Daily Rambam: 27 Kislev, 5807

א. כָּל הַמְחַשֵּׁב מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינהּ נָכוֹנָה בְּקָדָשִׁים. הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז יח) ״לֹא יֵחָשֵׁב״:

ב. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּכְלַל דִּין זֶה שֶׁלֹּא יַפְסִיד הַקָּדָשִׁים בְּמַחְשָׁבָה. שֶׁהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמַטִּיל מוּם בְּקָדָשִׁים. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה מַעֲשֶׂה:

ג. כָּל קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהוּא פָּסוּל בֵּין שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁאֵרַע בּוֹ דָּבָר שֶׁפְּסָלוֹ. כָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת בְּמֵזִיד לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד ג) ״לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה״:

ד. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הַכָּתוּב מַזְהִיר אֶלָּא עַל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:

ה. וְכֵן קָדָשִׁים שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם. הָאוֹכֵל מֵהֶם כְּזַיִת לוֹקֶה. הֲרֵי הֵם בִּכְלַל (דברים יד ג) ״כָּל תּוֹעֵבָה״ עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם מוּם אַחֵר וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל שֶׁפִּסּוּלוֹ מִסָּפֵק אֵין לוֹקִין עָלָיו:

ו. כָּל קָרְבָּן שֶׁנִּתְפַּגֵּל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יח) ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא״. וְאִם אָכַל מִמֶּנּוּ בִּשְׁגָגָה מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה:

ז. אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל אֲכִילַת דְּבָרִים שֶׁהֻתְּרוּ בֵּין לְאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם אָכַל מִן הַמַּתִּיר עַצְמוֹ אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא לוֹקֶה כְּאוֹכֵל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁאֵין בָּהֶם פִּגּוּל. כֵּיצַד. מִנְחָה שֶׁנִּתְפַּגְּלָה. הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל אִם אָכַל מִן הַקֹּמֶץ שֶׁלָּהּ אוֹ מִן הַלְּבוֹנָה אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. לְפִי שֶׁהֵן הֵן הַמַּתִּירִים אֶת הַשְּׁיָרִים לְאָדָם. וְכֵן זֶבַח שֶׁנִּתְפַּגֵּל. הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ אוֹ מֵאֵימוּרָיו אוֹ מִבְּשַׂר הָעוֹלָה חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל אִם אָכַל כְּזַיִת מִן הַדָּם אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל. שֶׁהַדָּם מַתִּיר אֶת הָאֵימוּרִין לִקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ וְהָאֵימוּרִין מַתִּירִין אֶת הַבָּשָׂר לָאָדָם. וְדַם הָעוֹלָה מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. וְדַם חַטַּאת הָעוֹף מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. וְדַם עוֹלַת הָעוֹף מַתִּיר בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. וְדַם חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת מַתִּיר אֵימוּרֵיהֶם לַמִּזְבֵּחַ. לְפִיכָךְ חַיָּבִין עַל אֵימוּרֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל. הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מַתִּירִין הַשְּׁיָרִים לַכֹּהֲנִים. שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מַתִּירִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לַכֹּהֲנִים. וְכֵן שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה מַתִּירִין לֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֲנִים. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין כְּגוֹן בְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אֵינָן מִתְפַּגְּלִין לְעוֹלָם:

ח. וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל לְעוֹלָם. הַקֹּמֶץ. וְהַלְּבוֹנָה. וְהַקְּטֹרֶת. וְהַדָּם. וְהַיַּיִן. בֵּין יַיִן הַבָּא עִם הַנְּסָכִים בֵּין יַיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת כֻּלָּן שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם קֹמֶץ לְהַתִּירָן. כְּגוֹן מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת נְסָכִים וּבְשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא דַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ. אֵינוֹ תָּלוּי בּוֹ שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ הַיּוֹם וְלוֹג אַחַר כַּמָּה יָמִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

