Daily Rambam: 12 Elul, 5782

Video Player is loading.

א. כָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. כֵּיצַד. הֶחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר אוֹ יַיִן בְּשֶׁמֶן אַף עַל פִּי שֶׁמַּקְפִּידִין עַל הַדָּמִים וְשִׁעֲרוּ כַּמָּה שָׁוֶה זֶה וְכַמָּה שָׁוֶה זֶה וְאַחַר כָּךְ הֶחְלִיפוּ. כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָאֶחָד אוֹ הִגְבִּיהוֹ קָנָה הַשֵּׁנִי הַמִּטַּלְטְלִין הָאֲחֵרִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מְשָׁכָן:

ב. הֶחְלִיף חֲמוֹר בְּפָרָה וְטָלֶה וּמָשַׁךְ הַפָּרָה וַעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ אֶת הַטָּלֶה לֹא קָנָה שֶׁאֵין כָּאן מְשִׁיכָה גְּמוּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

ג. דָּמִים שֶׁאֵין מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶם הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין וְקוֹנִין. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁחָפַן מָעוֹת בְּלֹא מִשְׁקָל וּבְלֹא מִנְיָן אֶלָּא נְטָלָן אַכְסָרָה. וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי פָּרָתְךָ אוֹ יַיִן זֶה בְּאֵלּוּ וְנָתַן לוֹ אֶת הַדָּמִים קָנָה וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ מְשִׁיכָה:

ד. וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין לְשִׁמְעוֹן בַּחֲמִשִּׁים זוּז. וְקָנָה שִׁמְעוֹן הַמִּטַּלְטְלִין וְנִתְחַיֵּב בְּדָמִים. וְאַחַר שֶׁנִּתְחַיֵּב שִׁמְעוֹן בַּחֲמִשִּׁים זוּז אֵלּוּ הָיָה לוֹ יַיִן אוֹ בְּהֵמָה אוֹ עֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין וְהָיָה רוֹצֶה לְמָכְרָן. וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן מְכֹר אוֹתוֹ לִי בַּחֲמִשִּׁים זוּז שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ דְּמֵי הַמֶּכֶר וְאָמַר לוֹ הֵן. קָנָה רְאוּבֵן הַמִּטַּלְטְלִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ וְלֹא הִגְבִּיהַּ. שֶׁגַּם זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ מְשִׁיכָה. אֲבָל אִם הָיָה חוֹב לוֹ עָלָיו שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמֶּכֶר וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי מִטַּלְטְלִין בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ וְרָצוּ שְׁנֵיהֶם. לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ. אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ. אוֹ יִקְנֶה בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהּ:

וכן ראובן שמכר וכו׳.

א״א דבר זה אין לו שורש לענין קניה אלא לגבי מי שפרע ואע״פ שהרב ז״ל מפרש כך בקידושין על משנת החליף שור בפרה אנו לא שמענו אלא דמי שור שאינן ידועים למוכר את הפרה שגם זה מילתא דלא שכיחא עכ״ל:

אבל אם היה חוב וכו׳.

א״א ואפילו למי שפרע עכ״ל:

ה. הַקַּרְקָעוֹת וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וּשְׁאָר כָּל הַמִּטַּלְטְלִין כָּל אֶחָד מֵהֶן נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין וְהוּא הַנִּקְרָא קִנְיָן. וְעִקַּר הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁיִּתֵּן הַקּוֹנֶה לַמַּקְנֶה כְּלִי כָּל שֶׁהוּא וְיֹאמַר לוֹ קְנֵה כְּלִי זֶה חֵלֶף הֶחָצֵר. אוֹ הַיַּיִן. אוֹ הַבְּהֵמָה. אוֹ הָעֶבֶד שֶׁמָּכַרְתָּ לִי בְּכָךְ וְכָךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמּוֹכֵר אֶת הַכְּלִי וְקָנָהוּ קָנָה הַלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ הַקַּרְקַע אוֹ אוֹתָן הַמִּטַּלְטְלִין אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מְשָׁכָן וְלֹא נָתַן הַדָּמִים. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ו. אֵין קוֹנִין אֶלָּא בְּכֵלִים וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה. וְאֵין קוֹנִין בְּדָבָר שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה. וְלֹא בְּפֵרוֹת וְלֹא בְּמַטְבֵּעַ. וְאֵין קוֹנִין בְּכֵלָיו שֶׁל מוֹכֵר אֶלָּא בְּכֵלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ:

ז. הִקְנָה אֶחָד כְּלִי לַמּוֹכֵר כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה הַלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ הַמִּמְכָּר זָכָה הַלּוֹקֵחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִקְנָה לוֹ הַכְּלִי עַל מְנָת לְהַחְזִירוֹ נִקְנָה הַמִּקָּח וְזָכָה בּוֹ הַלּוֹקֵחַ. שֶׁהַמַּתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר שְׁמָהּ מַתָּנָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָּפַס הַמּוֹכֵר כָּל הַכְּלִי שֶׁהִקְנָהוּ חֵלֶף מִמְכָּרוֹ אֶלָּא אָחַז מִקְצָתוֹ וְאָחַז הַמַּקְנֶה לוֹ מִקְצָתוֹ קָנָה הַלּוֹקֵחַ. וְהוּא שֶׁאָחַז מִמֶּנּוּ כְּדֵי שִׁעוּר כְּלִי אוֹ יֹאחֲזֶנּוּ אֲחִיזָה שֶׁהוּא יָכוֹל לְנַתֵּק אֶת כָּל הַכְּלִי מִיַּד הַמַּקְנֶה לוֹ. לְפִיכָךְ אִם הִקְנָה לוֹ בְּמִקְצָת הַבֶּגֶד צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחֹז מִן הַבֶּגֶד שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. שֶׁאִם יִפְסֹק מִמָּקוֹם שֶׁאָחַז הֲרֵי הוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִבֶּגֶד קָרוּי כְּלִי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן טֻמְאַת בְּגָדִים. וְכֵן אִם אָחַז פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וְהָיָה יָכוֹל לְנַתֵּק כָּל הַכְּלִי קָנָה:

ח. זֶה שֶׁכּוֹתְבִין בִּשְׁטָרוֹת וְקָנִינָא מִפְּלוֹנִי בִּכְלִי הַכָּשֵׁר לִקְנוֹת בּוֹ. בִּכְלִי לְהוֹצִיא פֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. הַכָּשֵׁר לְהוֹצִיא אִסּוּרֵי הֲנָאָה. לִקְנוֹת בּוֹ לְהוֹצִיא כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר:

כליו של מוכר וכו׳.

א״א ביה למעוטי מטבע עכ״ל:

ט. זֶה הַקִּנְיָן אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּפְנֵי עֵדִים. אֶלָּא אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ קָנָה. שֶׁלֹּא הִצְרִיכָה תּוֹרָה עֵדִים בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֶלָּא לְכוֹפֵר. אֲבָל הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן אוֹ הַשּׂוֹכֵר אוֹ הַמַּשְׁאִיל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין צָרִיךְ עֵדִים. וְכֵיוָן שֶׁקָּנָה הַקּוֹנֶה בְּדֶרֶךְ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן. בֵּין בְּהַגְבָּהָה. בֵּין בִּמְשִׁיכָה. בֵּין בִּמְסִירָה. בֵּין בְּקִנְיָן. בֵּין בְּכֶסֶף. בֵּין בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה קָנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים:

שאין שם עדים וכו׳.

א״א אין הכל מודים בקניין עכ״ל:

י. הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לַחְזֹר בּוֹ כָּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַקִּנְיָן בִּפְנֵי עֵדִים. וְאִם הִפְסִיק הָעִנְיָן אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן עֵדִים. וּכְשֵׁם שֶׁחוֹזֵר הַמּוֹכֵר וְהַנּוֹתֵן כָּךְ חוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְהַמְקַבֵּל כָּל זְמַן שֶׁעֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיַן מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הַקְּנִיָּה: