Daily Rambam: 20 Adar II, 5806

א. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ לְאַחַר זְמַן קָבוּעַ הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לִתְנַאי וְאֵינוֹ תְּנַאי. דּוֹמֶה לִתְנַאי שֶׁהִיא מִתְגָּרֶשֶׁת כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע. וְאֵינוֹ תְּנַאי שֶׁהַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי הֲרֵי גֵּרֵשׁ וְזֶה עֲדַיִן לֹא גֵּרֵשׁ עַד שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַזְּמַן. לְפִיכָךְ הַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי צָרִיךְ לִכְפּל תְּנָאוֹ וְזֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּל דְּבָרוֹ וְלֹא לִשְׁאָר מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִין שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ב. כֵּיצַד. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ וְלֹא תִּתְגָּרְשִׁי בּוֹ אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם מֵת הַבַּעַל אוֹ אָבַד הַגֵּט אוֹ נִשְׂרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

ג. הָלְכָה וְהִנִּיחָתוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְנִגְנַב אוֹ אָבַד מִשָּׁם לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת הוֹאִיל וְהָיָה הַגֵּט קַיָּם בַּיּוֹם שֶׁמִּתְגָּרֶשֶׁת בּוֹ וְיִחֲדָה אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים. שֶׁצִּדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אֵינָן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

ד. וְכֵן אִם תָּלָה הַגֵּרוּשִׁין בְּמַעֲשֶׂה דִּינוֹ כְּדִין מְגָרֵשׁ אַחַר זְמַן. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁאָמַר לְאִשָּׁה הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ וְלֹא תִּתְגָּרְשִׁי בּוֹ עַד שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מִתְגָּרֶשֶׁת אַחַר שֶׁתִּתֵּן. וְאֵין צָרִיךְ לִכְפּל תְּנָאוֹ וְלֹא לִשְׁאָר מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִין שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁהֲרֵי לֹא גֵּרֵשׁ עַל תְּנַאי אֶלָּא עֲדַיִן לֹא גֵּרֵשׁ זֶה אֶלָּא תָּלָה הַגֵּרוּשִׁין בַּעֲשִׂיַּת כָּךְ וְכָךְ וְאַחַר כָּךְ תִּתְגָּרֵשׁ:

ה. וּמַה בֵּין הַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי לְזֶה שֶׁקָּבַע זְמַן לְגֵרוּשִׁין אוֹ תְּלָאָן בְּמַעֲשֶׂה. שֶׁהַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי יֵשׁ שָׁם גֵּרוּשִׁין וְאֵינָן גּוֹמְרִין עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי נִתְגָּרְשָׁה אִם הָיָה הַגֵּט קַיָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתָהּ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ אוֹ לִהְיוֹתוֹ בִּרְשׁוּתָהּ אַחַר שֶׁנִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ לְיָדָהּ תְּחִלָּה בְּתוֹרַת גֵּרוּשִׁין. וְאִם נִשֵּׂאת קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי לֹא תֵּצֵא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַתּוֹלֶה גֵּרוּשִׁין בִּזְמַן אוֹ בְּמַעֲשֶׂה לֹא הִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ בְּתוֹרַת גֵּרוּשִׁין אֶלָּא בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן עַד הַזְמֵן שֶׁקָּבַע אוֹ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגֵּט בִּרְשׁוּתָהּ אוֹ תַּחֲזֹר וְתִטְּלֶנּוּ אוֹ שֶׁיִּהְיֶה בַּמָּקוֹם שֶׁיִּחֲדָה אוֹתוֹ בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאַחַר כָּךְ תִּתְגָּרֵשׁ בּוֹ. וְאִם נִשֵּׂאת קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע אוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁתָּלָה בּוֹ הַגֵּרוּשִׁין תֵּצֵא וְהַוָּלָד מַמְזֵר שֶׁעֲדַיִן הִיא אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה וְאֵין כָּאן שֵׁם גֵּרוּשִׁין:

ו. הַנּוֹתֵן גֵּט בְּיַד אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ אִם לֹא תִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז אֵין זֶה גֵּט אוֹ אֵין אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת הֲרֵי זֶה לֹא גֵּרֵשׁ כְּלָל וְאֵין כָּאן גֵּט לֹא עַל תְּנַאי וְלֹא תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ז. הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי וְיִהְיֶה עִנְיַן תְּנָאוֹ שֶׁלֹּא תִּתְגָּרֵשׁ עַד זְמַן פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה מוֹצִיא עִנְיָן זֶה בִּלְשׁוֹן תְּנַאי וְיִתְלֶה הַתְּנַאי בְּבִיאָתוֹ בִּזְמַן קָבוּעַ אוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר לָהּ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם בָּאתִי בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה גֵּט וְנוֹתֵן הַגֵּט בְּיָדָהּ. אוֹ יֹאמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא אָבוֹא לִמְדִינָה זוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ח. הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁיִּהְיֶה גֵּט אִם לֹא בָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִמְדִינָה זוֹ וְהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְחָלָה אוֹ עִכְּבוֹ נָהָר וְלֹא בָּא עַד אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זֶה גֵּט. אֲפִלּוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ הֲרֵי אֲנִי אָנוּס שֶׁאֵין אֹנֶס בְּגִטִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ לְגָרֵשׁ:

ט. הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ כְּשֶׁיַּעֲבֹר מִנֶּגֶד פָּנֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא הוֹלֵךְ וּבָא וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ כְּשֶׁיֵּלֵךְ וְיִשְׁהֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהִתְנָה וְאָמַר הֲרֵי הִיא נֶאֱמֶנֶת עָלַי לוֹמַר שֶׁלֹּא פִּיַּסְתִּיהָ. אֲבָל אִם לֹא הֶאֱמִינָהּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא פִּיְּסָהּ כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא וּמָחֲלָה לוֹ וְחָזַר וּבָטַל הַגֵּט כְּשֶׁפִּיְּסָהּ. וּמִפְּנֵי חֲשָׁשׁ זֶה יִהְיֶה הַגֵּט פָּסוּל אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְהָיָה עִמָּהּ בַּמְּדִינָה חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא פִּיְּסָהּ עַד שֶׁיֹּאמַר נֶאֱמֶנֶת עָלַי שֶׁלֹּא פִּיַּסְתִּי:

וכן האומר לאשה וכו׳.

כתב הראב״ד ז״ל חיי ראשי איני יודע מחילה זו מה היא ומה יש בידה למחול בתנאים והפיוס אינו אלא שנתפייס עמה שלא לגרשה ובטל הגט שבידה ואע״פ שאמרו משהגיע הגט לידה אינו יכול לבטלו ה״מ בלא תנאי אבל בתנאי כל זמן שלא נתקיים התנאי יכול לבטלו, עכ״ל:

י. וְכֵן כָּל הַתְּנָאִין שֶׁהֵן תְּלוּיִין בִּרְצוֹנָהּ וְאִם רָצָת וּמָחֲלָה אוֹתָן לְבַעְלָהּ בָּטֵל הַגֵּט חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא פִּיֵּס עַד שֶׁיֹּאמַר נֶאֱמֶנֶת עָלַי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ אֲבָל בְּמִתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא פִּיֵּס:

יא. הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בַּסֵּתֶר בָּא שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָבוֹא בְּצִנְעָה. וְאִם תָּם הַזְּמַן שֶׁקָּבַע וְלֹא בָּא הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. מֵת בְּתוֹךְ י״ב חדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא וַהֲרֵי הִיא מְגֹרֶשֶׁת לֹא תִּנָּשֵׂא בִּמְקוֹם יָבָם עַד אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי:

הרי זה גיטך מעכשיו וכו׳.

כתב הראב״ד ז״ל זה אינו כלום דהכי נמי בעינן שתהא נאמנת עליו לומר שלא בא עכ״ל:

יב. בָּרִיא שֶׁהִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה זֶה גֵּט אִם מַתִּי. אוֹ חוֹלֶה שֶׁהִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה זֶה גֵּט אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁמַּשְׁמָעוּת אִם מַתִּי לְאַחַר מִיתָה וּמַשְׁמָעוֹ מֵעַתָּה. לְפִיכָךְ אִם אָמַר אִם מַתִּי הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר לְאַחַר מוֹתִי וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה:

בריא שהתנה וכו׳.

כתב הראב״ד ז״ל גם זה אינו כלום דקיי״ל כרבי יוסי דאמר חולצת ולא מתייבמת אף בלאחר מיתה, עכ״ל:

יג. אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו אִם מַתִּי אוֹ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי הֲרֵי זֶה גֵּט וּכְשֶׁיָּמוּת תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת:

יד. אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו אוֹ מֵהַיּוֹם לְאַחַר מִיתָתִי וּמֵת הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת שֶׁמָּא אַחַר שֶׁאָמַר מֵעַכְשָׁו חָזַר בּוֹ מִלְּשׁוֹן מֵעַכְשָׁו וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ עַל לְאַחַר מִיתָה וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה:

טו. הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ לִכְשֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ וּמֵת בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גֵּט. עַל מְנָת שֶׁתִּזְרַח חַמָּה וּמֵת בַּלַּיְלָה הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וּכְשֶׁתִּזְרַח חַמָּה יִתְקַיֵּם הַתְּנַאי. הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁאִם זָרְחָה חַמָּה יִהְיֶה גֵּט וְאִם לֹא זָרְחָה לֹא יִהְיֶה גֵּט וּמֵת בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גֵּט שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי עַד שֶׁמֵּת וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה:

טז. שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְגֵרֵשׁ וְעָמַד אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ שֶׁאֵין גִּטּוֹ כְּמַתְּנָתוֹ. שֶׁאִם תֹּאמַר יַחֲזֹר בּוֹ יֹאמְרוּ גִּטּוֹ לְאַחַר מִיתָה יְגָרֵשׁ כְּמוֹ מַתְּנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה:

יז. הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ נָחָשׁ אוֹ טְרָפוֹ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וּמֵת אֵינוֹ גֵּט:

יח. אָמַר לָהּ אִם לֹא יַעֲמֹד מֵחֹלִי זֶה וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ נָחָשׁ אוֹ טְרָפוֹ אֲרִי הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וּמֵת אוֹמְדִין אוֹתוֹ אִם מֵחֲמַת הַחֹלִִי הָרִאשׁוֹן מֵת הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם לָאו אֵינוֹ גֵּט. וְאִם נִתַּק מֵחֹלִי לְחֹלִי וְלֹא עָמַד בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה גֵּט וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד:

יט. וּבְכָל אֵלּוּ הַתְּנָאִין כָּל הַיָּמִים שֶׁמִּנְּתִינַת הַגֵּט עַד שֶׁיָּמוּת וְיִתְקַיֵּם הַתְּנַאי הֲרֵי הִיא מְגֹרֶשֶׁת לְכָל דָּבָר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּתְיַחֵד עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

כ. חוֹלֶה שֶׁרָצָה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי כְּשֶׁיָּמוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפּל לִפְנֵי יָבָם וְאִם עָמַד לֹא תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת וְלֹא רָצָה לְגָרְשָׁהּ מֵעַכְשָׁו כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ. כָּךְ הוּא כּוֹתֵב בַּגֵּט אַחַר שֶׁכּוֹתֵב הַתֹּרֶף אוֹ אוֹמֵר לָהּ כְּשֶׁנּוֹתֵן הַגֵּט. אִם לֹא מַתִּי לֹא יִהְיֶה גֵּט וְאִם מַתִּי יִהְיֶה גֵּט וְאִם לֹא מַתִּי לֹא יִהְיֶה גֵּט. כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תְּנַאי כָּפוּל וְהֵן קֹדֶם לְלָאו וְלֹא יִפְתַּח פִּיו תְּחִלָּה לְפֻרְעָנוּת. וְאִם מֵת תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת כְּשֶׁיָּמוּת. וְהוּא שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ קֹדֶם מִיתָה:

כא. בַּעַל שֶׁאָמַר לְאֶחָד זְכֵה בְּגֵט זֶה לְאִשְׁתִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפּל לִפְנֵי יָבָם וְנָתַן הַגֵּט לְיָדוֹ וּמֵת הַבַּעַל קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. שֶׁרֹב הַנָּשִׁים זְכוּת הוּא לָהֶן שֶׁלֹּא יִפְּלוּ לִפְנֵי יָבָם. וּלְפִיכָךְ תִּהְיֶה סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ הוֹאִיל וְזָכָה לָהּ בּוֹ אַחֵר:

כב. אָמַר לָעֵדִים לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי לְאַחַר י״ב חֹדֶשׁ. הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לָהּ אַחַר הַזְּמַן שֶׁקָּבַע. וְאִם כְּתָבוּהוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוּהוּ לָהּ לְאַחַר זְמַן שֶׁאָמַר אֵינוֹ גֵּט. כְּתָבוּהוּ אַחַר זְמַן שֶׁאָמַר וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ אֵינוֹ גֵּט. וְאִם לֹא נוֹדַע אִם מִיתָה קָדְמָה לִנְתִינַת הַגֵּט אוֹ נְתִינַת הַגֵּט קָדְמָה לְמִיתָה הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

כג. אָמַר לָהֶן כִּתְבוּ וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי גֵּט אַחַר הַשָּׁבוּעַ. אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא עַד שָׁנָה אַחַר הַשָּׁבוּעַ. אָמַר לָהֶן לְאַחַר שָׁנָה אֵין כּוֹתְבִין [אֶלָּא] עַד לְאַחַר חֹדֶשׁ מִשָּׁנָה שְׁנִיָּה. אָמַר לָהֶן לְאַחַר הַחֹדֶשׁ (אֵין) כּוֹתְבִין עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת מֵחֹדֶשׁ שֵׁנִי. אָמַר לְאַחַר שַׁבָּת (אֵין) כּוֹתְבִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי. אָמַר לָהֶן כִּתְבוּ וּתְנוּ לָהּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת כּוֹתְבִין מִיּוֹם רְבִיעִי וְעַד סוֹף יוֹם שִׁשִּׁי וְנוֹתְנִין לָהּ:

כד. הֲרֵי שֶׁאֵחֲרוּ אַחַר הַזְּמַן שֶׁאָמַר וְאַחַר כָּךְ כָּתְבוּ וְנָתְנוּ לָהּ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לָהֶן לְאַחַר הַחֹדֶשׁ וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לָהּ לְאַחַר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מֵחֹדֶשׁ שֵׁנִי הֲרֵי זֶה פָּסוּל:

כה. נִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁאָמַר לָהֶן לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם וְלִתֵּן לָהּ הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִכְתְּבוּ. וְקַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים אִם הַגֵּט שֶׁנָּתַן לָהּ לְיָדָהּ כְּשֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ נִפְסַל הַגֵּט שֶׁמָּא בָּעַל. קַל וָחֹמֶר לָזֶה שֶׁלֹּא נִכְתַּב. וְאִם כְּתָבוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ אַחַר שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ אֵינוֹ גֵּט:

כו. אָמַר לַעֲשָׂרָה כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אֶחָד כּוֹתֵב עַל יְדֵי כֻּלָּם. כֻּלְּכֶם כִּתְבוּ כּוֹתֵב אֶחָד מֵהֶם בְּמַעֲמַד כֻּלָּם. הוֹלִיכוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי מוֹלִיכוֹ אֶחָד מֵהֶן עַל יְדֵי כֻּלָּם. כֻּלְּכֶם הוֹלִיכוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי מוֹלִיכוֹ אֶחָד מֵהֶן בְּמַעֲמַד כֻּלָּם:

כז. אָמַר לַעֲשָׂרָה כִּתְבוּ גֵּט וְחִתְמוּ וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי אֶחָד מֵהֶן כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם מֵהֶן חוֹתְמִין וְאֶחָד מֵהֶן נוֹתְנוֹ לָהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַכּוֹתֵב אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעֵדִים שֶׁחָתְמוּ בּוֹ וְהוּא הַשָּׁלִיחַ שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אָמַר לָהֶן כֻּלְּכֶם חֲתֹמוּ כֻּלָּם חוֹתְמִין. וְאִם מְנָאָן בֵּין שֶׁמָּנָה כֻּלָּם בֵּין שֶׁמָּנָה מִקְצָתָן וְאָמַר לָהֶן חֲתֹמוּ הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר לָהֶן כֻּלְּכֶם חֲתֹמוּ וּשְׁנַיִם שֶׁחוֹתְמִין בַּתְּחִלָּה הֵן מִשּׁוּם עֵדִים וְהַשְּׁאָר מִשּׁוּם תְּנַאי. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ הַשְּׁאָר פְּסוּלִין אוֹ חָתְמוּ זֶה הַיּוֹם וְזֶה לְמָחָר אֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר. מֵת אֶחָד מֵהֶן קֹדֶם חֲתִימָה הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל. הָיָה אֶחָד מִשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים פָּסוּל הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עֵד פָּסוּל כָּשֵׁר בְּעֵדוּת שְׁאָר שְׁטָרוֹת בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ הָעֵדִים רַבִּים וְלֹא הִכְשִׁירוּהוּ בְּגֵט שֶׁעֵדָיו רַבִּים אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעֵדֵי מְסִירָה הֵן הָעִקָּר:

כלכם חתומו וכו׳.

כתב הראב״ד ז״ל נ״ל שיש כאן שבוש ואולי יאמר שאר שטרות אם יאמר לעדים רבים כלכם חתומו אפילו אחד מהם פסול הכל בטל שאין אומר בשאר עדיות שהשאר משום תנאי שאין זה דומה למילאהו בקרובין הואיל וזימן את כולם לעדות ויש לזה פנים, עכ״ל:

כח. תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁהָאוֹמֵר לְרַבִּים לִכְתֹּב גֵּט אוֹ לַחְתֹּם אוֹ לְהוֹלִיךְ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ. אִם לִכְתִיבָה אוֹמֵר לָהֶן כָּל אֶחָד מִכֶּם יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתִּי וְכֵן לְהוֹלָכָה כָּל אֶחָד מִכֶּם יוֹלִיךְ. וְאִם לַחֲתִימָה יֹאמַר לָהֶן כָּל שְׁנַיִם מִכֶּם יַחְתְּמוּ בְּגֵט זֶה וְיִתְּנוּ לְאִשְׁתִּי:

כט. וְלָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עֵדֵי הַגֵּט אֵין חוֹתְמִין אֶלָּא זֶה בִּפְנֵי זֶה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לְרַבִּים כֻּלְּכֶם חֲתֹמוּ. אִם תֹּאמַר חוֹתְמִין זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה שֶׁמָּא יָעִידוּ שְׁנַיִם וְתִטּל הַגֵּט בְּיָדָהּ וְתַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר הֵעִידוּ בּוֹ וַעֲדַיִן לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי:

ל. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה שְׁנַיִם מִכֶּם יִכְתְּבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי וְיַחְתְּמוּ וְיִתְּנוּ לָהּ וְהָיָה בָּהֶן אָב וּבְנוֹ בֵּין שֶׁחָתַם הַבֵּן עִם הָאֶחָד בֵּין שֶׁחָתַם הָאָב עִם הָאֶחָד הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר. שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הַבֵּן שָׁלִיחַ בִּמְקוֹם הָאָב: