או יהיה האיש הנרבע בן ט׳ שנים ויום אחד.א״א זה המחבר דימה איסור מזבח לאיסור סקילה ואולי אין מדמין כן שהרי נרבע על פי הבעלים או על פי עד אחד שאינו במיתה ופסול למזבח הואיל ונעבדה בו עבירה מפני שהוא מאוס ואם הבהמה נרבעה ודאי בעינן שיהא הרובע בן ט׳ שנים ויום אחד לפי שאין לה הנאה ממנו והיא אנוסה ומתני׳ היא במסכת נדה. אבל כשהבהמה רובעת שנהנית מן העבירה נפסלת מכ״מ:
משום מוקצה.א״א יש בספרים שלנו נוסחא אחרינא אין מוקצה אסור אלא עד שעה שיגוזו או שיעבדו בו כלום דמשעה שיגוזו אותו כבר בטלה הקצאתו וחללוהו ולעולם בהקצאתו לא בעינן מעשה הואיל והקצה את גופו להיות ע״ז:
אע״פ שהן מוקדשים.א״א לא כן אנו מקובלין שהעופות אם מוקדשין הן הרי אמרו פרט לנדור אלא בעופות של חולין היא שנויה והא קמ״ל אע״פ שאין המום פוסל כאן אתנן ומחיר חל עליהן כדאיתא במתני׳ דתמורה:
