Daily Rambam: 2 Tamuz, 5797

א. עֲשָׂרָה תְּנָאִין יֵשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְחַיֵּב הַדָּר בּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְזוּזָה. וְאִם חָסֵר תְּנַאי אֶחָד מֵהֶן פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. וְאֵלּוּ הֵן. שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר. וְשֶׁתִּהְיֶינָה לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת. וְיִהְיֶה לוֹ מַשְׁקוֹף. וְתִהְיֶה לוֹ תִּקְרָה. וְיִהְיוּ לוֹ דְּלָתוֹת. וְיִהְיֶה הַשַּׁעַר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר. וְיִהְיֶה הַבַּיִת חֹל. וְיִהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת אָדָם. וְעָשׂוּי לְדִירַת כָּבוֹד. וְעָשׂוּי לְדִירַת קֶבַע:

עשרה תנאים כו׳ עד ויהיו לו דלתות.

כתב הראב״ד ז״ל שיהיו לו דלתות לא נאמר אלא משום היכר ציר ובשער שבין שני בתים שיש לשניהם יציאה מכאן ומכאן ואין ניכרת ביאתה לשער האמצעי אלא בהיכר ציר שבו ולפיכך אמר לו קבע דשי ברישא עכ״ל:

ב. בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת בְּשָׁוֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָגל אוֹ בַּעַל חָמֵשׁ זָוִיּוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה אָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לְרַבֵּעַ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב בִּמְזוּזָה:

ג. אַכְסַדְרָה וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה כְּתָלִים וְתִקְרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פַּצִּימִין בְּרוּחַ רְבִיעִית פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה. מִפְּנֵי שֶׁהַפַּצִּימִין לְהַעֲמִיד הַתִּקְרָה הֵם עֲשׂוּיִים וְלֹא מִשּׁוּם מְזוּזוֹת נַעֲשׂוּ. וְכֵן הַתִּקְרָה שֶׁאֵין לָהּ כְּתָלִים אֶלָּא עוֹמֶדֶת עַל עַמּוּדִים מִכָּאן וּמִכָּאן אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּתַבְנִית בַּיִת פְּטוּרָה לְפִי שֶׁאֵין לָהּ מְזוּזוֹת. שֶׁאֵלּוּ הָעַמּוּדִים לְהַעֲמִיד הַתִּקְרָה הֵן עֲשׂוּיִין:

ד. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוּזָה מִכָּאן וּמִכָּאן וְכִפָּה כְּמִין קֶשֶׁת עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקוֹף. אִם יֵשׁ בְּגֹבַהּ הַמְּזוּזוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר חַיָּב בִּמְזוּזָה. וְאִם אֵין בָּהֶן עֲשָׂרָה טְפָחִים פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַשְׁקוֹף:

ה. בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ תִּקְרָה פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. הָיָה מִקְצָתוֹ מְקֹרֶה וּמִקְצָתוֹ אֵינוֹ מְקֹרֶה יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם הָיָה הַקֵּרוּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוּזָה וּמַעֲמִידִין הַדְּלָתוֹת וְאַחַר כָּךְ קוֹבְעִין אֶת הַמְּזוּזָה:

ו. הַר הַבַּיִת הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בֵּית דִּירָה פְּטוּרִין לְפִי שֶׁהֵן קֹדֶשׁ. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּפָרִים שֶׁהָאוֹרְחִין דָּרִין בּוֹ חַיָּב בִּמְזוּזָה. וְכֵן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּרַכִּין אִם הָיָה בּוֹ בֵּית דִּירָה חַיָּב. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה לָהֶם מְזוּזוֹת חוּץ מִשַּׁעַר נִקָּנוֹר וְשֶׁלְּפָנִים מִמֶּנּוּ. וְשֶׁל לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין מִפְּנֵי שֶׁהַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת הָיְתָה בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה:

ז. בֵּית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית אוֹצָרוֹת פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמַר בֵּיתֶךָ, בֵּיתְךָ הַמְיֻחָד לְךָ, פְּרַט לְאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. לְפִיכָךְ רֶפֶת הַבָּקָר שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת בָּהּ וּמִתִקַשִּׁטוֹת בָּהּ חַיָּבוֹת בִּמִזוּזָה שֵׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ יִחוּד לְדִירַת אָדָם. בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת וְהַגִּנָּה וְהַדִּיר פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִין לְדִירָה. אִם הָיוּ בָּתִּים הַחַיָּבִין בִּמְזוּזָה פְּתוּחִין לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ חַיָּבִין בִּמְזוּזָה:

מפני שאינן עשויין לדירה.

כתב הראב״ד ז״ל תמיה אני על שער הגינה שפטר שאם יש בו בית הרי הוא חייב ואם אין שם בית הרי הוא פטור מה צורך לומר והלא אף בית שאינו מקורה אמר שהוא פטור, ואולי אע״פ שיש בה שומירה לגנה אמר שהיא פטורה לפי שאינה קבועה כדי שיתחייב לא בית שער שלה ולא שער הגינה עכ״ל:

ח. לְפִיכָךְ אֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְבוֹאוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וַעֲיָרוֹת הַכּל חַיָּבִים בִּמְזוּזָה שֶׁהֲרֵי הַבָּתִּים הַחַיָּבִין בִּמְזוּזָה פְּתוּחִין לְתוֹכָן. אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה בָּתִּים זֶה פָּתוּחַ לְזֶה וְזֶה פָּתוּחַ לְזֶה הוֹאִיל וְהַפְּנִימִי חַיָּב בִּמְזוּזָה כֻּלָּן חַיָּבִין. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ שַׁעַר הַפָּתוּחַ מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר חַיָּב בִּמְזוּזָה:

ט. בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וּבֵית הַבֻּרְסְקִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת כָּבוֹד. סֻכַּת חַג בֶּחָג וּבַיִת שֶׁבַּסְּפִינָה פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת קֶבַע. שְׁתֵּי סֻכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִים זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ הַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה. הַחֲנֻיּוֹת שֶׁבַּשְּׁוָקִים פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן קְבוּעִים לְדִירָה:

שתי סוכות של יוצרים כו׳ עד לפי שאין לה קבע.

כתב הראב״ד ז״ל אף הפנימית אין לה קבע:

י. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּאַחַת מֵהֶן חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח. פֶּתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה חַיָּב בִּמְזוּזָה. חֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה עַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְעַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַחִיצוֹן וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת שֶׁכֻּלָּן עֲשׂוּיִין לְדִירָה וּקְבוּעִין:

יא. פֶּתַח שֶׁבֵּין בֵּית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בֵּין בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵיתוֹ אִם רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח חַיָּב בִּמְזוּזָה. פֶּתַח שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים הוֹלְכִין אַחַר הַצִּיר שֶׁל דֶּלֶת, מָקוֹם שֶׁהַצִּיר נִרְאֶה עִמּוֹ שָׁם קוֹבְעִים אֶת הַמְּזוּזָה:

יב. וְהֵיכָן קוֹבְעִים אֶת הַמְּזוּזָה. בְּתוֹךְ חָלָל שֶׁל פָּתַח בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ בִּתְחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל גֹּבַהּ הַשַּׁעַר. וְאִם קְבָעָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיַּרְחִיקֶנָּה מִן הַמַּשְׁקוֹף טֶפַח. וְצָרִיךְ לְקָבְעָהּ עַל יְמִין הַנִּכְנָס לַבַּיִת וְאִם קְבָעָהּ מִשְּׂמֹאל פְּסוּלָה. וּבַיִת שֶׁל שֻׁתָּפִין חַיָּב בִּמְזוּזָה:

יג. חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּמְזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכּל תָּמִיד. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא יִפְגַּע בְּיִחוּד הַשֵּׁם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְשִׁגְיוֹתָיו בְּהַבְלֵי הַזְּמַן. וְיֵדַע שֶׁאֵין דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם. וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ מֻחְזָק הוּא שֶׁלֹּא יֶחֱטָא שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים וְהֵן הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים לד ח) ״חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ׳ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם״:

Daily Rambam

ב׳ תמוז ה׳תשצ״ז

תפילין ומזוזה וספר תורה

ו

ספר אהבה

ב׳ תמוז ה׳תשצ״ז