Daily Rambam: 20 Shevat, 5802

א. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַבָּלָה שֶׁהוּא רָאוּי לְשַׁלֵּם הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים כֻּלָּם מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה. הִזִּיקוֹ נֵזֶק שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אַרְבָּעָה מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה. שְׁלֹשָׁה מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה. שְׁנַיִם מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. אֶחָד מְשַׁלֵּם אֶחָד:

ב. כֵּיצַד. קָטַע יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ אֶצְבַּע מֵהֶן אוֹ שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה נֵזֶק וְצַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבשֶׁת. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזֹר. עַל עֵינוֹ וּמָרְדָה וְסוֹפָהּ לִחְיוֹת. מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבשֶׁת. הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְצָבָה מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה צַעַר וְרִפּוּי וּבשֶׁת. הִכָּהוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כְּגוֹן שֶׁהִכָּה עַל בִּרְכָּיו אוֹ בְּגַבּוֹ מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם צַעַר וְרִפּוּי. הִכָּהוּ בְּמִטְפַּחַת שֶׁבְּיָדוֹ אוֹ בִּשְׁטָר וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ נוֹתֵן אַחַת וְהִיא הַבּשֶׁת בִּלְבַד:

במקום שאינו נראה וכו׳.

א״א שלא במקום רואין עכ״ל:

הכהו במטפחת וכו׳.

א״א במקום רואין עכ״ל:

ג. כְּוָאָהוּ בְּשִׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר עַל צִפָּרְנָיו בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וְלֹא מְעַכֵּב מְלָאכָה מְשַׁלֵּם הַצַּעַר בִּלְבַד. הִשְׁקָהוּ סַם אוֹ סָכוֹ סַם וְשִׁנָּה מַרְאֵה עוֹרוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ רִפּוּי בִּלְבַד עַד שֶׁיַּחֲזֹר מַרְאֵהוּ כְּשֶׁהָיָה. אֲסָרוֹ בְּחֶדֶר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי שֶׁבֶת בִּלְבַד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ:

ד. הַמְגַלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁ חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ בִּלְבַד מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפוֹ לַחְזֹר. גִּלְּחוֹ בְּסַם אוֹ שֶׁכְּוָאָהוּ עַד שֶׁאֵין סוֹף הַשֵּׂעָר לַחְזֹר חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. בְּנֵזֶק בְּצַעַר וְרִפּוּי שֶׁהֲרֵי יִתְחַמֵּם רֹאשׁוֹ מִן הַכְּוִיָּה אוֹ מִן הַסַּם וְנִמְצָא חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. וּמְשַׁלֵּם לוֹ שֶׁבֶת שֶׁהֲרֵי הוּא רָאוּי לִרְקֹד וּלְנַדְנֵד דֶּלֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת רִקּוּד וְנִמְצָא בָּטֵל מִמְּלָאכָה זוֹ. וּבשֶׁת שֶׁאֵין לְךָ בּשֶׁת גָּדוֹל מִזֶּה:

ה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמְחַסֵּר חֲבֵרוֹ אֵיבָר שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר חַיָּב בְּכָל הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. אֲפִלּוּ הִפִּיל שִׁנּוֹ חַיָּב בַּכֹּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה פִּיו שָׁעָה אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁן אֵין לוֹ רְפוּאָה בְּשַׂר הַשִּׁנַּיִם צָרִיךְ רְפוּאָה:

ו. אֲפִלּוּ חִסְּרוֹ כְּשַׂעֲרָה מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. שֶׁהָעוֹר אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא צַלֶּקֶת. לְפִיכָךְ הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וְקָרַע הָעוֹר וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דָּם חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים:

ז. הַמַּבְעִית חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁחָלָה מִן הַפַּחַד הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְהוּא שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁצָּעַק מֵאֲחוֹרָיו אוֹ שֶׁנִּתְרָאָה [לוֹ] בָּאֲפֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן אִם צָעַק בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. אֲחָזוֹ וְתָקַע בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ אוֹ שֶׁנָּגַע בּוֹ וּדְחָפוֹ בְּעֵת שֶׁהִבְעִיתוֹ אוֹ שֶׁאָחַז בִּבְגָדָיו וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין:

ח. יֵרָאֶה לִי שֶׁהַנֶּחְבָּל שֶׁאָמַר נִתְחָרַשְׁתִּי אוֹ נִסְמֵית עֵינִי וַהֲרֵי אֵינִי רוֹאֶה אוֹ אֵינִי שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁהֲרֵי אֵין אָנוּ מַכִּירִין הַדָּבָר שֶׁמָּא יַעֲרִים. וְאֵינוֹ נוֹטֵל הַנֵּזֶק עַד שֶׁיִּבָּדֵק זְמַן מְרֻבֶּה וְיִהְיֶה מֻחְזָק שֶׁאָבַד מְאוֹר עֵינָיו אוֹ נִתְחָרֵשׁ וְאַחַר כָּךְ יְשַׁלֵּם זֶה:

ט. כַּמָּה הוּא הַצַּעַר. הַכֹּל הוּא לְפִי הַנִּזָּק. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא רַךְ וְעָנֹג מְאֹד וּבַעַל מָמוֹן וְאִלּוּ נָתְנוּ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה לֹא הָיָה מִצְטַעֵר מְעַט. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא עַמְלָן וְחָזָק וְעָנִי וּמִפְּנֵי זוּז אֶחָד מִצְטַעֵר צַעַר הַרְבֵּה. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמְדִין וּפוֹסְקִין הַצַּעַר:

י. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַצַּעַר בְּמָקוֹם שֶׁחִסְּרוֹ אֵיבָר. הֲרֵי שֶׁקָּטַע יָדוֹ אוֹ אֶצְבָּעוֹ אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם כָּזֶה רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין לִקְטֹעַ לוֹ אֵיבָר זֶה בְּסַיִף אוֹ לִקְטֹעַ אוֹתוֹ בְּסַם אִם גָּזַר עָלָיו הַמֶּלֶךְ לִקְטֹעַ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ. וְאוֹמְדִין כַּמָּה יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה וּמְשַׁלֵּם הַמַּזִּיק:

יא. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַשֶּׁבֶת. אִם לֹא חִסְּרוֹ אֵיבָר אֶלָּא חָלָה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב אוֹ שֶׁצָּבְתָה יָדוֹ וְסוֹפָהּ לַחְזֹר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ שֶׁל כָּל יוֹם וְיוֹם כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁבִּטֵּל מִמֶּנּוּ. וְאִם חִסְּרוֹ אֵיבָר אוֹ שֶׁקָּטַע יָדוֹ נוֹתֵן דְּמֵי יָדוֹ שֶׁהוּא הַנֵּזֶק. וְשֶׁבֶת רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִים וְרוֹאִין כַּמָּה הוּא שְׂכַר שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין בְּכָל יוֹם וְעוֹשִׂין חֶשְׁבּוֹן כָּל יְמֵי חָלְיוֹ שֶׁל זֶה וְנוֹתֵן לוֹ. וְכֵן אִם קָטַע רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח. סִמֵּא עֵינוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא טוֹחֵן בְּרֵחַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יב. הִכָּה אֶת חֲבֵרוֹ עַל אָזְנוֹ אוֹ אֲחָזוֹ וְתָקַע בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כֻּלּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לִמְלָאכָה כְּלָל:

יג. סִמֵּא אֶת עֵינוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ קָטַע אֶת יָדוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ וְקָטַע אֶת רַגְלוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ וְאַחַר כָּךְ חֵרְשׁוֹ הוֹאִיל וְלֹא אֲמָדוּהוּ לְכָל נֵזֶק וְנֵזֶק נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כֻּלּוֹ. אֲמָדוּהוּ לְכָל נֵזֶק וְנֵזֶק וְאַחַר כָּךְ אֲמָדוּהוּ לְכֻלּוֹ אֵין גּוֹבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא דְּמֵי כֻּלּוֹ בִּלְבַד. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק נֵזֶק כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר וּדְמֵי כֻּלּוֹ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

אין מוציאין מידו.

כתב הראב״ד ז״ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר צער ובשת דכל אחד ואחד עכ״ל:

יד. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הָרִפּוּי. אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים יִחְיֶה זֶה מֵחֹלִי זֶה וְכַמָּה הוּא צָרִיךְ וְנוֹתֵן לוֹ מִיָּד. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְדָבָר זֶה תַּקָּנָה הִיא לַמַּזִּיק:

טו. וְכֵן הַשֶּׁבֶת אוֹמְדִין אוֹתָהּ וְנוֹתֵן הַכֹּל מִיָּד. אִם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל בְּחָלְיוֹ וְהוֹלֵךְ וְאָרַךְ בּוֹ הַחֹלִִי יֶתֶר עַל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ אֵינוֹ מוֹסִיף לוֹ כְּלוּם. וְכֵן אִם הִבְרִיא מִיָּד אֵין פּוֹחֲתִין לוֹ מִמַּה שֶּׁאֲמָדוּהוּ:

טז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁרָצָה הַמַּזִּיק שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר הַמַּזִּיק אֵין רְצוֹנִי בְּתַקָּנָה זוֹ אֶלָּא אֲרַפְּאֶנּוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ שׁוֹמְעִין לוֹ:

יז. אָמַר לוֹ הַנִּזָּק פְּסֹק עִמִּי וְתֵן עַל יָדִי וַאֲנִי אֲרַפֵּא אֶת עַצְמִי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ שֶׁמָּא לֹא תְּרַפֵּא עַצְמְךָ וְאֶחֱזַק אֲנִי כְּמַזִּיק אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. אוֹ פּוֹסֵק עַל הַכֹּל וְנוֹתֵן דְּמֵי הָרִפּוּי עַל יְדֵי בֵּית דִּין:

יח. אָמַר לוֹ הַמַּזִּיק אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתְךָ אוֹ יֵשׁ לִי רוֹפֵא שֶׁמְּרַפֵּא בְּחִנָּם אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא מֵבִיא רוֹפֵא אֻמָּן וּמְרַפְּאֵהוּ בְּשָׂכָר:

יט. הֲרֵי שֶׁלֹּא פָּסַק עִמּוֹ אֶלָּא הָיָה מְרַפֵּא יוֹם וְיוֹם וְעָלוּ בּוֹ צְמָחִים מֵחֲמַת הַמַּכָּה אוֹ נִסְתְּרָה הַמַּכָּה אַחַר שֶׁחָיְתָה. חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. עָלוּ בּוֹ צְמָחִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. עָבַר עַל דִּבְרֵי רוֹפֵא וְהִכְבִּיד עָלָיו הַחֹלִִי אֵינוֹ חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ:

דמי שבתו.

א״א אינו חייב לרפאותו עכ״ל:

כ. כְּשֶׁפּוֹסְקִין בֵּית דִּין עַל הַמַּזִּיק וּמְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם גּוֹבִין מִמֶּנּוּ הַכֹּל מִיָּד וְאֵין קוֹבְעִין לוֹ זְמַן כְּלָל. וְאִם נִתְחַיֵּב בְּבשֶׁת בִּלְבַד קוֹבְעִין לוֹ זְמַן לְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי לֹא חִסְּרוֹ מָמוֹן:

Daily Rambam

כ׳ שבט ה׳תת״ב

חובל ומזיק

ב

ספר נזיקין

כ׳ שבט ה׳תת״ב