִת זֶה אוֹ אֶמְכְּרֶנוּ לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ. וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ שֶׁהֵבִיא לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה שֶׁזּוֹ הִיא אַסְמַכְתָּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ד. לְפִיכָךְ הַנּוֹתֵן עֵרָבוֹן לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ אִם אֲנִי חוֹזֵר בִּי עֶרְבוֹנִי מָחוּל לְךָ וְהַלָּה אוֹמֵר וְאִם אֲנִי חוֹזֵר בִּי אֶכְפּל לְךָ עֶרְבוֹנְךָ. אִם חָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ קָנָה זֶה הָעֵרָבוֹן שֶׁהֲרֵי הוּא תַּחַת יָדוֹ. וְאִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִכְפּל הָעֵרָבוֹן שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא וְאַסְמַכְתָּא לֹא קָנָה:

ואם חזר בו המוכר וכו׳.

א״א אין הכל מודים בזה שהרי הצריכו הגאון שיהא מבטל זכותו שהיא מחילה ושלא יהא אנוס והוא דקנו מיניה בב״ד חשוב אבל אם יאמר לו המוכר המעות שנתת לי לא יצאו מתחת ידי ואתה אם תרצה קח את מקחך או תניח אותו לעולם הדין עמו ובענין זה יכול להיות מ״ש עכ״ל:

ה. וְכֵן מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר וְאָמַר לוֹ אִם לֹא נָתַתִּי לְךָ עַד יוֹם פְּלוֹנִי תֵּן לוֹ שְׁטָרוֹ וְהִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן לוֹ. לֹא יִתֵּן הַשָּׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא:

ו. וְכֵן כָּל תְּנָאִין שֶׁמַּתְנִין בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר. אִם יִהְיֶה כָּךְ אוֹ אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ אֶתֵּן לְךָ מָנֶה אוֹ אַקְנֶה לְךָ בַּיִת זֶה. וְאִם לֹא יִהְיֶה אוֹ לֹא תַּעֲשֶׂה לֹא אַקְנֶה לְךָ וְלֹא אֶתֵּן לְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר לֹא קָנָה. שֶׁכָּל הָאוֹמֵר אִם יִהְיֶה אִם לֹא יִהְיֶה לֹא גָּמַר וְהִקְנָה. שֶׁהֲרֵי דַּעְתּוֹ עֲדַיִן סוֹמֶכֶת שֶׁמָּא יִהְיֶה אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה:

ז. כָּל הָאוֹמֵר קְנֵה מֵעַכְשָׁו אֵין כָּאן אַסְמַכְתָּא כְּלָל וְקָנָה. שֶׁאִלּוּ לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ לֹא הִקְנָהוּ מֵעַכְשָׁו. כֵּיצַד. אִם בָּאתִי מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי קְנֵה בַּיִת זֶה מֵעַכְשָׁו וְקָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּךְ. הֲרֵי זֶה קָנָה אִם בָּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ח. מִי שֶׁמָּכַר חֲצֵרוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ. וּפֵרֵשׁ בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה שֶׁהוּא מוֹכֵר כְּדֵי לֵילֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ מִפְּנֵי הַמָּטָר שֶׁנִּמְנַע כְּדֵי לִקְנוֹת חִטִּים בִּדְמֵי חֲצֵרוֹ הֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר עַל תְּנַאי. לְפִיכָךְ אִם יָרַד הַמָּטָר אַחַר שֶׁמָּכַר. אוֹ בָּאוּ חִטִּין וְהוּזְלוּ. אוֹ נִמְנַע הַדֶּרֶךְ לֵילֵךְ לְאוֹתָהּ הָאָרֶץ. אוֹ שֶׁלֹּא נִסְתַּיֵּעַ לוֹ לַעֲלוֹת אוֹ לִקְנוֹת חִטִּים. הֲרֵי זֶה מַחְזִיר אוֹתָן הַדָּמִים וְתַחְזֹר לוֹ קַרְקַע. שֶׁהֲרֵי פֵּרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר אֶלָּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי וַהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

ט. אֲבָל הַמּוֹכֵר סְתָם אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ וְכָךְ הוּא מוֹכֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר אֶלָּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ וְלֹא נַעֲשָׂה אֵינוֹ חוֹזֵר. שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים:

י. מִי שֶׁהִקְנָה לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עָלָיו עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן מִקָּח זֶה אוֹ תִּמְכְּרֶנוּ לִפְלוֹנִי. אִם נְתָנוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי קָנָה. וְאִם לֹא קִיֵּם הַתְּנַאי וּמְכָרוֹ לְאַחֵר אוֹ שֶׁלֹּא מְכָרוֹ וְלֹא נְתָנוֹ בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ לֹא קָנָה. וְכֵן הַמּוֹכֵר אוֹ הַלּוֹקֵחַ שֶׁהִתְנוּ שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַמִּקָּח בִּזְמַן פְּלוֹנִי אוֹ כְּשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמָּעוֹת. הֲרֵי הַמֶּכֶר קַיָּם וְיַחְזִיר כְּשֶׁהִתְנָה:

יא. מָכַר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה הַמּוֹכֵר וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ כְּשֶׁיִּהְיוּ לִי מָעוֹת תַּחְזִיר לִי הַקַּרְקַע זוֹ הֲרֵי הַפֵּרוֹת שֶׁל מוֹכֵר. מָכַר לוֹ סְתָם וְאָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ מִדַּעְתּוֹ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְךָ מָעוֹת תְּבִיאֵם לִי וַאֲנִי אַחְזִיר לְךָ קַרְקַע זוֹ. הֲרֵי הַתְּנַאי קַיָּם וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹת. וְאֵין בָּזֶה אֲבַק רִבִּית שֶׁהֲרֵי מִדַּעְתּוֹ חִיֵּב עַצְמוֹ בִּתְנַאי זֶה:

יב. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁשָּׁלְחָה רְאוּבֵן לִקְנוֹת לָהּ חָצֵר מִשִּׁמְעוֹן שֶׁהָיָה קְרוֹבוֹ וְאָמַר שִׁמְעוֹן הַמּוֹכֵר לִרְאוּבֵן הַשָּׁלִיחַ אִם יִהְיוּ לִי מָעוֹת תַּחְזִיר לִי פְּלוֹנִית קְרוֹבָתִי קַרְקַע זוֹ. וֶהֱשִׁיבוֹ רְאוּבֵן וְאָמַר לוֹ אַתָּה וּפְלוֹנִית קְרוֹבִים כְּמוֹ אַחִים. כְּלוֹמַר הַדָּבָר קָרוֹב שֶׁהִיא תַּחְזִיר לְךָ וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל זוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ הֲרֵי זֶה הַשָּׁלִיחַ לֹא קָנָה כְּלוּם שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל קָרוֹב זֶה עַל דִּבְרֵי הַשָּׁלִיחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֱשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה וְנִמְצָא שֶׁלֹּא גָּמַר וְלֹא הִקְנָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יג. אַסְמַכְתָּא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עָלֶיהָ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב הֲרֵי זֶה קָנָה. וְהוּא שֶׁיִּתְפֹּס זְכֻיּוֹתָיו בְּבֵית דִּין. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּס:

יד. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהִתְפִּיס שְׁטָרוֹ אוֹ שׁוֹבְרוֹ בְּבֵית דִּין. וְקָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁאִם לֹא בָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי יִנָּתֵן שְׁטָר זֶה לְבַעַל דִּינוֹ וְהִגִּיעַ הַיּוֹם וְלֹא בָּא הֲרֵי אֵלּוּ נוֹתְנִים. וְאִם עִכְּבוֹ נָהָר אוֹ חֹלִי מִלָּבוֹא לֹא יִתְּנוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית דִּין חָשׁוּב:

טו. הַמְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן לְאַחֵר בְּלֹא תְּנַאי כְּלָל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב לוֹ כְּלוּם הֲרֵי זֶה חַיָּב. שֶׁדָּבָר זֶה מַתָּנָה הִיא וְאֵינָהּ אַסְמַכְתָּא. כֵּיצַד. הָאוֹמֵר לְעֵדִים הֱווּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה. אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ בִּשְׁטָר הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה בִּשְׁטָר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר אַתֶּם עֵדַי. הוֹאִיל וְאָמַר בִּשְׁטָר הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר הֱווּ עָלַי עֵדִים וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים וְהָעֵדִים יוֹדְעִים שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם. שֶׁהֲרֵי חִיֵּב עַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁתַּעְבֵּד הֶעָרֵב. וְכָזֶה הוֹרוּ רֹב הַגְּאוֹנִים:

טז. חִיֵּב עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ קָצוּב. כְּגוֹן שֶׁאָמַר הֲרֵינִי חַיָּב לָזוּן אוֹתְךָ אוֹ לְכַסּוֹת חָמֵשׁ שָׁנִים. אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד. שֶׁזּוֹ כְּמוֹ מַתָּנָה הִיא וְאֵין כָּאן דָּבָר יָדוּעַ וּמָצוּי שֶׁנְּתָנוֹ בְּמַתָּנָה. וְכֵן הוֹרוּ רַבּוֹתַי:

בדבר שאינו וכו׳.

א״א רבותיו הורו ולא ידעתי מאין הורו שהרי בגמ׳ הקשו מאותה משנה לריש לקיש וסייעו לרבי יוחנן והיו סבורין שאינם כשטרי פסיקאתא ור״ל הוא שמעמיד אותה בכך וכשתעיין יפה הכל דרך אחד עכ״ל:

יז. וּמִפְּנֵי מָה הַפּוֹסֵק עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת בִּתָּהּ חַיָּב לְזוּנָהּ. מִפְּנֵי שֶׁפָּסַק בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין וְהַדָּבָר דּוֹמֶה לִדְבָרִים הַנִּקְנִין בַּאֲמִירָה:

יח. כְּשֶׁהָיוּ חַכְמֵי סְפָרַד רוֹצִים לְהַקְנוֹת בְּאַסְמַכְתָּא כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין. קוֹנִין מִזֶּה שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מֵאָה דִּינָרִין. וְאַחַר שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ קוֹנִין מִבַּעַל חוֹבוֹ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ הֲרֵי הַחוֹב זֶה מָחוּל לוֹ מֵעַכְשָׁו. וְאִם לֹא יִהְיֶה אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה הֲרֵינִי תּוֹבְעוֹ בְּמָמוֹן שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הָיִינוּ עוֹשִׂין בְּכָל הַתְּנָאִין שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ בְּשִׁדּוּכִין וּבְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לָהֶם:

Daily Rambam

כ״ג מנחם אב ה׳תשצ״ו

מכירה

י״א

ספר קניין

כ״ג מנחם אב ה׳תשצ״ו