Daily Rambam

א. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַחֲזִירִין לִזְכוּת וְאֵין מַחֲזִירִין לְחוֹבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל רְאוּיִין לְלַמֵּד זְכוּת אוֹ חוֹבָה בֵּין הַדַּיָּנִים בֵּין הַתַּלְמִידִים וְדִינֵי נְפָשׁוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וַאֲפִלּוּ הַתַּלְמִידִים וְאֵין מְלַמֵּד חוֹבָה אֶלָּא הַדַּיָּנִים. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַדַּיָּן הַמְלַמֵּד חוֹבָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד זְכוּת וְהַמְלַמֵּד זְכוּת חוֹזֵר וּמְלַמֵּד חוֹבָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַמְלַמֵּד חוֹבָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד זְכוּת אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה אֶלָּא בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר וּלְהִמָּנוֹת עִם הַמְחַיְּבִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם לִזְכוּת וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה:

ב. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לֹא עֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא עֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב וְאִי אֶפְשָׁר לְהָרְגוֹֹ לְמָחָר וְאָסוּר לְעַנּוֹת אֶת דִּינוֹ וּלְהַנִּיחוֹ אַחַר הַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹסְרִין אוֹתוֹ עַד אֶחָד בְּשַׁבָּת וּמַתְחִילִין בְּדִינוֹ:

ג. דִּינֵי מָמוֹנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁדָּנִין אוֹתָן בְּכָל יוֹם מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח כב) ״וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת״ מִדִּבְרֵיהֶם לָמְדוּ שֶׁאֵין דָּנִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

ד. אֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְאֶחָד דִּינֵי מַלְקִיּוֹת וְאֶחָד דִּינֵי גָּלוּת הַדִּינִים הָאֵלּוּ שָׁוִים בָּהֶן אֶלָּא שֶׁהַמַּלְקוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְאֵין אֶחָד מֵהֶן בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁדִּינוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה:

ה. הַמַּסִּית אֵין דִּינָיו כִּשְׁאָר דִּינֵי נְפָשׁוֹת. מְכַמְנִין לוֹ אֶת הָעֵדִים. וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה כִּשְׁאָר הַנֶּהֱרָגִין. וְאִם יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. יָצָא חַיָּב וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין טוֹעֲנִין לְמַסִּית. וּמוֹשִׁיבִין בְּדִינוֹ זָקֵן וְסָרִיס וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרַחֲמוּ עָלָיו. שֶׁהָאַכְזָרִיּוּת עַל אֵלּוּ שֶׁמַּטְעִין אֶת הָעָם אַחֲרֵי הַהֶבֶל רַחֲמִים הוּא בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג יח) ״לְמַעַן יָשׁוּב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים״:

ו. דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכֵן הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים וְשׁוֹמְעִין אֶת דְּבָרָיו. וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד וְאֵין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הַגָּדוֹל אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה:

דיני ממונות וכן הטומאות והטהרות מתחילין וכו׳. א״א אין הגמרא כן עכ״ל:

ז. דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכֵן הַטֻּמְאוֹת וְכֵן הַטָּהֳרוֹת הָאָב וּבְנוֹ הָרַב וְתַלְמִידוֹ מוֹנִין אוֹתָן בִּשְׁנַיִם. וְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וְעִבּוּר הַשָּׁנָה אָב וּבְנוֹ אוֹ הָרַב וְתַלְמִידוֹ מוֹנִין אוֹתָן בְּאֶחָד:

ח. זֶה שֶׁאָנוּ מוֹנִין הָאָב עִם הַבֵּן בֵּין בְּאֶחָד בֵּין בִּשְׁנַיִם כְּגוֹן שֶׁהָיָה הָאֶחָד מֵהֶן בַּסַּנְהֶדְרִין וְהַשֵּׁנִי הָיָה מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד זְכוּת אוֹ חוֹבָה שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִמּוֹ וְנִמְנִין עִמּוֹ:

זה שאנו מונים הבן עם האב בין באחד בין בשנים כגון וכו׳. א״א חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו כי למשא ומתן מאי מנין איכא ובשעת גמר דין אז הוא המנין והקושיא שהוקשה לו אינה כלום לפי הגירסא שלנו דבדיני ממונות נמי אין מונין להם אלא אחד וכיון דאינו עולה מן החשבון הרי הוא כמי שאמר האחד למחזי אתיתי שאינו פוסל בעדות וכן בדין והאב הוא הנשאר והבן הולך לו כדי שלא יטעה אדם בהן לומר שיהיו שניהן מן המנין והכי איתא בתוספתא עכ״ל:

ט. וּבִשְׁעַת גְּמַר דִּין אֵין גּוֹמְרִין אֶת הַדִּין בִּקְרוֹבִים שֶׁהַדַּיָּנִין הַקְּרוֹבִים פְּסוּלִין לְדִין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

י. תַּלְמִיד שֶׁהָיָה חָכָם וּמֵבִין וְהָיָה מְחֻסָּר קַבָּלָה הֲרֵי רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ הַקַּבָּלָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהּ בְּדִין זֶה וְהוּא דָּן עִמּוֹ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת:

יא. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת אֲפִלּוּ גֵּר וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וְגֵר דָּן אֶת חֲבֵרוֹ הַגֵּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל וְכֵן הַמַּמְזֵר וְהַסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו כָּשֵׁר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. אֲבָל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֵין דָּנִין אוֹתָן אֶלָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים הַמַּשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה וְלֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶן סוּמָא אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵעֵינָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: