Daily Rambam

הִלְכוֹת תְּמוּרָה

הִלְכוֹת תְּמוּרָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלֹשׁ מִצְוֹת: אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה, וּשְׁתַּיִם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

1. שֶׁלֹּא יָמִיר בְּהֵמָה בַּבְּהֵמָה.
2. שֶׁתִּהְיֶה הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ אִם הֵמִיר.
3. שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה הַקֳּדָשִׁים מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה.

וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. כָּל הַמֵּמִיר לוֹקֶה עַל כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה שֶׁיָּמִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵמִיר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם. שְׁלֹשָׁה לָאוִין אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן מַעֲשֶׂה כְּלָל וְלוֹקִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה לוֹקִין עַל הַתְּמוּרָה וַהֲרֵי לָאו שֶׁבָּהּ נִתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לג) ״וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ״. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וּשְׁנֵי לָאוִין. וְעוֹד שֶׁאֵין לָאו שֶׁבָּהּ שָׁוֶה לַעֲשֵׂה. שֶׁהַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה אִם הֵמִירוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יָמִירוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַיָּחִיד שֶׁהֵמִיר הֲרֵי הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ הֵמִיר בְּשַׁבָּת לוֹקֶה אַרְבָּעִים. וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵמִיר. אוֹ מִי שֶׁהֵמִיר בְּקָרְבָּן מִקָּרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ בָּהֶן שֻׁתָּפוּת הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵין הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ:

ב. אֶחָד הַמֵּמִיר בְּזָדוֹן אוֹ שֶׁהֵמִיר בִּשְׁגָגָה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. כֵּיצַד. הַמִּתְכַּוִּן לוֹמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ לִי. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. אֲבָל אִם דִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהָמִיר וְהֵמִיר אוֹ שֶׁאָמַר אֶכָּנֵס לְבַיִת זֶה וְאָמִיר מִדַּעְתִּי וְנִכְנַס וְשָׁכַח וְהֵמִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה עָלֶיהָ:

אבל אם דימה שמותר להמיר והמיר וכו׳. א״א בפירוש אמרו בגמרא כסבור שמותר להמיר והמיר גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי ופירושו הגוזז והעובד באותה תמורה לוקה אבל בקדשים אינו לוקה מפני שהוא הקדש טעות וכן כל הענין שנתפרש בגמרא על אותה פסקא עשה שוגג כמזיד בתמורה וכו׳ על זה הדרך מתפרשים:

ונכנס ושכח והמיר וכו׳. א״א אין כאן שכחה לפי ענין הגמרא אלא טעה שטעה באותו בית סבר שהוא הבית שאמר אכנס בו ואקדיש ואמיר זהו הקדש טעות וגבי תמורה קדוש:

ג. אֵין אָדָם מֵמִיר בְּהֶמְתּוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם אָמַר בַּעַל הַקָּרְבָּן כָּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתִּי יָבוֹא וְיָמִיר הֲרֵי זֶה מֵמִיר בָּהּ. הֵמִיר קָרְבָּנוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:

ד. הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל לֹא הַמַּקְדִּישׁ. כֵּיצַד. הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ חֲבֵרוֹ כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ קָרְבְּנוֹת נָזִיר שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶם פְּלוֹנִי הַנָּזִיר. אוֹתוֹ הַנָּזִיר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן תְּמוּרָה אֲבָל לֹא זֶה שֶׁהִקְדִּישׁ לְפִי שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ:

ה. הַיּוֹרֵשׁ מֵמִיר. הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָּנָיו וּמֵת הֲרֵי זוֹ קְרֵבָה וְאֵין מְמִירִין בָּהּ שֶׁהֲרֵי הֵם בָּהּ שֻׁתָּפִין וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ו. אֵין קָדְשֵׁי נָכְרִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַנָּכְרִי שֶׁהֵמִיר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. הִקְדִּישׁ הַנָּכְרִי בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְהֵמִיר בָּהּ הַנָּכְרִי הֲרֵי זוֹ סְפֵק תְּמוּרָה:

אין קדשי נכרים עושין תמורה מן התורה. א״א שבושין יש כאן שהנכרי אינו עושה תמורה כלל לא בשלו ולא בשל ישראל אבל ישראל שהמיר בקרבן שהקדיש נכרי להתכפר בו ישראל זהו ספק:

ז. אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אִם הֵמִירוּ עוֹשִׂין תְּמוּרָה:

ח. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים שֶׁהֵמִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:

ט. אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁלָּהֶם אֵינָן זוֹכִין בָּהֶן מֵחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם בַּבָּשָׂר עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. וְאֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בִּבְכוֹר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זוֹכֶה בּוֹ מֵחַיִּים אֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בְּבֵית יִשְׂרָאֵל הוּא. אֲבָל הַבְּעָלִים שֶׁהֵמִירוּ בִּבְכוֹר כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּבֵיתָם עוֹשִׂים תְּמוּרָה. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהֵמִיר בִּבְכוֹר שֶׁנּוֹלַד לוֹ לֹא בִּבְכוֹר שֶׁלָּקַח מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה:

י. אֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל פָּרוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ הוֹאִיל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ הֲרֵי הֵם בּוֹ כְּשֻׁתָּפִין:

יא. הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא (ויקרא כז י) ״בְּהֵמָה״:

יב. קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר (ויקרא כז לג) ״לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ״ וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלַל כָּל הַקָּדָשִׁים הָיָה וְלָמָּה יָצָא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל מָה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְכֵן הַשֻּׁתָּפִין מָה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ יָצְאוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מָה מַעֲשַׂר בְּהֵמָה הֻקַּשׁ לְמַעֲשַׂר דָּגָן שֶׁאֵין חַיָּבִין בּוֹ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָכְרִים יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת נָכְרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יג. הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ אֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפָהּ קִדּוּשׁ גָּמוּר וְאֵינָהּ אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ תְּמִימָה וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לָהּ מוּם קָבוּעַ הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה:

יד. אֶחָד הַמֵּמִיר תָּמִים בְּבַעַל מוּם אוֹ בַּעַל מוּם בְּתָמִים אוֹ שֶׁהֵמִיר בָּקָר בְּצֹאן אוֹ צֹאן בְּבָקָר. אוֹ כְּבָשִׂים בְּעִזִּים אוֹ עִזִּים בִּכְבָשִׂים אוֹ נְקֵבוֹת בִּזְכָרִים אוֹ זְכָרִים בִּנְקֵבוֹת. אוֹ שֶׁהֵמִיר אֶחָד בְּמֵאָה אוֹ מֵאָה בְּאֶחָד בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזוֹ אַחַר זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה כְּמִנְיַן הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵמִיר:

טו. אֵין הַתְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְלֹא וְלַד בְּהֵמוֹת הַהֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) (ויקרא כז לג) ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״ הוּא וְלֹא וְלָדוֹ וּתְמוּרָתוֹ וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ. אֲבָל הַמֵּמִיר בִּבְהֵמָה וְחָזַר וְהֵמִיר בָּהּ וְחָזַר וְהֵמִיר אֲפִלּוּ אֶלֶף כֻּלָּן תְּמוּרָה וְלוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

טז. אֵין מְמִירִין אֵיבָרִים אוֹ עֻבָּרִים בִּשְׁלֵמִים וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן. כֵּיצַד. הָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל בְּהֵמָה זוֹ אוֹ יָדָהּ תַּחַת עוֹלָה זוֹ אוֹ שֶׁאָמַר עֻבַּר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עוֹלָה זוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה. וְכֵן הָאוֹמֵר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת יָדָהּ אוֹ רַגְלָהּ שֶׁל עוֹלָה זוֹ אוֹ שֶׁאָמַר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עֻבָּרָהּ שֶׁל חַטָּאת זוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה:

יז. הַמֵּמִיר בְּכִלְאַיִם אוֹ בִּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דֹּפֶן אוֹ בְּטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהֵמִיר בְּגָמָל אוֹ בַּחֲמוֹר לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינָן קָרְבָּן וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה. מָה בֵּין אֵלּוּ לְבַעַל מוּם. בַּעַל מוּם יֵשׁ בְּמִינָן קָרְבָּן. אֵלּוּ אֵין בְּמִינָם קָרְבָּן:

יח. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע הֲרֵי הֵם כְּבַעַל מוּם וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

יט. בְּהֵמָה שֶׁחֶצְיָהּ קֹדֶשׁ וְחֶצְיָהּ חֹל לֹא עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְלֹא נַעֲשֵׂית תְּמוּרָה:

כ. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁדִּינָן שֶׁיָּמוּתוּ אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה וְכָל חַטָּאת שֶׁדִּינָהּ שֶׁתִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר עוֹשָׂה תְּמוּרָה:

כא. הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ לְעוֹלָתוֹ אוֹ לַאֲשָׁמוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִקָּרֵב הוֹאִיל וְיָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת דָּמִים וַהֲרֵי הֵם תְּמִימִים יָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת הַגּוּף. אֲבָל הַמַּפְרִישׁ שָׂעִיר לְחַטָּאתוֹ וְנָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לְחַטָּאתוֹ וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְחַטָּאתוֹ. אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה בְּחַטָּאוֹת לֹא נִתְקַדְּשָׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ קְדֻשַּׁת דָּמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:

א. הַתְמוּרָה הוּא שֶׁיֹּאמַר בַּעַל הַקָּרְבָּן עַל בֶּהֱמַת חֻלִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. אוֹ הֲרֵי זוֹ חֲלִיפַת זוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר הֲרֵי זוֹ תַּחַת חַטָּאת זוֹ אוֹ תַּחַת עוֹלָה זוֹ שֶׁהִיא תְּמוּרָה. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵי זוֹ תַּחַת חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַבַּיִת אוֹ תַּחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר עַל בֶּהֱמַת חֻלִּין הֲרֵי זוֹ תַּחַת עוֹלָה אוֹ הֲרֵי זוֹ תַּחַת חַטָּאת לֹא אָמַר כְּלוּם. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵי זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה:

ב. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אַחַת חֻלִּין וְאַחַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל בֶּהֱמַת חֻלִּין וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ הֲרֵי זֶה חִלְּלָהּ עַל בֶּהֱמַת הַחֻלִּין וְאֵין זוֹ תְּמוּרָה אֶלָּא כְּפוֹדֶה בַּעֲלַת מוּם בְּזוֹ הַבְּהֵמָה:

ג. הָיוּ לְפָנָיו שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם שֶׁהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לְפִדְיוֹן וְשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת תְּמִימוֹת חֻלִּין וְאָמַר הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ. הֲרֵי שְׁתַּיִם מִן הַחֻלִּין תַּחַת שְׁתַּיִם הַתְּמִימוֹת תְּמוּרָתָן תְּמוּרָה וְלוֹקֶה עֲלֵיהֶם שְׁתַּיִם. וְהַבְּהֵמָה הַשְּׁלִישִׁית הִיא תַּחַת בַּעֲלַת מוּם שֶׁנִּתְחַלְּלָה עָלֶיהָ וּלְחַלְּלָהּ נִתְכַּוֵּן וְלֹא לְהָמִיר בָּהּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו דֶּרֶךְ אִסּוּר וְהִיא הַתְּמוּרָה וְדֶרֶךְ הֶתֵּר וְהוּא הַחִלּוּל חֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַנִּיחַ הַהֶתֵּר וְעוֹשֶׂה הָאִסּוּר וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה שָׁלֹשׁ מַלְקִיּוֹת. וְכֵן אִם אָמַר עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת אֵלּוּ תַּחַת עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת אֵלּוּ וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא תֵּשַׁע מַלְקִיּוֹת שֶׁהַבְּהֵמָה הָעֲשִׂירִית לְחַלְּלָהּ נִתְכַּוֵּן וְלֹא לְהָמִיר בָּהּ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזַק זֶה בְּמַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם דֶּרֶךְ הֶתֵּר אֵינוֹ מַנִּיחַ דְּבַר הַהֶתֵּר וְעוֹשֶׂה הָאִסּוּר. שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם וּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת מוּם וְאָמַר הֲרֵי אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ הֲרֵי הַתְּמִימָה תְּמוּרַת הַתְּמִימָה וְלוֹקֶה אַחַת וּבַעֲלַת הַמּוּם מְחֻלֶּלֶת עַל בַּעֲלַת הַמּוּם שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ הַהֶתֵּר וְעוֹשֶׂה הָאִסּוּר:

