Daily Rambam

א. שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד מִכַּת זוֹ וְעֵד אֶחָד מִכַּת זוֹ וְהֵעִידוּ בְּעֵדוּת אַחֶרֶת אֵין כָּאן עֵדוּת. שֶׁהֲרֵי בְּוַדַּאי אֶחָד מֵהֶן שֶׁקֶר וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא מִשְּׁנֵיהֶן. בָּאָה כַּת זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהֵעִידָה עֵדוּת וּבָאָה כַּת זוֹ וְהֵעִידָה עֵדוּת אַחֶרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְקַבְּלִין כָּל אַחַת מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמָהּ:

ב. רְאוּבֵן שֶׁהוֹצִיא עַל שִׁמְעוֹן שְׁנֵי שְׁטָרוֹת אֶחָד בְּמָנֶה וְאֶחָד בְּמָאתַיִם וְכָפַר שִׁמְעוֹן בִּשְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת וְעֵדֵי שְׁטָר זֶה כַּת אַחַת מֵאוֹתָן הַשְּׁנַיִם שֶׁהִכְחִישׁוּ זוֹ אֶת זוֹ. וְעֵדֵי הַשְּׁטָר הַשֵּׁנִי הַכַּת הַשְּׁנִיָּה. הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְשַׁלֵּם מָנֶה שֶׁיַּד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה וְיִשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר. יֵרָאֶה לִי שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כְּדִין מוֹדֶה בְּמִקְצָת. שֶׁהֲרֵי עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים מְעִידִין בְּמִקְצָת הַמָּמוֹן שֶׁכָּפַר בְּכֻלּוֹ. וְלֹא תְּהֵא הוֹדָאַת פִּיו גְּדוֹלָה מֵהַעֲדָאַת עֵדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יראה לי ששבועה זו שישבע על השאר וכו׳ עד ולא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים כמו שבארנו. א״א יש מקשין על זה והלא שטר שעבוד קרקעות הוא ועוד אני אומר שאין זה דומה לדרבי חייא דהתם טענה אחת ועדות העדים במקצת כהודאה דמיא אבל הכא שני שטרות שתי טענות הן וכל שכן שהן שתי כתי עדים ועוד כי הוא עצמו כתב בטוען את חבירו חמשים בשטר וחמשים בלא שטר והודה בשטר וכפר השאר פטור:

ג. הוֹצִיא רְאוּבֵן שְׁטָר עַל לֵוִי וְעֵדָיו כַּת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן. וְהוֹצִיא שִׁמְעוֹן שְׁטָר שֵׁנִי עַל לֵוִי וְעֵדָיו הַכַּת הַשְּׁנִיָּה. וְלֵוִי כּוֹפֵר בִּשְׁנֵיהֶן. הֲרֵי רְאוּבֵן נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְשִׁמְעוֹן נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל שֶׁבְּוַדַּאי אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ אֶצְלוֹ. וּשְׁבוּעָה זוֹ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּדִין חֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ:

ד. הוֹצִיא רְאוּבֵן שְׁטָר עַל שִׁמְעוֹן וְעֵדָיו כַּת אַחַת מֵהֶן וְהוֹצִיא שְׁטָר שֵׁנִי עַל לֵוִי וְעֵדָיו הַכַּת הַשְּׁנִיָּה וְכָל אֶחָד מֵהֶן כּוֹפֵר בּוֹ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הוֹאִיל וְאֵין רְאוּבֵן יָכוֹל לְקַיֵּם אֶחָד מִשְּׁנֵי שְׁטָרוֹת הֲרֵי כָּל שְׁטָר מֵהֶן כְּחֶרֶס וּשְׁנֵי הַנִּטְעָנִין נִשְׁבָּעִין הֶסֵּת וְנִפְטָרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁבָּאוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת לְהָעִיד כְּאַחַת. אֲבָל כָּל הַמּוֹצִיא שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדוּת כַּת אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה בּוֹ. וְאִם הוֹצִיא אַחַר כָּךְ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדוּת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה בּוֹ בֵּין מִמַּלְוֶה הָרִאשׁוֹן בֵּין מֵאַחֵר. שֶׁהֲרֵי כָּל כַּת מִשְּׁתֵּיהֶן בָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהֵעִידָה:

ה. מִי שֶׁהֵבִיא עֵדִים וְנֶחְקְרָה עֵדוּתָן וְהוּזַמּוּ וְחָזַר וְהֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ הַטַּעֲנָה עַצְמָהּ וְהוּזַמּוּ אֲפִלּוּ מֵאָה כַּת. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ הַטַּעֲנָה עַצְמָהּ וְנִמְצֵאת עֵדוּת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים מְכֻוֶּנֶת. דָּנִין עַל פִּיהֶן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזַק זֶה שֶׁטָּעַן טַעֲנָה זוֹ לְהָבִיא עֵדִים שַׁקְרָנִים הֲרֵי לֹא הֻחְזְקוּ אֵלּוּ הָעֵדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֵן מְשַׁקְּרִין. אֲבָל שְׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהוּא שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מִמֶּנּוּ שָׁאַל לְזַיֵּף לוֹ שְׁטָר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר מֵחוֹתְמָיו אֵין גּוֹבִין בּוֹ לְעוֹלָם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם בָּאוּ עֵדֵי הַשְּׁטָר וְהֵעִידוּ הֵן בְּעַצְמָן עַל כְּתַב יָדָן גּוֹבִין בּוֹ:

סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת עֵדוּת בְּסַ״ד