Daily Rambam: 9 Tamuz, 5799

הִלְכוֹת שְׁכֵנִים

עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין חִלּוּק הַקַּרְקָעוֹת בֵּין הַשֻּׁתָּפִין, וְהַרְחָקַת נֵזֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם מִשְּׁכֵנוֹ וּמִבַּעַל הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ, וְדִין בַּעַל הַמֶּצֶר.

וּבֵאוּר כָּל הַדִּינִין הָאֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. אֶחָד הַקּוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ חֲצִי שָׂדֵהוּ. אוֹ שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ מֵאֶחָד שָׂדֶה. אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ. אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָהֶן בְּמַתָּנָה. אוֹ שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ מִן הַהֶפְקֵר. אוֹ נִכְסֵי גֵּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שֻׁתָּפוּת בַּקַּרְקַע וּבִקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לַחֲלֹק וְלִטּל חֶלְקוֹ לְבַדּוֹ. אִם יֵשׁ בְּאוֹתָהּ קַרְקַע דִּין חֲלוּקָה כּוֹפֶה אֶת שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין וְחוֹלְקִין עִמּוֹ. וְאִם אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחֲלֹק. וְכֵן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵן שֻׁתָּפִין בּוֹ אֶלָּא יַד כֻּלָּן מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַמָּקוֹם. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר חֶלְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה כּוֹפֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין חֶלְקוֹ לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ:

ב. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְלְקוּ כְּגוֹן שִׁפְחָה אוֹ כְּלִי. מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּכָךְ וְכָךְ אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי כַּשַּׁעַר הַזֶּה. הַדִּין עִמּוֹ וְכוֹפִין אֶת הַנִּתְבָּע לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ אוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם אֵין הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹ לֹא יִמְצָא בְּמָה יִקְנֶה. אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כַּשַּׁעַר הַזּוֹל. שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶקְנֶה אֶלָּא שֶׁאֶמְכֹּר. לְפִיכָךְ שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מֶרְחָץ אוֹ בֵּית הַבַּד. אִם עֲשָׂאָן הָאָב לְשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצוּ לַעֲמֹד בְּשֻׁתָּפוּת. עֲשָׂאָן הָאָב לְעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אָחִיו לְהַשְׂכִּיר אוֹתָם אֶלָּא מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲבִיהֶם. וַהֲרֵי עָשִׁיר אוֹמֵר לְעָנִי קַח לְךָ זֵיתִים וּבוֹא וַעֲשֵׂה אוֹתָם בְּבֵית הַבַּד. קְנֵה לְךָ עֲבָדִים וְיָבוֹאוּ וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ. וְאֵין הֶעָנִי כּוֹפֶה אֶת הֶעָשִׁיר לִקְנוֹת חֶלְקוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי אוֹ מְכֹר לִי וַהֲרֵינִי לוֹוֶה וְקוֹנֶה אוֹ מוֹכֵר לַאֲחֵרִים וְקוֹנִין הַדִּין עִמּוֹ. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹכֵר חֶלְקִי מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם אֵינִי מוֹכֵר אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה חֵלֶק חֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה לֹא לִקְנוֹת חֵלֶק חֲבֵרוֹ וְלֹא לִמְכֹּר חֶלְקוֹ אֶלָּא יִשָּׁאֲרוּ שֻׁתָּפִין בַּגּוּף. הֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין. אִם הָיָה הַמָּקוֹם עָשׂוּי לְשָׂכָר מַשְׂכִּירִין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין שְׂכָרוֹ. וְאִם אֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר אִם חָצֵר הוּא שׁוֹכְנִין בָּהּ שָׁנָה שָׁנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁכְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת מִפְּנֵי הֶזֵּק רְאִיָּה שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִטְרֹחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנוֹת מֵחָצֵר לֶחָצֵר אֶלָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאִם מֶרְחָץ הוּא נִכְנָסִין לָהּ שְׁנֵיהֶם תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תָּמִיד וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר כְּגוֹן מֶרְחָץ אוֹ מַצָּע אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ אַתָּה יוֹם וַאֲנִי יוֹם שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ בְּכָל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ:

אם חצר הוא עד להשתמש בו וכו׳.

א״א כמה זה הדין רחוק מדעתי ולמה יכריח את חבירו לפנות שנה בשנה ויאמר לו מאחר שאין אתה רוצה למכור וגם אני איני רוצה למכור או תסבול היזק ראיה או תחלוק כי לעולם לא אטרח להיות גולה שנה בשנה ועוד אם אין לו להיכן יפנה מה תהא עליו:

ג. אֶחָד הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵרוֹ מִקְצָת חָצֵר. אוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ שְׁנַיִם שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם אֶחָד בְּשֻׁתָּפוּת. כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ אוֹ שְׂכֹר מִמֶּנִּי חֶלְקִי אוֹ הַשְׂכִּיר לִי חֶלְקְךָ. וְאִם יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה חוֹלְקִין:

אחד השוכר מחבירו מקצת חצר וכו׳ עד חולקין.

א״א וגם זה הדין נפשו אותה ויעש ממנו לשכירות שע״מ כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה ומתנה עכ״ל:

ד. אֵי זֶהוּ דִּין חֲלוּקָה. כָּל שֶׁאִלּוּ יְחַלֵּק לְפִי הַשֻּׁתָּפִין יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶם חֵלֶק שֶׁשֵּׁם הַכֹּל קָרוּי עָלָיו. אֲבָל אִם אֵין שֵׁם הַכֹּל נִקְרָא עַל הַחֵלֶק אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. כֵּיצַד. כָּל חָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר. וְכָל שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעָה קַבִּין אֵינָהּ קְרוּיָה שָׂדֶה. וְכָל גִּנָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת חֲצִי קַב אֵינָהּ קְרוּיָה גִּנָּה. וְכָל פַּרְדֵּס שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי זְרִיעַת שְׁלֹשָׁה קַבִּין אֵינוֹ קָרוּי פַּרְדֵּס. לְפִיכָךְ אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין. וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעָה קַבִּין [לְכָל אֶחָד וְאֶחָד]. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ חֲצִי קַב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ בֵּית שְׁלֹשָׁה קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. אֲבָל בְּבָבֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ אֵין חוֹלְקִין אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי חֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה וַחֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה. וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִילָנוֹת לָזֶה [וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִילָנוֹת לָזֶה] כְּדֵי עֲבוֹדַת אָדָם אֶחָד בַּיּוֹם אֶחָד. וְשָׂדֶה שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתָהּ בִּכְלִי עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הַפּוֹעֵל יוֹם אֶחָד לָזֶה וְיוֹם אֶחָד לָזֶה:

ה. אֵין חוֹלְקִין אֶת הַטְּרַקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת הַטַּלִּית עַד שֶׁיְּהֵא בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. אִם מֶרְחָץ חָלְקוּ עַד שֶׁיְּהֵא בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי מֶרְחָץ. וְאִם שׁוֹבָךְ עַד שֶׁיְּהֵא כָּל חֵלֶק שׁוֹבָךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן בְּטַלִּית וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים וְיֵשׁ [לוֹ] לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ אוֹ מְכֹר לִי אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי. אָמַר אֶחָד מֵהֶן חֲלֹק זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֲלָקִין שָׁוִים אֲנִי אֶטּל אֶת הַפָּחוּת וְטל אַתָּה אֶת הַיֶּתֶר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי לִקַּח מַתָּנָה. אֶלָּא הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה בְּשָׁוֶה הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין בְּדָמִים:

Daily Rambam

ט׳ תמוז ה׳תשצ״ט

שכנים

א

ספר קניין

ט׳ תמוז ה׳תשצ״ט