ולמה לא אסרוה וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל לא אמרו זה אלא כנגד ומשלוח מנות ומשלוח כלים איש לרעהו שהן מותרין ביו״ט וכל אלה אינן צריכין לזה הטעם אלא מפני שהוא כבוד היום יותר מאמש עכ״ל:
ואופין ושוחטין וכו׳.א״א בכל אלה אין טעם למה אין תולשין ירק ואין מלקטין פירות ביו״ט מן האילן שהרי בני יומן יפין יותר. והירושלמי סומך אותו על אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וסמיך ליה ושמרתם את המצות שהיא מלאכה בתלוש עכ״ל:
בכור שנולד וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל ולמה אין רואין אותו לכתחלה שמא לא יהיה מום קבוע ונמצא מטלטל מה שאינו ראוי לו שאי אפשר בלא טלטול או שמא לא ידקדק בראייתו מפני שמחת יו״ט עכ״ל:
והלש עיסה מערב יו״ט וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל ואנו מחלקין בין עיסת הארץ לעיסת ח״ל דעיסת ח״ל כיון דקי״ל כשמואל דאמר אוכל והולך ואחר כך מפריש אין כאן משום מתקן טבלים ביו״ט דהלכה כרבא דהוא בתרא דפליג אדאבוה דשמואל:
אין כותשין את הריפות וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אין הדעת נוחה מזה הטעם אבל אנשי בבל עיקר תבשיליהן דייסא שאוכלין בו הלחם והיו עושין אותה במדוכה מכתשת גדולה ומכתשת קטנה הרי היא להם שינוי גדול אבל אנשי ארץ ישראל די להם כל הימים בקטנה ואין בה שינוי עכ״ל:
