במה דברים אמורים בבהמת עצמו אבל אם שחט וכו׳.א״א אינו כן אלא אדם אוסר דבר שאינו שלו על ידי מעשה כדרב הונא ובהכי קיימא לן שמעתא במסכת ע״ז אליבא דהלכתא מיהו דוקא בעובד כוכבים או בישראל מומר אבל בישראל אחר אמרינן לצעוריה קא מכוין:
מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן בידו והשתחוה להן אסרן.א״א ואם מים של רבים הם אינן נאסרים ואם של יחיד הן אע״ג שעקרן הגל אסורים ובפלוגתא דבני ר׳ חייא ורבי יוחנן היא ולא ידעינן בני רבי חייא מאי סבירא להו וספיקא לחומרא:
השתחוה לחצי דלעת וכו׳ אסור מספק שמא זו החצי כמו יד לחצי הנעבד.א״א לא אמרו זה היד אלא לענין טומאת עבודת כוכבים בלבד אבל לענין איסור לא אמרו שאין אסור משום יד:
ואם אינו יכול להחזיר כיון שביטל אבר אחד ממנה בטלו כל השברים.א״א לא מחוורא הא מילתא שאם צריכה ביטול כולן צריכין ביטול אלא בעבודת כוכבים של חוליות והחוליות הם שברי שברים כמו חצאי איברים שאם לא היה הדיוט יכול להחזירה אינה צריכה ביטול וכשהדיוט יכול להחזירה אינה כשבורה וצריך לבטל כל קיסם וקיסם:
