Daily Rambam: 15 Adar, 5802

א. הַפֵּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹנִין בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הֲרֵי נִקְנִין בְּקִנְיָן כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל הַמַּטְבֵּעַ כְּשֵׁם שֶׁאֵין קוֹנִין בּוֹ כָּךְ אֵינוֹ נִקְנֶה בְּקִנְיָן. נִמְצָא הַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ נִקְנֶה בְּקִנְיָן וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה הוּא עַצְמוֹ קִנְיָן לִקְנוֹת כִּשְׁאָר דְּבָרִים:

ב. לְשׁוֹנוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף הֲרֵי הֵן כַּעֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אוֹ שֶׁל נְחשֶׁת. וְהַכֹּל כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין הֵן. וְנִקְנִין בְּקִנְיָן וְקוֹנִין זֶה אֶת זֶה בְּהַחְלָפָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף אוֹ דִּינָרִין שֶׁל זָהָב. אוֹ הַמָּעוֹת שֶׁל נְחשֶׁת. הֲרֵי הֵן כֻּלָּן דָּמִים כְּנֶגֶד שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין. וְהַנּוֹתֵן אֶת אֶחָד מֵהֶן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַגְבִּיהַּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן נִקְנֶה בְּקִנְיָן וְלֹא נַעֲשֶׂה קִנְיָן:

ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁקּוֹנֶה שְׁאָר מִטַּלְטְלִין בְּאֶחָד מִמִּינֵי מַטְבְּעוֹת אֵלּוּ אוֹ עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת. אֲבָל הַדִּינָרִין שֶׁל זָהָב לְגַבֵּי מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת. וְכֵן הַמָּעוֹת שֶׁל נְחשֶׁת כְּמוֹ פֵּרוֹת לְגַבֵּי מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף:

ד. כֵּיצַד. נָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל זָהָב בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף נִקְנֶה הַכֶּסֶף אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא הַכֶּסֶף לְיָדוֹ. וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף כְּמוֹ שֶׁפָּסַק עִמּוֹ. אִם חֲדָשִׁים חֲדָשִׁים אִם יְשָׁנִים יְשָׁנִים. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה כֶּסֶף בְּדִינַר זָהָב לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּקַּח הַדִּינָר שֶׁל זָהָב. וְכָל אֶחָד יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ה. נָתַן לוֹ שְׁלֹשִׁים אִיסָר שֶׁל נְחשֶׁת בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף. נִקְנֶה הַדִּינָר שֶׁל כֶּסֶף וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ כְּמוֹ שֶׁפָּסַק עִמּוֹ. אִם דִּינָר חָדָשׁ חָדָשׁ אִם יָשָׁן יָשָׁן. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף בִּשְׁלֹשִׁים אִיסָר. לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּקַּח הָאִיסָרוֹת שֶׁל נְחשֶׁת. וְכָל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ו. וְכֵן מָעוֹת הָרָעוֹת שֶׁפְּסָלָתָן מַלְכוּת אוֹ הַמְּדִינָה אוֹ דִּינָרִין שֶׁאֵינָן יוֹצְאִין בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וְאֵין נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בָּהֶן עַד שֶׁמְּשַׁנִּין אוֹתָן לְמַטְבֵּעַ אַחֵר. הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת לְכָל דָּבָר וְנִקְנִין בְּקִנְיָן. וְקוֹנִין אֶת הַמָּעוֹת. וְאֵין הַמָּעוֹת קוֹנוֹת אוֹתָן כִּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת:

ז. הַמַּטְבֵּעַ אֵין לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. כְּגוֹן שֶׁקָּנָה הַקַּרְקַע וְעַל גַּבּוֹ הַמָּעוֹת. אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֶת מְקוֹם הַמָּעוֹת. כֵּיוָן שֶׁזָּכָה בַּקַּרְקַע בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה אוֹ בְּקִנְיָן זָכָה בַּמָּעוֹת. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָן הַמָּעוֹת קַיָּמִין כְּגוֹן שֶׁיִּהְיוּ מֻפְקָדִין בְּמָקוֹם אֶחָד. אֲבָל רְאוּבֵן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב עַל שִׁמְעוֹן וְהִקְנָה לְלֵוִי קַרְקַע וְעַל גַּבָּהּ חוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵצֶל שִׁמְעוֹן נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא קָנָה הַחוֹב:

ח. הָיוּ עוֹמְדִים שְׁלָשְׁתָּן וְאָמַר לוֹ מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ בֵּין פִּקָּדוֹן בֵּין מִלְוֶה תְּנֵהוּ לָזֶה. קָנָה לֵוִי. וְאֵין אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְדָבָר זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהִיא הֲלָכָה שֶׁאֵין לָהּ טַעַם לְפִיכָךְ אֵין לְמֵדִין מִמֶּנָּה לְדִין אַחֵר:

ט. הָיָה רְאוּבֵן חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מֵאָה זוּז. וְאָמַר לְלֵוִי תֵּן לְשִׁמְעוֹן מֵאָה זוּז אֵלּוּ שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ עַד שֶׁאֶתֵּן לְךָ אוֹ עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶשְׁבּוֹן. וְאָמַר לוֹ הֵן וְקִבֵּל שִׁמְעוֹן. כָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וַאֲפִלּוּ פָּרַע לֵוִי לְשִׁמְעוֹן מִקְצָת חוֹבוֹ. לְפִיכָךְ אִם לֹא פָּרַע לֵוִי לְשִׁמְעוֹן חוֹזֵר שִׁמְעוֹן וְתוֹבֵעַ אֶת רְאוּבֵן בִּשְׁאָר חוֹבוֹ:

י. הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה. אֵינוֹ נִקְנֶה בִּמְסִירַת הַשְּׁטָר לְיָדוֹ. שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא הָרְאָיָה שֶׁבּוֹ וְאֵין הָרְאָיָה נִתְפֶּסֶת בַּיָּד:

יא. וְכֵיצַד יִקְנֶה הַשְּׁטָר. שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ הַמַּקְנֶה קְנֵה שְׁטָר פְּלוֹנִי וְכָל הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְיִמְסֹר לוֹ הַשְּׁטָר וְנִמְצָא שֶׁנִּקְנָה בִּכְתִיבָה וּמְסִירָה. וְאֵין צָרִיךְ עֵדִים לְעִנְיַן קְנִיָּתוֹ אֲבָל צָרִיךְ עֵדִים לְעִנְיַן תְּבִיעָתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ מִי יֹאמַר שֶׁבַּעַל דְּבָרִים שֶׁלִּי כָּתַב וּמָסַר לְךָ:

ואינו צריך עדים.

א״א יש שהקשה על זה והא קי״ל כרבא דאמר אינו צריך למסירה. וי״ל דלא פליגי אביי ורבא אלא אליבא דמ״ד אותיות נקנות במסירה אבל למאן דבעי כתיבה היכא דליכא כתיבה כגון שכיב מרע ראיה מיהת בעי ועוד אני אומר דכי אמר רבא אינו צריך ראיה ה״מ להדי מוכר אבל לגבי לוה כי אתא למיגבי מיניה מצי א״ל אייתי ראיה היכי מטא שטרא לידך עכ״ל:

יב. קִנְיַן הַשְּׁטָרוֹת בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵין הָרְאָיוֹת נִקְנוֹת אֶלָּא גּוּף הַדָּבָר בִּלְבַד קָנוּי. לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ עֲדַיִן יָכוֹל לִמְחֹל. וַאֲפִלּוּ יוֹרְשׁוֹ מוֹחֲלוֹ:

קנין השטרות וכו׳.

א״א לא מן השם הוא זה אלא מפני שהלוה אומר ללוקח אני לא שעבדתי לך את עצמי לפיכך אם כתב לו בשטר חובו הריני משועבד לך ולכל הבאים מכחך אינו יכול למחול משמכר שטר חובו. עכ״ל:

יג. הָאִשָּׁה שֶׁהִכְנִיסָה שְׁטַר חוֹב לְבַעֲלָהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִמְחֹל אֶלָּא מִדַּעַת בַּעְלָהּ מִפְּנֵי שֶׁיָּדָהּ כְּיָדוֹ:

יד. הַמַּקְנֶה לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא וְהִקְנָה לוֹ עַל גַּבָּהּ שְׁטַר חוֹב הֲרֵי זֶה קָנָה הַשְּׁטָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּלֹא כְּתִיבָה וּבְלֹא מְסִירָה. וְנִרְאֶה לִי שֶׁגַּם זֶה יָכוֹל לִמְחֹל אַחַר שֶׁמְּכָרוֹ. וְכֵן הַמּוֹכֵר קַרְקַע וְכָתַב הַשְּׁטָר וְאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק הַלּוֹקֵחַ בַּקַּרְקַע נִקְנָה הַשְּׁטָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא:

כיון שהחזיק הלוקח וכו׳.

א״א והוא דא״ל אגב וקני. עכ״ל:

טו. הָאוֹמֵר זְכוּ בְּשָׂדֶה זוֹ לִפְלוֹנִי וְכִתְבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר וְהֶחֱזִיק הַזּוֹכֶה לוֹ בַּקַּרְקַע. יֵשׁ לַנּוֹתֵן לַחְזֹר בַּשְּׁטָר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד בַּעַל הַמַּתָּנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בַּשָּׂדֶה:

טז. אָמַר לָהֶם זְכוּ לוֹ בַּשָּׂדֶה עַל מְנָת שֶׁתִּכְתְּבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר. אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיקוּ לוֹ בַּשָּׂדֶה חוֹזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטַר הַמַּתָּנָה לִידֵי מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה:

Daily Rambam

ט״ו אדר ה׳תת״ב

מכירה

ו

ספר קניין

ט״ו אדר ה׳תת״ב