Daily Rambam: 5 Adar I, 5812

א. הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים וְהִקְרִיב מֵהֶן וְהוֹתִירוּ יָבִיאוּ בְּמוֹתָרָן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים אֲחֵרִים. שֶׁמּוֹתַר נְזִירִים לִנְזִירִים. הִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לִנְזִירוּתוֹ וְהוֹתִירוּ יִפְּלוּ הַמּוֹתָרוֹת לִנְדָבָה:

ב. הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין לִנְזִירוּתוֹ וְהוֹתִירוּ. מוֹתַר מְעוֹת הָעוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה. וּמוֹתַר הַחַטָּאת יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. וּמוֹתַר דְּמֵי הַשְּׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים. וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד:

ג. הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וּמֵת אִם הָיוּ סְתוּמִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מְפֹרָשִׁין. דְּמֵי עוֹלָה [יָבוֹאוּ עוֹלָה]. דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם:

ד. כֵּיצַד הֵם הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין. כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְהָבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר אֵלּוּ לְחוֹבָתִי הֲרֵי אֵלּוּ כִּמְפֹרָשִׁין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי שֶׁהֵן כִּמְפֹרָשִׁין:

ה. הַמַּפְרִישׁ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם הֲרֵי הִיא כְּמָעוֹת סְתוּמִין. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ לָשׁוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב אוֹ כְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר זֶה לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי הֲרֵי הוּא כְּמָעוֹת סְתוּמִין:

ו. הָאוֹמֵר אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי וּמֵת. אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ. דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח וְהַשְּׁאָר יָבוֹאוּ בְּחֶצְיָן עוֹלָה וּבְחֶצְיָן שְׁלָמִים:

ז. אָמַר אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה:

ח. מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁהוּא חַיָּב בִּנְזִירוּת וְהִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לְחָכָם וְהוֹרָהוּ שֶׁאֵין זֶה נֵדֶר וְאֵינוֹ חַיָּב בִּנְזִירוּת מַה יַּעֲשֶׂה בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִפְרִישׁ. יֵצְאוּ וְיִרְעוּ בָּעֵדֶר. שֶׁזֶּה הֶקְדֵּשׁ טָעוּת שֶׁאֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

ט. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהִפְרִישָׁה קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת מִשֶּׁלָּהּ וְאֵין לְבַעְלָהּ בָּהֶן כְּלוּם. כְּגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לָהּ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַבַּעַל בָּהֶן רְשׁוּת אֶלָּא מַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן. הַחַטָּאת תָּמוּת. וְהָעוֹלָה תִּקָּרֵב עוֹלָה. וְהַשְּׁלָמִים יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים. וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:

י. הִפְרִישָׁה מָעוֹת סְתוּמִין לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מְפֹרָשִׁין דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. וּדְמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה. וּדְמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:

יא. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבַּן טֻמְאָה:

יב. הָאִישׁ שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר וְהִפְרִישׁ עָלָיו קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא רָצָה הַבֵּן בִּנְזִירוּת זוֹ. וּמָחָה הוּא אוֹ קְרוֹבָיו אוֹ שֶׁגִּלֵּחַ הוּא אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו. הַחַטָּאת תָּמוּת. וְהָעוֹלָה תִּקָּרֵב עוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הִפְרִישׁ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין. דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה. דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד:

יג. הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן וְהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ וְחָזְרָה וְיָלְדָה. הֲרֵי הַקָּרְבָּנוֹת סָפֵק וַאֲסוּרִין בְּגִזָּה וּבַעֲבוֹדָה:

טו. מֵת אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה. וְיֹאמַר אִם טָמֵא הָיִיתִי הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי וְהָעוֹלָה נְדָבָה. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק. וְסוֹפֵר יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה. וְאוֹמֵר אִם טָמֵא הָיִיתִי הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי. וְאֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ קְטַנִּים אוֹ נָשִׁים שֶׁאֵין אֵלּוּ מַקִּיפִין פְּאַת רֹאשָׁם מִסָּפֵק:

טז. וְכֵיצַד יִוָּלֵד לָהֶם סָפֵק זֶה בְּטֻמְאָה. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִין עוֹמְדִין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה שָׁם טָמֵא וְהָיָה אֶחָד מִבַּחוּץ רוֹאֶה אוֹתָן וְאָמַר רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. אֲבָל אִם הָיָה עֵד זֶה עִמָּהֶן בֶּחָצֵר הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הֲרֵי הֵן רַבִּים וְרַבִּים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקָן טָהוֹר כִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

וכיצד יולד להם ספק זה בטומאה וכו׳ אבל אם היה עד זה עמהן בחצר.

א״א בחיי ראשי איני יכול לקבל דבר זה שאם יהיו שלשה בחצר אחת לא תהיה שם ספק טומאה טמא וזה אינו מן הגמרא אלא אם יהיו שלשה במעמד אחד ונפלה טומאה ביניהם ולא נודע באי זה מהם נגע כולן טהורין או אפי׳ ידע אחד שלא נגע בו והספק על השנים שניהם טהורים אבל אם אין שלשתם במעמד אחד אלא האחד מרחוק ואין זקוק להם כלל ונפל הספק על השנים שניהם טמאין מן הספק דיקא נמי דקתני ואיני יודע אי זה מכם מכם למה לי הוה ליה למימר ואיני יודע אי זה הוא אלא שמע מינה שהוא אינו מהם אלא במעמד אחד היו:

יז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁשָּׁתְקוּ הַנְּזִירִים שְׁנֵיהֶם אוֹ נִסְתַּפֵּק לָהֶן הַדָּבָר. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד מֵהֶן אֲנִי לֹא נִטְמֵאתִי אֲפִלּוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִים עָלָיו שֶׁנִּטְמָא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶם. שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר לֹא נִטְמֵאתִי כְּאוֹמֵר אֵינִי מֵבִיא בְּטֻמְאָה שֶׁכְּבָר נִשְׁאַלְתִּי עַל נְזִירוּתִי וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים וְאָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם שָׁתַק אוֹ נִסְתַּפֵּק לוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן אֲפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר לְאֶחָד בְּפָנַי נָדַרְתָּ בִּנְזִירוּת אִם הִכְחִישׁוֹ אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם. וְאִם לֹא הִכְחִישׁוֹ נוֹהֵג נְזִירוּתוֹ עַל פִּיו. אֲפִלּוּ אָמַר לִשְׁנַיִם רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנָּזַר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא הוֹאִיל וְאֵין מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ נוֹהֲגִין נְזִירוּת עַל פִּיו. נָהַג נְזִירוּת עַל פִּי עֵד אֶחָד וְשָׁתָה יַיִן אוֹ נִטְמָא וְהִתְרוּ בּוֹ [שְׁנַיִם] לוֹקֶה אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַנְּזִירוּת בְּעֵד אֶחָד:

יח. מֵת שֶׁהָיָה מֻשְׁכָּב לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מָקוֹם לַעֲבֹר אֶלָּא עָלָיו אוֹ נוֹגֵעַ בְּצִדּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טֻמְאָה יְדוּעָה וְעָבַר שָׁם נָזִיר הֲרֵי זֶה טָהוֹר הוֹאִיל וְסָפֵק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר:

מת שהיה מושכב לרוחב הדרך וכו׳.

א״א אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקים דבריו מדרך הגמרא הרבה:

יט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו. אֲבָל אִם הָיָה רוֹכֵב אוֹ טָעוּן מַשָּׂא הֲרֵי זֶה טָמֵא. שֶׁהַמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע אוֹ שֶׁלֹּא יַאֲהִיל אוֹ שֶׁלֹּא יָסִיט אֲבָל טָעוּן אוֹ רוֹכֵב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל אוֹ שֶׁלֹּא יָסִיט שֶׁהֲרֵי הַמֵּת לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ:

Daily Rambam

ה׳ אדר א׳ ה׳תתי״ב

נזירות

ט

ספר הפלאה

ה׳ אדר א׳ ה׳תתי״ב