ד. הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים דְּבָרָיו קַיָּמִים וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בַּחֲצִי דָּמֶיהָ תְּמוּרַת עוֹלָה וּבַחֲצִי דָּמֶיהָ תְּמוּרַת שְׁלָמִים. אָמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה וּתְמוּרַת שְׁלָמִים אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ מִתְּחִלָּה דְּבָרָיו קַיָּמִים וְאִם לֹא נִתְכַּוֵּן בַּתְּחִלָּה אֶלָּא לִתְמוּרַת עוֹלָה וְחָזַר וְאָמַר תְּמוּרַת שְׁלָמִים אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אֵין תּוֹפְשִׂין אֶלָּא לָשׁוֹן רִאשׁוֹן וַהֲרֵי הִיא תְּמוּרַת עוֹלָה בִּלְבַד:

א. כֵּיצַד דִּין הַתְּמוּרוֹת לִקָּרֵב. תְּמוּרַת הָעוֹלָה תִּקָּרֵב עוֹלָה וְאִם הָיְתָה תְּמוּרָתָהּ נְקֵבָה אוֹ בַּעֲלַת מוּם תִּרְעֶה הַנְּקֵבָה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה. תְּמוּרַת הַחַטָּאת תָּמוּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. תְּמוּרַת הָאָשָׁם תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. תְּמוּרַת הַשְּׁלָמִים כִּשְׁלָמִים לְכָל דָּבָר טְעוּנָה סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. תְּמוּרַת הַתּוֹדָה כְּתוֹדָה אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. תְּמוּרַת הַפֶּסַח אִם הֵמִיר בָּהּ קֹדֶם חֲצוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ שְׁלָמִים וְאִם הֵמִיר בָּהּ אַחַר חֲצוֹת הֲרֵי הַתְּמוּרָה עַצְמָהּ תִּקָּרֵב שְׁלָמִים. תְּמוּרַת הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר אֵינָם קְרֵבִין לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְכוֹר (ויקרא כז כו) (ויקרא כז ל) ״לַה׳ הוּא״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ הוּא קָרֵב וְאֵין תְמוּרָתוֹ קְרֵבָה. וְדִין הַמַּעֲשֵׂר בִּבְכוֹר תְּמוּרָתָן תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתֵאָכֵל:

ב. תְּמוּרַת הַבְּכוֹר לַכֹּהֲנִים וּתְמוּרַת הַמַּעֲשֵׂר לַבְּעָלִים. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹדִין בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ כָּךְ אֵין פּוֹדִים תְּמוּרָתָן:

ג. בְּהֵמָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ שְׁלָמִים תְּמוּרָתָהּ כָּמוֹהָ. וְכֵן כָּל בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה מִפְּנֵי תְּחִלַּת הֶקְדֵּשָׁהּ הֲרֵי תְּמוּרָתָהּ כָּמוֹהָ. אָמַר חֲצִי בְּהֵמָה זוֹ תְּמוּרָה וְחֶצְיָהּ עוֹלָה הֲרֵי זוֹ תִּקָּרֵב עוֹלָה. חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר תִּקָּרֵב עוֹלָה. חֶצְיָהּ תְּמוּרָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר הֲרֵי זוֹ סָפֵק וְאֵינָהּ קְרֵבָה:

אמר חצי בהמה זו וכו׳. א״א לישנא דגמרא אמר אביי הכל מודים אמר חציה עולה וחציה מעשר דברי הכל עולה קריבה חציה תמורה וחציה מעשר ואפשר שבנוסחא שלו מצא חציה עולה וחציה תמורה דברי הכל קריבה עולה וכן חציה עולה וחציה מעשר ומשמע אפילו לרבי יוסי דאמר יבדק בהנך אין בודקין אלא מסתמא עולה קריבה מ״ט גבי תמורה כיון דאיכא איסורא לא איכוין מעיקרא לאיסורא ולבסוף הוא דטעה ואימליך והמיר וכן גבי מעשר כיון דליתיה לחצאין מעיקרא לא להכי איכוין אבל חציה תמורה וחציה מעשר דבתרווייהו איכא לספוקי להו מנייהו איכוון אסתפקא לה להי מנייהו עדיף דילמא להכי איכוון מעיקרא:

ד. הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר תְּמִימָה וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בָּהּ מוּם קָבוּעַ וְנִפְדֵּית וְהֵמִיר בָּהּ אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְאֵינָהּ קְרֵבָה וְאֵינָהּ נִפְדֵּית אֶלָּא מַנִּיחָהּ עַד שֶׁתָּמוּת. אֵינָהּ קְרֵבָה מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה מִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה וְאֵינָהּ נִפְדֵּית שֶׁאֵין בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתָהּ לִתְפּשֹׁ פִּדְיוֹנָהּ:

ה. כָּל הַתְּמוּרוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין מִתְּחִלָּתָן הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לְכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אַחַר פִּדְיוֹנָן. שֶׁהַקְּדֻשָּׁה חָלָה בַּתְּמוּרָה עַל בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) ״אוֹ רַע בְּטוֹב״ וְרַע הָאָמוּר כָּאן הוּא בַּעַל מוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרְבָּן וְאַף עַל פִּי כֵן כָּתוּב בּוֹ (ויקרא כז י) ״יִהְיֶה קֹדֶשׁ״:

ו. עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּזְבָחִים וְהֵמִיר בְּאַחַת מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת הֲרֵי זֶה מֵבִיא בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְאוֹמֵר אִם תְּמוּרַת עוֹלָה הִיא זוֹ הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים וְאִם תְּמוּרַת שְׁלָמִים הִיא זוֹ הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה. וְנִמְצָא הַבְּהֵמָה שֶׁהֵבִיא עִם הַתְּמוּרָה כְּעוֹלָה וּשְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה. חָזַר וְהֵמִיר בְּאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זוֹ מֵהֶן הֵמִיר. מֵבִיא זֶבַח אַחֵר מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאוֹמֵר עַל הַתְּמוּרָה הַשְּׁנִיָּה. אִם תְּמוּרַת תְּמוּרָה הִיא זוֹ הֲרֵי זוֹ שֶׁהֵבִיא חֻלִּין. וְאִם תְּמוּרַת עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים הִיא הֲרֵי זֶה שֶׁהֵבִיא עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים. וַהֲרֵי זֶה שֶׁהֵבִיא עִם הַתְּמוּרָה הַשְּׁנִיָּה כְּזֶבַח וּתְמוּרָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דִּין הַתַּעֲרוֹבוֹת בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:

עולה שנתערבה בזבחים וכו׳. א״א כל זה מועתק מן התוספתא בתמורה ולא ירדתי לעומקה ואיני סומך עליה שהיא בלא שיבוש ואיך אפשר שיחלל את התמורה עד שיפול בה מום וכשנפל בה מום איך אפשר להוציאה מן הספק אלא בשתי בהמות שאם היא תמורת עולה מתחלל על אחת והשנית תהיה שלמים נדבה ואם היא תהיה תמורת שלמים תתחלל על זו שעשה שלמים והשנית תהיה עולת נדבה ואחר המעשה הזה איך יהיו עולה ושלמים מעורבים זה בזה ובגוף התערובת אמרה התוספתא ירעו עד שיסתאבו ויפדו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה וכו׳. ובחיי ראשי הוא משבש אותה יותר ממה שהיא משובשת כי לשון התוספתא והרי שתיהן כשני זבחים שנתערבו ולא כעולה ושלמים אלא כזבח תמורה מכ״מ העולה ידועה והשלמים ידועים אלא שאין ידוע אי זה גוף זבח אי זו תמורה לפיכך כשחזר והמיר באחת מהם ואינו ידוע באי זו מהן יש לומר שמא באותה שהיא תמורה המיר ואין תמורה עושה תמורה והרי היא חולין או שמא בזבח המיר והרי היא קדושה קדושת ספק ספק עולה ספק שלמים וצריך כמו כן שתי בהמות לחלל עליהן קדושת העולה וקדושת השלמים ואומר אם זו תמורה חולין היא ואינה צריכה פדיון ואם היא עולה תהא מחוללת על זו ואין כאן עוד ספק ולא שום עירוב. ויש שיבוש בתוספתא וכן בדבריו יש זה והחכם יראה ויבין:

ז. שְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר אוֹ בְּמַעֲשֵׂר וְהֵמִיר בְּאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה לֹא יִקְרַב אֶלָּא יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיִפָּדֶה וְיֵאָכֵל כִּבְכוֹר אוֹ כְּמַעֲשֵׂר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: