Daily Rambam: 24 Kislev, 5797

א. שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת הֵן. תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. מִלְּמַעְלָה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְהַבָּאָה בְּמִדָּה טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

ב. שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן. עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לוֹגִין וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה טְמֵאָה מִדְרָס. שְׁלֵמָה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְהַבָּאָה בְּמִדָּה טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

שנסדקה טמאה.

א״א והוא שחשב עליה לישיבה כדעת רבי דפליג עליה דרבי יוסי בר״י כדכתבינן לעיל:

ג. שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵן. הָעֲשׂוּיָה כְּקָתֵדְרָה טְמֵאָה מִדְרָס. כְּמִטָּה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְשֶׁל אֲבָנִים טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

ד. שְׁלֹשָׁה תְּרִיסִין הֵן. תְּרִיס הַכָּפוּף טָמֵא מִדְרָס. וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בְּקֻמְפּוֹן טָמֵא טְמֵא מֵת. וְדִיצַת הָעַרְבִיִּים טְהוֹרָה מִכְּלוּם. לְפִי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְצוּרָה בִּלְבַד וְאֵינָהּ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם וְכָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כָּל עִקֵּר:

ה. שְׁלֹשָׁה תַּרְבּוּסִין שֶׁל עוֹר הֵן. שֶׁל סְפָרִים טָמֵא מִדְרָס. וְשֶׁאוֹכְלִין עָלָיו טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁשּׁוֹטְחִים עָלָיו אֶת הַזֵּיתִים טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

לפי שאינו ממשמשי אדם.

א״א זה הטעם מצא חן בעיניו ותולה בו כל הדברים ובכאן אינו אלא מפני שאינו עשוי אלא כדי שלא יתלכלכו אצבעותיו בשמן העורות ודומה לו קסיה של צבעים ושל נפחים שהיא טהורה מפני שהוא לקבל את הזיעה ולא לקבלה אחרת:

ו. שְׁלֹשָׁה בְּסִיסָאוֹת הֵן. שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְשֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפְרִים טָמֵא מִדְרָס. שֶׁל שֻׁלְחָן טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל מִגְדָּל טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁהוּא מִקְצָת מִגְדָּל וְצוּרָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו:

ז. שָׁלֹשׁ מִטּוֹת הֵן. הָעֲשׂוּיָה לִשְׁכִיבָה טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁל זַגָּגִים שֶּׁנּוֹתְנִין בָּהּ כְּלֵי זְכוּכִית טְמֵאָה טֻמְאַת מֵת. וְשֶׁל סָרָגִין שֶׁמְּסָרְגִין עָלֶיהָ אֶת הַסְּבָכוֹת טְהוֹרָה מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

ח. שָׁלֹשׁ מִשְׁפָּלוֹת הֵן. שֶׁל זֶבֶל טְמֵאָה מִדְרָס. שֶׁל תֶּבֶן טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְּמַלִּים טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁהַחֲבָלִים שֶׁלּוֹ קָשִׁים בְּיוֹתֵר וְעָבִים וְאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל תֶּבֶן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְנִמְצָא שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלֵי אֶלָּא חֲבָלִים בִּלְבַד:

ט. שְׁלֹשָׁה מַפָּצִין הֵן. הֶעָשׂוּי לִישִׁיבָה טָמֵא מִדְרָס. וְשֶׁל צַבָּעִים שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל גִּתּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו עֲנָבִים וּמְחַפִּין בּוֹ טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

י. שָׁלֹשׁ חֲמָתוֹת הֵן וּשְׁלֹשָׁה תּוּרְמְלִין הֵן. הַמְקַבְּלִין כְּשִׁעוּר טְמֵאִין מִדְרָס. וְכַמָּה שִׁעוּרָן הַחֵמֶת אַרְבָּעָה קַבִּין וְהַתּוּרְמִיל חֲמִשָּׁה. וְשֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין כְּשִׁעוּר טְמֵאִים טְמֵא מֵת. וְשֶׁל עוֹרוֹת הַדָּג טָהוֹר מִכְּלוּם:

יא. שְׁלֹשָׁה עוֹרוֹת הֵן. הֶעָשׂוּי לְשָׁטִיחַ טְמֵא מִדְרָס. וְהֶעָשׂוּי לְתַכְרִיךְ כֵּלִים טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל רְצוּעוֹת וְשֶׁל סַנְדָּלִין טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵין עָלָיו צוּרַת כְּלִי:

יב. שְׁלֹשָׁה סְדִינִין הֵן. הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה טָמֵא מִדְרָס. וְהֶעָשׂוּי לְפָרֹכֶת טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל צוּרוֹת שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ הָרוֹקֵם טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

יג. שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן. שֶׁל יָדַיִם טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁל סְפָרִים טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְשֶׁל תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וְשֶׁל נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי טְהוֹרָה מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינָן מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

יד. עוֹר הֶעָשׂוּי כְּמוֹ יָד שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ הַיָּד וְהָאֶצְבָּעוֹת מִפְּנֵי הַצִּנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הוּא הַנִּקְרָא פְּרַקְלִינִין. וּשְׁלֹשָׁה פְּרַקְלִינִין הֵן. שֶׁל צַיָּדֵי חַיָּה וְעוֹף טָמֵא מִדְרָס שֶׁהֲרֵי נִשְׁעָן עָלָיו. וְשֶׁל חֲגָבִים טָמֵא טְמֵא מֵת שֶּׁנּוֹתְנִין בּוֹ הַחֲגָבִים. וְשֶׁל קַיָיצִים שֶׁבּוֹ מְקַיְּצִין פֵּרוֹת טָהוֹר מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

טו. שָׁלֹשׁ סְבָכוֹת הֵן. שֶׁל יַלְדָּה טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁל זְקֵנָה טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְשֶׁעוֹשִׂין לְשַׂחֵק בָּהּ לְשׁוֹתֵי שֵׁכָר טְהוֹרָה מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

ושעושין לשחק בה.

א״א לשון המשנה ושל יוצאת החוץ טהורה מכלום והם הזונות שמראות את שערן והנקבים גדולים מאד ואין עליהם תורת בגד שאינה ראויה אלא לזונות והרי היא כמי שנקרעה ואינה מקבלת רוב השער והכי איתא בתוספתא:

טז. שְׁלֹשָׁה סַנְדָּלִין הֵן. שֶׁל אָדָם טָמֵא מִדְרָס. שֶׁל מַתָּכוֹת שֶׁל בְּהֵמָה טָמֵא טְמֵא מֵת. שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל צְפִירָה טְהוֹרָה מִכְּלוּם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב אוֹ שֶׁהוּא רָאוּי וְלֹא נַעֲשָׂה [לְכָךְ] אֶלָּא לִמְלָאכָה אַחֶרֶת הֲרֵי הוּא טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס. נַעֲשָׂה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת וּמְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ אֶת הַיְשִׁיבָה כְּגוֹן הַטַּלִּית וְהָרְדִיד מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. וְכָל הַמִּתְטַמֵּא בְּמִדְרָס מִתְטַמֵּא בְּמֵת וְיֵשׁ מִתְטַמֵּא בְּמֵת וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל הַמִּתְטַמֵּא בְּמֵת מִתְטַמֵּא בִּשְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת בֵּין אָבוֹת שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם וּמִתְטַמְּאִין בְּמַשְׁקִין:

יז. שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת הֵן. מְהוּהָה שֶׁטְּלָאָהּ עַל הַבְּרִיאָה הוֹלְכִין אַחַר הַבְּרִיאָה. קְטַנָּה עַל הַגְּדוֹלָה הוֹלְכִין אַחַר הַגְּדוֹלָה. הָיוּ שָׁווֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפְּנִימִית. כֵּיצַד הוֹלְכִין אַחֲרֶיהָ. שֶׁאִם נִקְּבָה בְּמוֹצִיא רִמּוֹן שְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת:

במוציא רמון שתיהן טהורות.

א״א ולא נתחוור אצלי זה הטעם למה שתיהן טהורות והלא תיקנה בשטלאה עליה ונראין דברי הרב היוני ז״ל שפירש הולכין אחר הבריא שאם הוא טמא אף המהוהה טמא וכן כולן וכן דרך התוספתא ואי קשיא לך הא דתנן פי״ח כרע שהיתה טמאה מדרס וחיברה למטה כולה טמאה מדרס הרי שנוסף מביא טומאה על העיקר וכאן אמרו שהולכין אחר העיקר לא דמי התם הכרע צורך המטה שאין תשמיש למטה בלא הכרע אבל הכא טלאי על גבי כלי ואחר עיקר הכלי הולכין בין שהניח הטלאי מבפנים או מבחוץ אבל שתיהן שוות הולכין אחר הפנימית:

יח. שְׁלֹשָׁה פִּנְקָסוֹת הֵן. הָאַפִּיפְיוֹרִין שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו הַסְּפָרִים טְמֵא מִדְרָס. וְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה טָמֵא טְמֵא מֵת. חִלְּקָהּ טְהוֹרָה מִכְּלוּם לְפִי שֶׁאֵין עָלָיו צוּרַת כְּלִי וְאֵינוֹ רָאוּי לְמִדְרָס:

Daily Rambam

כ״ד כסלו ה׳תשצ״ז

כ״ד כסלו ה׳תשצ״ז