Daily Rambam: 16 Kislev, 5810

הִלְכוֹת תְּמוּרָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלֹשׁ מִצְוֹת: אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה, וּשְׁתַּיִם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

שֶׁלֹּא יָמִיר בְּהֵמָה בַּבְּהֵמָה.
שֶׁתִּהְיֶה הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ אִם הֵמִיר.
שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה הַקֳּדָשִׁים מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה.

וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. כָּל הַמֵּמִיר לוֹקֶה עַל כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה שֶׁיָּמִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵמִיר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם. שְׁלֹשָׁה לָאוִין אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן מַעֲשֶׂה כְּלָל וְלוֹקִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה לוֹקִין עַל הַתְּמוּרָה וַהֲרֵי לָאו שֶׁבָּהּ נִתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לג) ״וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ״. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וּשְׁנֵי לָאוִין. וְעוֹד שֶׁאֵין לָאו שֶׁבָּהּ שָׁוֶה לַעֲשֵׂה. שֶׁהַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה אִם הֵמִירוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יָמִירוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַיָּחִיד שֶׁהֵמִיר הֲרֵי הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ הֵמִיר בְּשַׁבָּת לוֹקֶה אַרְבָּעִים. וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵמִיר. אוֹ מִי שֶׁהֵמִיר בְּקָרְבָּן מִקָּרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ בָּהֶן שֻׁתָּפוּת הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵין הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ:

ב. אֶחָד הַמֵּמִיר בְּזָדוֹן אוֹ שֶׁהֵמִיר בִּשְׁגָגָה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. כֵּיצַד. הַמִּתְכַּוִּן לוֹמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ לִי. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. אֲבָל אִם דִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהָמִיר וְהֵמִיר אוֹ שֶׁאָמַר אֶכָּנֵס לְבַיִת זֶה וְאָמִיר מִדַּעְתִּי וְנִכְנַס וְשָׁכַח וְהֵמִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה עָלֶיהָ:

אבל אם דימה שמותר להמיר והמיר וכו׳.

א״א בפירוש אמרו בגמרא כסבור שמותר להמיר והמיר גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי ופירושו הגוזז והעובד באותה תמורה לוקה אבל בקדשים אינו לוקה מפני שהוא הקדש טעות וכן כל הענין שנתפרש בגמרא על אותה פסקא עשה שוגג כמזיד בתמורה וכו׳ על זה הדרך מתפרשים:

ונכנס ושכח והמיר וכו׳.

א״א אין כאן שכחה לפי ענין הגמרא אלא טעה שטעה באותו בית סבר שהוא הבית שאמר אכנס בו ואקדיש ואמיר זהו הקדש טעות וגבי תמורה קדוש:

ג. אֵין אָדָם מֵמִיר בְּהֶמְתּוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם אָמַר בַּעַל הַקָּרְבָּן כָּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתִּי יָבוֹא וְיָמִיר הֲרֵי זֶה מֵמִיר בָּהּ. הֵמִיר קָרְבָּנוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:

ד. הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל לֹא הַמַּקְדִּישׁ. כֵּיצַד. הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ חֲבֵרוֹ כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ קָרְבְּנוֹת נָזִיר שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶם פְּלוֹנִי הַנָּזִיר. אוֹתוֹ הַנָּזִיר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן תְּמוּרָה אֲבָל לֹא זֶה שֶׁהִקְדִּישׁ לְפִי שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ:

ה. הַיּוֹרֵשׁ מֵמִיר. הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָּנָיו וּמֵת הֲרֵי זוֹ קְרֵבָה וְאֵין מְמִירִין בָּהּ שֶׁהֲרֵי הֵם בָּהּ שֻׁתָּפִין וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ו. אֵין קָדְשֵׁי נָכְרִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַנָּכְרִי שֶׁהֵמִיר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. הִקְדִּישׁ הַנָּכְרִי בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְהֵמִיר בָּהּ הַנָּכְרִי הֲרֵי זוֹ סְפֵק תְּמוּרָה:

אין קדשי נכרים עושין תמורה מן התורה.

א״א שבושין יש כאן שהנכרי אינו עושה תמורה כלל לא בשלו ולא בשל ישראל אבל ישראל שהמיר בקרבן שהקדיש נכרי להתכפר בו ישראל זהו ספק:

ז. אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אִם הֵמִירוּ עוֹשִׂין תְּמוּרָה:

ח. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים שֶׁהֵמִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:

ט. אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁלָּהֶם אֵינָן זוֹכִין בָּהֶן מֵחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם בַּבָּשָׂר עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. וְאֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בִּבְכוֹר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זוֹכֶה בּוֹ מֵחַיִּים אֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בְּבֵית יִשְׂרָאֵל הוּא. אֲבָל הַבְּעָלִים שֶׁהֵמִירוּ בִּבְכוֹר כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּבֵיתָם עוֹשִׂים תְּמוּרָה. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהֵמִיר בִּבְכוֹר שֶׁנּוֹלַד לוֹ לֹא בִּבְכוֹר שֶׁלָּקַח מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה:

י. אֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל פָּרוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ הוֹאִיל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ הֲרֵי הֵם בּוֹ כְּשֻׁתָּפִין: