Daily Rambam: 28 Av, 5823

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת אֵשׁ יְקוּדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ו) ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ״. אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא אֵשׁ מִן הַהֶדְיוֹט שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ז) ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״:

ב. בַּבֹּקֶר עוֹרְכִין עֵצִים וְעוֹרְכִין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ה) ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״. וְכֵן מִצְוָה לְהַעֲלוֹת שְׁנֵי גְּזָרִים שֶׁל עֵץ עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר יוֹתֵר עַל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר. וְכֵן מוֹסִיפִין שְׁנֵי גְּזָרִים עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ז) ״וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

ג. שְׁנֵי גְּזָרִים שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מַעֲלִין אוֹתָן שְׁנֵי כֹּהֲנִים. כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֵץ יְחִידִי בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ז) ״וְעָרְכוּ״ הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. אֲבָל שֶׁל שַׁחַר בְּכֹהֵן אֶחָד:

ד. שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ עוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם. רִאשׁוֹנָה מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁעָלֶיהָ מַקְרִיבִין הַתָּמִיד עִם שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ קְטַנָּה שֶׁמִּמֶּנָּה לוֹקְחִין אֵשׁ בְּמַחְתָּה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּכָל יוֹם. שְׁלִישִׁית אֵין עָלֶיהָ כְּלוּם אֶלָּא לְקַיֵּם מִצְוַת הָאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ו) ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד״:

ה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ב) ״עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. (ויקרא ו ב) ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״ זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת. (ויקרא ו ה) ״וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״ זוֹ מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ. אֲבָל אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב נוֹתְנִין אוֹתָן בְּצִדֵּי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה:

ו. הַמְכַבֶּה אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ה ו) ״לֹא תִכְבֶּה״. אֲפִלּוּ גַּחֶלֶת אַחַת וַאֲפִלּוּ הוֹרִידָהּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְכִבָּה לוֹקֶה. אֲבָל אֵשׁ מַחְתָּה וְאֵשׁ מְנוֹרָה שֶׁהֱכִינָהּ בַּמִּזְבֵּחַ לְהַדְלִיק מִמֶּנָּה אַף עַל פִּי שֶׁכִּבָּה אוֹתָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי נִתְּקָהּ לְמִצְוָה אַחֶרֶת וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ:

ז. כְּשֶׁמְּסַדֵּר עֲצֵי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה מְסַדְּרָהּ בְּמִזְרַח הַמִּזְבֵּחַ. וְיִהְיֶה מַרְאֶה שֶׁהִתְחִיל לְסַדֵּר מִן הַמִּזְרָח. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגְּזָרִים. וְרָאשֵׁי הַגְּזָרִים הַפְּנִימִיִּים הָיוּ נוֹגְעִין בַּדֶּשֶׁן שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא הַנִּקְרָא תַּפּוּחַ:

כשמסדר עצי המערכה וכו׳.

א״א זה כתב במקום וחזיתה מזרחה ולא כיון יפה אלא לומר שלא יהיו הגזרים הולכין צפון ודרום אלא מזרח ומערב והיינו ראשי הגזרים הפנימים נוגעין בתפוח ולא בא להוסיף אלא שיהיו נוגעים בתפוח שלא ירחיקו מהלך רגלי הכהנים שהיה אמה שלא יקרעו ולא ישרפו בגדיהם. ומ״ש שהדשן שהיה באמצע המזבח הוא הנקרא תפוח מראה בדעתו שלא היה שם גבשושית אחרת אלא על הדשן המכונס שם וטעה טעות גדולה שהרי שנינו החלו מעלים באפר ע״ג התפוח ומאחר שכהן מוציא בכל יום כל האפר מהיכן היה שם התפוח. וכן אמרו פעמים שעליו כשלש מאות כור והיה לו לומר פעמים שיש בו כשלש מאות אלא שהיה שם טבלא מרובעת גבוהה אמה והיא כ״ב על כ״ב אמות ואותה אמה היא השלמת עשר אמות לגובה המזבח והיא נקראת תפוח על שם שהיתה גבוהה על כל סביביה ואפשר שהיתה אותה הטבלא קצוצת קרנות כעין עגולה כדי להרויח מקום המערכה וכל דבר שהוא גבוה ועגול נקרא תפוח כדאמרינן בנדה מקום יש באותו מקום כעין תפוח ובע״ז אע״פ שנטל בידו ונתן לתוך התפוח:

ח. וְאַחַר שֶׁמְּסַדֵּר מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה חוֹזֵר וּבוֹרֵר עֲצֵי תְּאֵנָה יָפִים וּמְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית מְשׁוּכָה מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת וּבָהּ כְּמוֹ חָמֵשׁ סְאִין גֶּחָלִים. וּבְשַׁבָּת עוֹשִׂין בָּהּ כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה סְאִין גֶּחָלִים מִפְּנֵי שֶׁעָלֶיהָ מַקְטִירִין בְּכָל שַׁבָּת שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים:

ט. מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּזְבֵּחַ. וּמַצִּית בָּהּ אֶת הָאֵשׁ. וְלֹא יַצִּית הָאֵשׁ לְמַטָּה וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בַּמִּזְבֵּחַ עַצְמוֹ מַצִּיתִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ב) ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. מִכָּאן לְהַצָּתָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ:

י. הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן. וְהִיא עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת כְּהֻנָּה. וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁתּוֹרֵם בָּהֶן הַדֶּשֶׁן יִהְיוּ פְּחוּתִין מִן הַבְּגָדִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶם בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ד) ״וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן״. אֵינוֹ אוֹמֵר אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיוּ בִּגְדֵי חֹל אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ פְּחוּתִין מִן הָרִאשׁוֹנִים. לְפִי שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ בִּבְגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ:

יא. אֵימָתַי תּוֹרְמִין הַדֶּשֶׁן בְּכָל יוֹם. מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּבָרְגָלִים מִתְּחִלַּת שְׁלִישׁ אֶמְצָעִי שֶׁל לַיְלָה. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה:

יב. כֵּיצַד תּוֹרְמִין. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם טוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הֲרָמָה. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִּגַּע בִּכְלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמַּחְתָּה וְשֶׁל כֶּסֶף הָיְתָה. וְהִיא הָיְתָה נְתוּנָה בְּמִקְצוֹעַ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. וְנוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּמְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְחוֹתֶה מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּלֵב הָאֵשׁ וְיוֹרֵד לְמַטָּה לָאָרֶץ. וְהוֹפֵךְ פָּנָיו לְצָפוֹן וּמְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְמִזְרַח הַכֶּבֶשׁ כְּמוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. וְצוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים שֶׁחָתָה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאַת הָעוֹף וְדִשׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה. וַחֲתִיָּה זוֹ שֶׁחוֹתֶה בַּמַּחְתָּה וּמוֹרִיד לָרִצְפָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁל כָּל יוֹם:

יג. אַחַר שֶׁיָּרַד זֶה שֶׁתָּרַם רָצִים אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּמְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בִּמְהֵרָה. וְנוֹטְלִין אֶת הַמַּגְּרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעוֹלִין לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְכָל אֵיבְרֵי הָעוֹלוֹת וְאֵימוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ כָּל הַלַּיְלָה מַחֲזִירִין אוֹתָם לְצִדְדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין סוֹדְרִים אוֹתָם בַּכֶּבֶשׁ כְּנֶגֶד הַסּוֹבֵב. וְאַחַר כָּךְ גּוֹרְפִין אֶת הַדֶּשֶׁן בְּמַגְרֵפוֹת מִכָּל צִדְדֵי הַמִּזְבֵּחַ. וּמַעֲלִין אוֹתוֹ עֲרֵמָה עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְגוֹרְפִין אוֹתָהּ הָעֲרֵמָה בִּפְסַכְתֵּר. וְהוּא כְּלִי גָּדוֹל שֶׁמַּחְזִיק לֶתֶךְ. וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לְמַטָּה. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מוֹרִידִין אוֹתוֹ אֶלָּא מַנִּיחִין הָעֲרֵמָה גְּבוֹהָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ:

יד. כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה מִן הַכֹּהֲנִים מְמַלֵּא מִן הַדֶּשֶׁן שֶׁהוֹרִידוּ לְמַטָּה וּמוֹצִיא חוּץ לָעִיר לְשֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן. וְאֵין לְהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן לַחוּץ פִּיּוּס אֶלָּא כָּל הָרוֹצֶה. וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְעַצֵּל כֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן:

טו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הוֹצָאָתוֹ לַחוּץ עֲבוֹדָה. אֵין בַּעֲלֵי מוּמִין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְחוּץ לָעִיר מַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ בְּחָזְקָה. וְלֹא חֲזִירִים גּוֹרְפִים אוֹתוֹ. וְלֹא יְפַזְּרֶנּוּ שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ג) ״וְשָׂמוֹ״. שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּנַחַת. וְאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ:

ושמו שיניחנו בנחת.

א״א זה לא נאמר אלא על תרומת הדשן ואין מעילה אלא בתרומת הדשן:

Daily Rambam

כ״ח מנחם אב ה׳תתכ״ג

תמידים ומוספין

ב

ספר עבודה

כ״ח מנחם אב ה׳תתכ״ג