ט. אָסוּר לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַקָּדָשִׁים לְאַחַר זְמַן אֲכִילָתָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה (ויקרא כב ל) ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקָּדָשִׁים כֻּלָּם. וְהַמּוֹתִיר אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי נִתְּקוֹ הַכָּתוּב לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב י) ״וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בְּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ״:

י. הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנּוֹתַר. בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט ח) ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל וְנִכְרְתָה״. וּמֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב כָּרֵת עַל אֲכִילַת הַנּוֹתָר. אִם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הֵם חַיָּב עֲלֵיהֶן מֵאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְאִם קָדָשִׁים קַלִּים הֵם חַיָּב עֲלֵיהֶן מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁל יוֹם שֵׁנִי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי. וְהֵיכָן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל הַפִּגּוּל וְעַל הַנּוֹתָר. בַּמִּלּוּאִים. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שָׁם (שמות כט לג) ״לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם״ לְהַזְהִיר עַל כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בְּקֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ:

יא. וְהַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִכְזַיִת. וְכָל הַפִּגּוּלִים וְהַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין:

יב. אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַקָּדָשִׁים אוֹ לְסַבֵּב לָהֶם טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי פּוֹסְלָן. וְהַמְטַמֵּא אֶת הַקָּדָשִׁים אֵינוֹ לוֹקֶה. אֲבָל אָדָם טָהוֹר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִקָּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יט) ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאִם אָכַל כְּזַיִת מִלְּבוֹנַת הַמִּנְחָה שֶׁנִּטְמְאָה אַחַר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בִּכְלִי לוֹקֶה. אֶחָד קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ לִפְנֵי כַּפָּרָה אוֹ לְאַחַר כַּפָּרָה. בֵּין שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ בִּוְלַד הַטֻּמְאָה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אֲבָל אִם נִטְמְאוּ בְּטֻמְאוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ לוֹקֶה עַל אֲכִילָתָן. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הָאוֹכֵל אַחַר זְרִיקַת דָּמִים. אֲבָל אִם אָכַל קֹדֶם זְרִיקָה אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל קֹדֶשׁ טָמֵא. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

יג. כָּל אָדָם שֶׁנִּטְמָא טֻמְאָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ וְאָכַל כְּזַיִת מִן הַקָּדָשִׁים בֵּין בְּקֹדֶשׁ טָהוֹר בֵּין בְּקֹדֶשׁ טָמֵא. בְּמֵזִיד הֲרֵי זֶה נִתְחַיֵּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז כ) ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״. וְאִם אָכַל בִּשְׁגָגָה מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטֻמְאַת הַגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז כא) ״וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְנִכְרְתָה״. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל עָוֹן זֶה בְּיוֹלֶדֶת שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהּ (ויקרא יב ד) ״בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״:

יד. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְטָמֵא שֶׁלֹּא יֹאכַל קֹדֶשׁ קֹדֶם שֶׁיִּטְבּל. וְהָאוֹכֵל קֹדֶשׁ אַחַר שֶׁטָּבַל קֹדֶם שֶׁיֶּעֱרַב שִׁמְשׁוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ לוֹקֶה. וְאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז כ) ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ עַד שֶׁתִּהְיֶה כָּל טֻמְאָתוֹ עָלָיו:

והאוכל קדש וכו׳ עד לוקה ואינו חייב כרת.

א״א זה שבוש שכבר כתבנו למעלה שהוא בכרת:

טו. הָיָה טָמֵא בְּטֻמְאוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

טז. אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת עַל קֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין עַד שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו. אֲבָל אִם אָכַל אֶת הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל אוֹ מִשּׁוּם נוֹתָר אוֹ מִשּׁוּם טָמֵא עַד שֶׁיֻּקְרְבוּ מַתִּירָיו כְּהִלְכָתָן. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין כֵּיוָן שֶׁקָּדַשׁ בִּכְלִי חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה. אֲפִלּוּ נִטְמָא הַבָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיִּטָּמֵא הָאוֹכֵל הוֹאִיל וְקָרְבוּ הַמַּתִּירִין וְאַחַר כָּךְ אָכַל חַיָּב כָּרֵת. וְכֵן אִם אָכַל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וְהוּא טָמֵא אַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמָם הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת:

יז. כְּבָר נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁאַף דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא. כֵּיצַד. דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא. וְכֵן הַמַּתִּירִין עַצְמָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא. חוּץ מִן הַדָּם שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו לְעוֹלָם אֶלָּא מִשּׁוּם דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד:

יח. טָמֵא שֶׁאָכַל אֵימוּרִין חַיָּב כָּרֵת:

יט. אָכַל פֶּסַח שֶׁלֹּא נִצְלָה. וְלַחְמֵי תּוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָן. הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגּוּף. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְמַה שֶּׁהֵן. אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַיֵּב אָדָם עַל אֲכִילָה אַחַת מִשּׁוּם פִּגּוּל וּמִשּׁוּם נוֹתָר. שֶׁהַפִּגּוּל הוּא הַקָּרְבָּן שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן וְאֵינוֹ עוֹלֶה לְשֵׁם קָרְבָּן וְלֹא נִרְצָה כְּלָל. וְהַנּוֹתָר הוּא הַנִּשְׁאָר מִקָּרְבָּן שֶׁקָּרֵב כְּמִצְוָתוֹ לְאַחַר זְמַן אֲכִילָתוֹ:

כ. הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה וַאֲכָלָן חַיָּב. אַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה מִין עַל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְבַטְּלוֹ שֶׁאֵין הָאִסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה:

כא. וּפִגּוּל אוֹ נוֹתָר אוֹ טָמֵא שֶׁהֶעֱלָן לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מִשֶּׁמָּשְׁלָה הָאוּר בְּרֻבָּן פָּקַע אִסּוּרָן מֵהֶן. וְהָאֵמוּרִין מִצְטָרְפִין עִם הַבָּשָׂר לִכְזַיִת בֵּין בְּעוֹלָה בֵּין בִּשְׁאָר קָדָשִׁים לְחַיֵּב עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל אוֹ נוֹתָר אוֹ טָמֵא:

כב. זֶבַח שֶׁנִּתְפַּגֵּל. אוֹ שֶׁנּוֹתַר לְאַחַר זְמַנּוֹ וְאָכַל מִמֶּנּוּ. מִן הָעוֹר. אוֹ מִן הַמָּרָק. אוֹ מִן הַתַּבְלִין. אוֹ מִן הָאָלָל. אוֹ מִן הַמֻּרְאָה. מִן הַגִּידִים וּמִן הַקַּרְנַיִם וּמִן הַטְּלָפַיִם. מִן הַצִּפָּרְנַיִם מִן הַחַרְטֹם וּמִן הַנּוֹצָה וּמִבֵּיצֵי הָעוֹף. אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. וְכֵן טְמֵא הַגּוּף שֶׁאָכַל דְּבָרִים אֵלּוּ מִקָּרְבָּן כָּשֵׁר אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

כג. אָכַל מִן הַשָּׁלִיל. אוֹ מִן הַשִּׁלְיָא. חַיָּב מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא כְּאוֹכֵל מִשְּׁאָר בְּשַׂר הַזֶּבַח:

כאוכל משאר בשר הזבח.

א״א דוקא בשפגל הזבח נתפגלו הם עמו אבל במחשבת עצמן לא:

כד. קָדְשֵׁי עַכּוּ״ם אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. וְכֵן דַּם הַקָּדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן הַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת וְהָעֵצִים אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת לֹא מִשּׁוּם פִּגּוּל וְלֹא מִשּׁוּם נוֹתָר וְלֹא מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגּוּף:

לא משום פגול.

א״א זה לדעת ר״ש [אבל לרבנן חייבים עליהם כרת]:

Daily Rambam

כ״ז כסלו ה׳תת״ז

כ״ז כסלו ה׳תת״ז