Daily Rambam

א. מִי שֶׁעָשָׂה גֹּרֶן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אוֹ קָבַע בֵּית הַכִּסֵּא. אוֹ מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָבָק וְעָפָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. צָרִיךְ לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הֶעָפָר אוֹ רֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא אוֹ הָאָבָק לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוֹ. אֲפִלּוּ הָיְתָה הָרוּחַ הוּא שֶׁמְּסַיֵּעַ אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וּמוֹלִיכָה אֶת הֶעָפָר אוֹ נְעֹרֶת הַפִּשְׁתָּן וְהַמּוֹץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּמַגִּיעָתָן לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ וְלֹא יַזִּיקוּ. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ מְצוּיָה שֶׁכָּל אֵלּוּ כְּמִי שֶׁהִזִּיקוּ בְּחִצָּיו הֵן:

ב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב לְהַרְחִיק כָּל כָּךְ אִם הוֹלִיכָה הָרוּחַ הַמְצוּיָה הַמּוֹץ וְאֶת הֶעָפָר וְהִזִּיקָה בָּהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם שֶׁהָרוּחַ הוּא שֶׁסִּיֵּעַ אוֹתוֹ וְאֵין נֵזֶק זֶה בָּא מִכֹּחַ מַזִּיק עַצְמוֹ:

ג. הַכּוֹתֵשׁ אֶת הָרִיפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבְעֵת שֶׁמַּכֶּה מְנַדְנֵד לַחֲצַר חֲבֵרוֹ עַד שֶׁנִּדְנְדָה כִּסּוּי הֶחָבִית עַל פִּי הֶחָבִית הֲרֵי זֶה מַזִּיק בְּחִצָּיו וְחַיָּב לְהַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְדֹּד אוֹ יְבַטֵּל מְלַאכְתּוֹ שֶׁמַּזֶּקֶת. וְאִם הִזִּיק בְּעֵת הַנִּדְנוּד חַיָּב לְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי מִכֹּחוֹ בָּא הַנֵּזֶק:

ד. כָּל הַהַרְחָקוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפְּרָקִים שֶׁל מַעְלָה אִם לֹא הִרְחִיק וְרָאָה חֲבֵרוֹ וְשָׁתַק הֲרֵי זֶה מָחַל וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְהַצְרִיכוֹ וּלְהַרְחִיקוֹ. וְהוּא שֶׁיֵּרָאֶה מִמֶּנּוּ שֶׁמָּחַל כְּגוֹן שֶׁסִּיֵּעַ עִמּוֹ מִיָּד אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹ שֶׁרָאָהוּ שֶׁעָשָׂה בְּצִדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה וְשָׁתַק וְלֹא הִקְפִּיד עַל זֶה זָכָה. שֶׁכָּל הַמַּחֲזִיק בְּנֵזֶק זָכָה בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהֶחְזִיק בִּשְׁאָר נְזָקִין חוּץ מֵאַרְבָּעָה מִינֵי נְזָקִין אֵלּוּ הָאֲמוּרִים בְּפֶרֶק זֶה שֶׁהֵן הֶעָשָׁן וְרֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא וְהֶאָבָק וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְנִדְנוּד הַקַּרְקַע. שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵין לוֹ חֲזָקָה. וַאֲפִלּוּ שָׁתַק הַנִּזָּק כַּמָּה שָׁנִים הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְכוֹפֵהוּ לְהַרְחִיק. וְכֵן הֶזֵּק רְאִיָּה בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ מְחִצָּה כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְלָמָּה שִׁנּוּ נְזָקִים אֵלּוּ מִשְּׁאָר נְזָקִין לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם סוֹבֶלֶת נֵזֶק מֵאֵלּוּ וְחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹחֵל שֶׁהֶזֵּקוֹ הֶזֵּק קָבוּעַ. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁמָּחַל בִּנְזָקִים אֵלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

כל ההרחקות האמורות בפרקים וכו׳ והוא שיראה ממנו שמחל וכו׳ עד כמו שביארנו. א״א תמה אני ראה ושתק למה מיד הלא אף מושיט לו צרורות אומרים לו לך יגע וסתום עכ״ל:

במה דברים אמורים בשהחזיק בשאר נזקין וכו׳ וכן היזק ראייה וכו׳ כמו שביארנו. א״א צריך להביא ראיה לכל אלו מחיצת החצר שאין חזקה מבטלה מפני שזה מזיק לזה וזה מזיק לזה יכול כל אחד לומר מפני כך לא מחיתי ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע. עכ״ל:

וחזקתו שאינו מוחל שהיזקו היזק קבוע. א״א והלא החופר בורות בנכסי אשתו שהם היזק קבוע ויש להם חזקה עכ״ל:

ה. מִי שֶׁהֶחְזִיק לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת דָּם אוֹ נְבֵלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בִּמְקוֹמָן וְיָבוֹאוּ הָעוֹרְבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בִּגְלַל הַדָּם וְיֹאכְלוּ וַהֲרֵי הֵן מְצֵרִין לַחֲבֵרוֹ בְּקוֹלָם וְצִפְצוּפָם אוֹ בַּדָּם שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין עַל הָאִילָנוֹת וּמְלַכְלְכִין פֵּרוֹתֵיהֶם. אִם הָיָה חֲבֵרוֹ קַפְּדָן אוֹ חוֹלֶה שֶׁצִּפְצוּף הַזֶּה מַזִּיקוֹ אוֹ שֶׁפֵּרוֹת שֶׁלּוֹ נִפְסָדִין לוֹ בַּדָּם חַיָּב לְבַטֵּל אוֹתָהּ הַמְּלָאכָה אוֹ יַרְחִיק עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ הֶזֵּק מֵחֲמָתוֹ. שֶׁהֶזֵּק זֶה דּוֹמֶה לְרֵיחַ בֵּית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֲזָקָה. וְכֵן בְּנֵי מָבוֹי אוֹ בְּנֵי חָצֵר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶחָד מֵהֶן אֻמָּן וְלֹא מִחוּ בּוֹ שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק וְהָיוּ הָעָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין לִקְנוֹת וְשָׁתְקוּ לֹא הֶחֱזִיק בְּדָבָר זֶה וְיֵשׁ לָהֶם בְּכָל עֵת לְעַכֵּב וְלוֹמַר אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִישֹׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין שֶׁזֶּה הֶזֵּק קָבוּעַ הוּא כְּמוֹ הֶעָשָׁן וְהֶאָבָק. וְכָזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים:

ו. מִי שֶׁהֶחְזִיק בְּנֵזֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲזָקָה כְּגוֹן שֶׁפָּתַח חַלּוֹן אוֹ הֶעֱבִיר אַמַּת הַמַּיִם אוֹ שֶׁלֹּא הִרְחִיק מַה שֶּׁרָאוּי לְהַרְחִיק וַהֲרֵי הַמַּחֲזִיק טוֹעֵן אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂוֹת אוֹ מָחַלְתָּ לִי אַחַר שֶׁרָאִיתָ אוֹ הֻכַּר הַנֵּזֶק וְשָׁתַקְתָּ וְלֹא מָחִיתָ בִּי. וְהַנִּזָּק אוֹמֵר עַכְשָׁו הוּא שֶׁרָאִיתִי וְלֹא יָדַעְתִּי מִקֹּדֶם. אוֹ שֶׁאָמַר כְּשֶׁרָאִיתִי מָחִיתִי בְּךָ וְאַתָּה אָמַרְתָּ עַתָּה אַרְחִיק אוֹ אֶסְתֹּם וְאַתָּה מַדְחֶה אוֹתִי מִיּוֹם אֶל יוֹם כְּדֵי שֶׁתִּקְבַּע הֶזֵּקְךָ. בְּכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הַנִּזָּק לְהָבִיא רְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא יִשָּׁבַע הַמַּזִּיק הֶסֵּת וְיִפָּטֵר:

ז. הֶחֱזִיק בְּנֵזֶק שֶׁאֵין לוֹ חֲזָקָה כְּגוֹן עָשָׁן וּבֵית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְטָעַן הַמַּזִּיק שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ שֶׁל נִזָּק עַל הַמַּזִּיק לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. וְאִם לֹא הֵבִיא יִשָּׁבַע הַנִּזָּק הֶסֵּת שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּךְ וִיסַלֵּק זֶה הֶזֵּקוֹ: