Daily Rambam: 15 Av, 5806

א. כֹּהֵן טָמֵא אָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב ד) ״אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳדָשִׁים לֹא יֹאכַל״. אֵי זֶהוּ קֹדֶשׁ שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ כָּל זֶרַע אַהֲרֹן זְכָרִים וּנְקֵבוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּרוּמָה. אֶלָּא שֶׁכָּל טָמֵא הָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב ט) ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא״. וְטָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלָאו אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ קֹדֶשׁ:

ב. אֵין הַטְּמֵאִים אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשָׁן וְיֵצְאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִיִּים, וְזֶה הָעֵת כְּמוֹ שְׁלִישׁ שָׁעָה אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב ז) ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר״ עַד שֶׁיִּטְהַר הָרָקִיעַ מִן הָאוֹר (ויקרא כב ז) ״וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקָּדָשִׁים״:

ג. כֹּהֵן טָהוֹר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה אֵינוֹ לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב ז) ״וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳדָשִׁים״ מִדָּבָר שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ הוּא שֶׁיֹּאכַל כְּשֶׁיִּטְהַר אֲבָל דָּבָר טָמֵא לֹא יֹאכַל אַף עַל פִּי שֶׁיִּטְהַר וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא:

ד. מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה:

ה. הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַאֲכִילִין אוֹתָן תְּרוּמָה אַחַר שֶׁהֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אַחַר הַטְּבִילָה שֶׁאִם יִישְׁנוּ טְמֵאִים. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם כִּיס שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁמָּא יִרְאוּ קֶרִי:

ו. רוֹכְבֵי גְּמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ וְיַעֲרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה מִפְּנֵי הַחִמּוּם שֶׁהָרְכִיבָה עַל עוֹר הַגָּמָל מוֹצִיא טִפָּה שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע:

ז. הַמְשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ אִם לֹא נִתְהַפְּכָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ טוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב. וְאִם נִתְהַפְּכָה בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלֹט וְתִהְיֶה טְמֵאָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

המשמשת מטתה אם לא נתהפכה בשעת תשמיש טובלת ואוכלת לערב.

א״א והוא שהטבילוה במטה אבל אזלא איהי בכרעה חוששין שמא נשתייר ממנו ופלטה ואם נתהפכה אפילו הטבילוה במטה אי אפשר שלא תפלוט (ואי אזלא איהי וטבלה חוששין שמא נשתייר):

ח. תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ הוֹאִיל וְעִקָּרָהּ מִדִּבְרֵיהֶן אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה אֶלָּא לְכֹהֵן שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ. וְהֵן בַּעֲלֵי קְרָיִין וְזָבִין וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. וְכֻלָּן שֶׁטָּבְלוּ מֻתָּרִין לַאֲכִילָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן. אֲבָל טְמֵאֵי מַגַּע טֻמְאוֹת בֵּין שֶׁנָּגַע בְּמֵת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ הַיּוֹם לִטַּהֵר מִמֶּנּוּ בֵּין שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְבּל לִתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ:

תרומת חו״ל וכו׳ אע״פ שלא העריבו שמשן.

א״א אין זה מחוור שהרי אמרו בגמ׳ אמר רבינא הילכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן אבל איהי עצמה אחר טבילה לא והטעם דגזרינן בגדול משום זיבה אי נמי אחר טבילה אטו קודם טבילה ומשו״ה היכא דאיכא קטן לא יהבינן לגדול ע״י טבילה וכן כתב הרב ז״ל בהלכותיו:

ט. לְפִיכָךְ כֹּהֵן קָטָן שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָה קֶרִי וּקְטַנָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה דַּם נִדָּה אוֹכְלִין אוֹתָהּ תָּמִיד בְּלֹא בְּדִיקָה שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁלֹּא יָצְאָה טֻמְאָה עֲדַיִן עֲלֵיהֶם. וְהַמְצֹרָע הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ וְהוּא שֶׁיְּטַמֵּא אוֹתוֹ כֹּהֵן מְיֻחָס אֲבָל קֹדֶם שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן טָהוֹר הוּא:

י. כֹּהֵן עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִדִּין תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (ויקרא כב י) ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״ בִּתְרוּמָה וְנֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בְּפֶסַח. מָה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. וְאִם אָכַל לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. מָשׁוּךְ מֻתָּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּעָרֵל וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיָּמוּל פַּעַם שְׁנִיָּה עַד שֶׁיֵּרָאֶה מָהוּל:

יא. הַנּוֹלָד מָהוּל אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. וְהַטֻּמְטוּם אֵינוֹ אוֹכֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק עָרֵל. וְאַנְדְּרוֹגִינוּס מָל וְאוֹכֵל:

יב. הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין:

יג. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֵם וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין. וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. וְאִם לֹא יָדַע אֶת אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ. וְכֵן אִם נָשָׂא בַּת גֵּרִים הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת:

יד. פָּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ בַּת כֹּהֵן אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. סְרִיס חַמָּה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וַעֲבָדָיו אוֹכְלִין. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס עַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין אֲבָל לֹא נְשׁוֹתֵיהֶן:

טו. חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁקָּנוּ לָהֶן עֲבָדִים אֵינָן אוֹכְלִין. אֲבָל אִם קָנוּ לָהֶם בֵּית דִּין אוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לָהֶן בִּירֻשָּׁה הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין:

טז. אַנְדְּרוֹגִינוּס שֶׁנִּבְעַל לְפָסוּל מִן הַתְּרוּמָה בֵּין דֶּרֶךְ זִכְרוּתוֹ בֵּין דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה כְּנָשִׁים. וְאֵין עֲבָדָיו אוֹכְלִין. וְכֵן אִם נִבְעַל לְאַנְדְּרוֹגִינוּס אַחֵר שֶׁהוּא פּוֹסֵל בְּבִיאָתוֹ לְאִשָּׁה נִפְסַל וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְלֹא מַאֲכִיל עֲבָדָיו. וְהוּא שֶׁיִּבְעל אוֹתוֹ דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ. אֲבָל דֶּרֶךְ זִכְרוּתוֹ אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר מִן הַכְּהֻנָּה:

אנדרוגינוס שנבעל לפסול מן התרומה וכו׳ אין זכר פוסל זכר מן הכהונה (פירוש במשכב זכור).

א״א אין זה מחוור שהרי יש לו צד זכרות ונקבות ואתי צד זכרות שבו ומשתמש בצד זכרות של זה דהיינו שלא כדרכה ופוסל משום אשה שנבעלה לפסול לה שלא כדרכה וכן עיקר:

יז. עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן אֵינוֹ מַאֲכִיל הֲרֵי זֶה הָעֶבֶד אָסוּר לֶאֱכל. וְכָל הַמַּאֲכִיל בִּתְרוּמָה מַאֲכִיל בֶּחָזֶה וְשׁוֹק:

יח. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָהּ לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ. וְכֵן עַבְדֵי כֹּהֵן שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים וְעַבְדֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים יֹאכְלוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב יא) ״כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ״ אֲפִלּוּ קִנְיַן הַקִּנְיָן. וְקִנְיַן הָאוֹכֵל מַאֲכִיל (אֲחֵרִים) וְקִנְיָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל:

יט. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ:

כ. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט בֵּין כֹּהֶנֶת בֵּין יִשְׂרְאֵלִית וְכֵן שְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין וְהִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדִּי צֹאן בַּרְזֶל. עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם. וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁל בַּעַל. נָשָׂא שְׁנִיָּה הִיא אוֹכֶלֶת וְעַבְדֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ לֹא יֹאכְלוּ:

כא. כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אוֹ גְּרוּשָׁה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הוֹאִיל וְהֵן מְשַׁמְּרוֹת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. וְכֵן אִם נִכְנְסוּ לַחֻפָּה בְּלֹא אֵרוּסִין אֵינָן אוֹכְלוֹת שֶׁהַחֻפָּה פּוֹסַלְתָּן מִלֶּאֱכל. נִתְאַלְמְנוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ מִן הָאֵרוּסִין חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁרָן וְאוֹכְלוֹת. מִן הַנִּשּׂוּאִין לֹא יֹאכְלוּ שֶׁכְּבָר נִתְחַלְּלוּ:

כב. כֹּהֶנֶת שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ כֹּהֵן וְנָפְלָה לִפְנֵי יְבָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חָלָל לֹא תֹּאכַל מִפְּנֵי זִקַּת הֶחָלָל. וַאֲפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ אֶחָד מִן הַכְּשֵׁרִים מַאֲמָר. שֶׁאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בִּיבָמָה קִנְיָן גָּמוּר:

כג. כֹּהֵן שֶׁנָּתַן גֵּט לִיבִמְתּוֹ הַכֹּהֶנֶת שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה עָלָיו וַעֲדַיִן זִקָּתוֹ עָלֶיהָ הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶן. שֶׁאֵין הַגֵּט פּוֹסֵל הַיְבָמָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶן. וְכֵן כֹּהֶנֶת חֲלוּצָה אוֹ שְׁנִיָּה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אַיְלוֹנִית הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה:

Daily Rambam

ט״ו מנחם אב ה׳תת״ו

תרומות

ז

ספר זרעים

ט״ו מנחם אב ה׳תת״ו