Daily Rambam: 10 Tevet, 5811

א. חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין כָּל אֶחָד מֵהֶן כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהּ בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֶחָצֵר צְרִיכָה לָהֶם צֹרֶךְ גָּדוֹל. אוֹ דְּבָרִים שֶׁנָּהֲגוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה לַעֲשׂוֹתָם. אֲבָל שְׁאָר הַדְּבָרִים כְּגוֹן צִיּוּר וְכִיּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵינוֹ כּוֹפֵהוּ. עָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מֵעַצְמוֹ אִם גִּלָּה הַשֵּׁנִי דַּעְתּוֹ שֶׁנּוֹחַ לוֹ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וְנוֹתֵן חֶלְקוֹ בַּהוֹצָאָה:

ב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת בְּנֵי הֶחָצֵר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם דֶּלֶת וְנֶגֶר וּמַנְעוּל. אֲבָל בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים אֵין מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיָה שָׁרוּי עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ חָצֵר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ עַל הַכֹּל:

ג. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַעֲמִיד בָּהּ בְּהֵמָה אוֹ רֵחַיִם אוֹ לְגַדֵּל בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו. וְכֵן שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹתָן בְּחַצְרוֹתֵיהֶן בְּכֻלָּן הַשֻּׁתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה. חוּץ מִן הַכְּבִיסָה לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל גַּב הַנָּהָר:

ד. אֶחָד חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין וְאֶחָד מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּבוֹי אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי הַמְּדִינָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּמְּבוֹאוֹת:

ה. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁהֶעֱמִיד בְּהֵמָה אוֹ רֵחַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֶּחָצֵר וְלֹא מִחָה בּוֹ שֻׁתָּפוֹ הֲרֵי זֶה מְעַכֵּב עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם הֶעֱמִיד בִּפְנֵי בְּהֵמָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים הֶחֱזִיק. שֶׁהַשֻּׁתָּפִין מַקְפִּידִין עַל הַמְּחִצָּה וְהוֹאִיל וְהִנִּיחוֹ מָחַל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. אֲבָל בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ הֶעֱמִיד בְּהֶמְתּוֹ וְעָשָׂה לוֹ מְחִצָּה לֹא הֶחֱזִיק שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַעֲמִיד תַּנּוּר וְכִירַיִם וּמִגְדַּל תַּרְנְגוֹלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שֶׁאִם תֹּאמַר הֶחֱזִיק אֵין לְךָ אָדָם שֶׁמַּשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ:

אחד מן השותפין וכו׳ בד״א וכו׳ עד מקום לחבירו.

א״א הירושלמי חולק עליו א״ר אלעזר המגדל תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זה חזקה א״ר יוסי ויאות מה נפשך אם יש לו לגדל הרי זה גדל ואם אין לו לגדל הרי החזיק ואומר אני כל אלו המחילות שאמרו שאין עמהם טענת מכירה או מתנה אין מפסידין ממנו קרקע מתורת מחילה ואם רצה לבנות בית בחצירו בונה וחזקתו בטלה מאליה אלא כ״ז שהחצר כך החזיק זה בתשמישו ועל דרך זה יתקיימו דבריו. עכ״ל:

ו. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ לוֹ חַלּוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לַחֲצַר חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ מִמֶּנּוּ. וְאִם פָּתַח יִסְתֹּם. וְכֵן לֹא יִפְתְּחוּ הַשֻּׁתָּפִים בְּחָצֵר פֶּתַח בַּיִת כְּנֶגֶד פֶּתַח בַּיִת אוֹ חַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. אֲבָל פּוֹתֵחַ אָדָם לִרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. מִפְּנֵי שֶׁאוֹמֵר לוֹ הֲרֵינִי כְּאֶחָד מִבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁרוֹאִין אוֹתְךָ:

ז. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת כְּנֶגֶד פֶּתַח חֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁזֶּה הֶזֵּק קָבוּעַ תָּמִיד. שֶׁהֲרֵי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבְרִים וְשָׁבִים וְזֶה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ כָּל הַיּוֹם וּמַבִּיט בְּפֶתַח חֲבֵרוֹ:

ח. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁלָּקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּתְחוֹ לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלּוֹ. אֲפִלּוּ בָּנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ פֶּתַח לְתוֹךְ הֶחָצֵר לְפִי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהָיָה לָזֶה שָׁכֵן אֶחָד וְנַעֲשׂוּ לוֹ שְׁכֵנִים הַרְבֵּה. אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא פֶּתַח עֲלִיָּה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאִם רָצָה לַחְלֹק חַדְרוֹ לִשְׁנַיִם חוֹלֵק:

ט. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵבִיא אֶצְלוֹ לְבֵיתוֹ אַנְשֵׁי בַּיִת אַחֶרֶת יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ לְעַכֵּב עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עָלָיו אֶת הַדֶּרֶךְ. וְכֵן הַמַּשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לְבַעַל בַּיִת אֶחָד וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא עִמּוֹ קְרוֹבָיו אוֹ מְיֻדָּעָיו לִשְׁכֹּן עִמּוֹ כְּאֶחָד בְּבַיִת זֶה הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר מְעַכֵּב עָלָיו:

וכן המשכיר בית לבעל בית וכו׳ עד מעכב עליו.

א״א בחיי ראשי נ״ל דבריו סותרים זה את זה שאמר תחלה שבונה עלייה על ביתו ופותחה לביתו ואע״פ שהם מרבים שכנים בדירות חלוקות ואיך ימנע ממנו שלא יכניס לביתו כל מי שירצה ואם ירצה לקבל אכסנאין לת״ת נמנע ממנו עכ״ל:

י. הָיָה פֶּתַח שֶׁל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין קָטָן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְחִיבוֹ שֶׁהֲרֵי שֻׁתָּפוֹ אוֹמֵר לוֹ בְּפֶתַח קָטָן אֲנִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר מִמְּךָ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְאֵינִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר מִמְּךָ בְּפֶתַח גָּדוֹל. וְאִם הָיָה הַפֶּתַח גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ בְּפֶתַח אֶחָד אֲנִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר בִּשְׁנַיִם אֵינִי יָכוֹל:

יא. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ פֶּתַח קָטָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְרָצָה לְהַרְחִיבוֹ. אוֹ הָיָה רָחָב וְרָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ שְׁנַיִם. אֵין חֲבֵרוֹ שֶׁכְּנֶגְדוֹ מְעַכֵּב עָלָיו. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְעַכֵּב עָלָיו:

יב. כּוֹפִין בְּנֵי מָבוֹי זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶן לְחִי אוֹ קוֹרָה לַמָּבוֹי:

יג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח לַמָּבוֹי אֵין בְּנֵי מָבוֹי כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת דֶּלֶת לַמָּבוֹי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר רְצוֹנִי שֶׁאֶכָּנֵס בַּחֲבִילָתִי עַד פִּתְחִי. וּמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבִקְּשׁוּ בְּנֵי הַמָּבוֹי לְהַעֲמִיד לָהֶם דְּלָתוֹת בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים דּוֹחֲקִין הָרַבִּים וְנִכְנָסִין בּוֹ:

יד. מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ פֶּתַח בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. וְאִם הָיָה מָבוֹי מְפֻלָּשׁ פּוֹתֵחַ כָּל פֶּתַח שֶׁיִּרְצֶה לְכַתְּחִלָּה:

טו. הָיָה לוֹ פֶּתַח סָתוּם בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ הֲרֵי זֶה פּוֹתְחוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו. וְכֵן אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לִסְתֹּם פִּתְחוֹ וּלְהַחְזִירוֹ לְמָבוֹי אַחֵר בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו שֶׁמָּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם מַס וּמִתְמַעֵט מֵחֶלְקָן מִן הַמַּס הַקָּצוּב עַל בְּנֵי הַמָּבוֹי. לְפִיכָךְ מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּס קָצוּב עַל בְּנֵי הַמָּבוֹי הֲרֵי זֶה סוֹתֵם פִּתְחוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:

טז. חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ כֻּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַחִיצוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ. וְכֵן הַשְּׁנִיָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַחִיצוֹנָה וְאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַשְּׁאָר. נִמְצֵאת הַפְּנִימִית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם כֻּלָּן וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ. לְפִיכָךְ אִם בַּעַל הַשְּׁנִיָּה בָּנָה אִצְטַבָּא כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ וּסְתָמוֹ אֵין הַחִיצוֹנָה יְכוֹלָה לְעַכֵּב עָלָיו. אֲבָל כָּל הַפְּנִימִיּוֹת מְעַכְּבִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ בָּאֹרֶךְ שֶׁהֲרֵי מַקִּיפִין הָאִצְטַבָּא. וְכֵן בַּעַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁפָּתַח לַחֲצֵרוֹ פֶּתַח שֵׁנִי בֵּינוֹ וּבֵין הַחִיצוֹנָה אֵין הַחִיצוֹנָה מְעַכֶּבֶת עָלָיו שֶׁאֵין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ וְלַחוּץ. אֲבָל אִם פָּתַח הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁלִישִׁי הַפְּנִימִית מְעַכֶּבֶת עָלָיו שֶׁאֵין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּבוֹי אֶלָּא מִפֶּתַח חֲצֵרוֹ הָרִאשׁוֹן וְלַחוּץ. וְכֵן הַדִּין בְּכֻלָּן:

Daily Rambam

י׳ טבת ה׳תתי״א

י׳ טבת ה׳תתי״א