Daily Rambam


ב"ה
Previous Day

ט״ז ניסן ה׳תשפ״ד

Next Day


ג׳ פרקים ליום
הל׳ תפילין ומזוזה וס״ת פרק ח-י
פרק אחד ליום
הל׳ מתנות עניים פרק ג


מתנות עניים
ג
ספר זרעים

Video
א. אֵין מַנִּיחִין אֶת הַפֵּאָה מִשָּׂדֶה עַל חֲבֶרְתָּהּ. כֵּיצַד. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת לֹא יִקְצֹר אֶת הָאַחַת כֻּלָּהּ וְיַנִּיחַ בַּשְּׁנִיָּה פֵּאָה הָרְאוּיָה לִשְׁתֵּיהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כב) ״לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ״ שֶׁיַּנִּיחַ בְּכָל אַחַת וְאַחַת פֵּאָה הָרְאוּיָה לָהּ. וְאִם הִנִּיחַ מִשָּׂדֶה עַל חֲבֶרְתָּהּ אֵינָהּ פֵּאָה:

ב. הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה כֻּלָּהּ מִין אֶחָד וְהָיָה נַחַל בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹשֵׁךְ. אוֹ אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְצֹר מַה שֶּׁבִּשְׁנֵי צְדָדֶיהָ כְּאַחַת וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מוֹשֶׁכֶת וּקְבוּעָה. הֲרֵי זֶה כִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת וְנוֹתֵן פֵּאָה מִצַּד זֶה לְעַצְמוֹ וּמִצַּד זֶה לְעַצְמוֹ:

ג. וְכֵן אִם הָיָה מַפְסִיק דֶּרֶךְ הַיָּחִיד שֶׁהוּא רָחָב אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים הָרָחָב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. אֲבָל שְׁבִיל הַיָּחִיד וְהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אוֹ שְׁבִיל הָרַבִּים פָּחוֹת מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אִם הָיָה קָבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים מַפְסִיק. וְאִם אֵינוֹ קָבוּעַ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּשָׂדֶה אַחַת:
אבל שביל היחיד וכו׳. א״א לא כי אלא אפילו יש לו ארבע אמות אלא שהשביל הוא דרך שבין השדות והכרמים ואינו דרך עוברי דרכים:

ד. הָיָה מַפְסִיק בָּהּ אֶרֶץ בּוּרָה שֶׁאֵינָה זְרוּעָה וְלֹא חֲרוּשָׁה. אוֹ אֶרֶץ נִירָה וְהִיא שֶׁנֶּחֶרְשָׁה וְלֹא נִזְרְעָה. אוֹ שֶׁהִפְסִיק בָּהּ זֶרַע אַחֵר. כְּגוֹן שֶׁהָיָה חִטִּים מִכָּאן וְחִטִּים מִכָּאן וּשְׂעוֹרִים בָּאֶמְצַע. אוֹ שֶׁקָּצַר בְּאֶמְצָעָהּ אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁתָּבִיא שְׁלִישׁ וְחָרַשׁ מָקוֹם שֶׁקָּצַר. הֲרֵי זוֹ נִפְסֶקֶת לִשְׁתֵּי שָׂדוֹת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ כִּשְׁלֹשָׁה תְּלָמִים שֶׁל פָּתִיח וְהוּא פָּחוֹת מִבֵּית רֹבַע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשָׂדֶה קְטַנָּה שֶׁהִיא חֲמִשִּׁים אַמָּה שֶׁל שְׁתֵּי אַמּוֹת אוֹ פָּחוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה יְתֵרָה עַל זוֹ אֵין הַבּוּר אוֹ הַנִּיר מַפְסִיקָהּ לִשְׁתַּיִם אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה בּוֹ רֹחַב בֵּית רֹבַע. אֲבָל זֶרַע אַחֵר כָּל שֶׁהוּא מַפְסִיק בָּהּ:
היה מפסיק ארץ בורה וכו׳. א״א באמת אין הגירסא מתנהגת כדבריו אמרו בירושלמי רב אמר בור וניר בית רובע זרע אחר כל שהו ר׳ יוחנן אמר בור וניר וזרע אחר בשלשה תלמים של פתיח ופליגי ואסיקו התם מה דאמר רב בשדה בינונית ומה דאמר ר׳ יוחנן בחמשים ושתים וכי מעיינת ביה שפיר מתחזי לך דבשדה קטנה בעינן הפסקה טפי משום דלא עבדי אינשי שדות קטנות כי הכי ולעולם הם נדונין כשדה אחת אלא אם כן יש ביניהם הפסק גדול ומשום הכי אמר רב בשדה בינונית בור וניר בית רובע וזרע אחר כל שהוא. ורבי יוחנן איירי בשדה קטנה שכולה אינה אלא בית רובע דהיינו חמשים על שתים אמות ובקרוב ארבע אמות הוי בית רובע ולא דק ומפני שהיא שדה קטנה בעינן הפסקה טפי אף לזרע אחר ושלשה תלמים של פתיח קרובים להיות בית רובע ואפשר דהוו שתי אמות ברוחב ולא איירי באורך אלא כמו שהוא השדה וכבר נתפרש שאינו אלא חמשים אמות באורך ויותר מעט. ומר אמר לה בהאי לישנא ומר אמר לה בהאי לישנא דאי לא מצידה תברא לגבי בור וניר בית רובע בעי רב בשדה גדולה דהוא שיעור יותר משלשה תלמים ובזרע אחר ממעט ורבי יוחנן בשדה קטנה ממעט בבור וניר ומוסיף בזרע אחר אלא לאו ש״מ כי הדדי נינהו:

ה. אֲכָלָהּ גּוֹבַאי אוֹ קִרְסְמוּהָ נְמָלִים בְּאֶמְצָעָהּ אִם חָרַשׁ מָקוֹם שֶׁאָכְלוּ הֲרֵי זֶה מַפְסִיק:

ו. הַזּוֹרֵעַ בָּהָר שֶׁאֵינוֹ כֻּלּוֹ שָׁוֶה אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ תִּלִּים גְּבוֹהִים וּמְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲרשׁ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ וּלְזָרְעוֹ כְּאַחַת אֶלָּא נֶחְרָשׁ הַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַנָּמוּךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה כְּשָׂדֶה אַחַת וּמַנִּיחַ פֵּאָה אַחַת בְּסוֹף הָהָר עַל כָּל הָהָר:

ז. מַדְרֵגוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אַחַת וְאַחַת. וְאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת מְעֹרָבִים נוֹתֵן מֵאַחַת עַל הַכּל. הָיוּ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאשֵׁי הַשּׁוּרוֹת מְעֹרָבִין נוֹתֵן מֵאַחַת עַל הַכּל. הָיָה סֶלַע עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׂדֶה. אִם עוֹקֵר הוּא אֶת הַמַּחְרֵשָׁה מִצַּד זֶה וְנוֹתְנָהּ מִצַּד זֶה מַפְסִיק. וְאִם לָאו אֵינוֹ מַפְסִיק:

ח. הַזּוֹרֵעַ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אִילָנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מַלְבְּנוֹת מַלְבְּנוֹת בֵּין הָאִילָנוֹת וְאֵין כָּל הַזֶּרַע מְעֹרָב נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת לְכָל הַשָּׂדֶה. שֶׁדָּבָר יָדוּעַ שֶׁשָּׂדֶה אַחַת הִיא וּמִפְּנֵי מְקוֹם הָאִילָנוֹת נֶחְלַק הַזֶּרַע:

ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהָיוּ הָאִילָנוֹת כָּל עֲשָׂרָה בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה. אֲבָל אִם הָיוּ כָּל עֲשָׂרָה אִילָנוֹת בְּיוֹתֵר מִבֵּית סְאָה הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל מַלְבֵּן וּמַלְבֵּן. שֶׁהֲרֵי הָאִילָנוֹת מְרֻחָקִים הַרְבֵּה וְלֹא מִפְּנֵי הָאִילָנוֹת זָרַע מַלְבְּנוֹת מַלְבְּנוֹת:
בד״א בשהיו האילנות וכו׳ עד זרע מלבנות מלבנות. א״א אינו כן בגמרא בירושלמי דהכי איתא התם מה אנן קיימין אם במרווחין אף ב״ש מודו שנותן מאחד על הכל אם ברצופים אף ב״ה מודו שנותן לכל אחד ואחד אלא כן אנן קיימין בנטועים עשרה לבית סאה ב״ש עבדין לון כרצופין וכו׳ לזו הגרסא כשהן מפוזרים אין חלוקת האילנות ניכרת אבל כשהן רצופין ניכרת:

י. וְכֵן מַלְבְּנוֹת הַבְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת לְכָל הַבְּצָלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיָּרָק מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶן וּמְשִׂימָם מַלְבְּנוֹת מַלְבְּנוֹת:

יא. שָׂדֶה שֶׁכֻּלָּה זְרוּעָה מִין אֶחָד וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִילוּ בָּהּ מְקוֹמוֹת לִיבַשׁ עָקַר אוֹ תָּלַשׁ מַה שֶּׁיָּבַשׁ מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַלַּח מְפֹרָד מַלְבְּנוֹת מַלְבְּנוֹת מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ. אִם הָיָה דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שָׁם לִזְרֹעַ מֵאוֹתוֹ הַמִּין עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת כְּגוֹן שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל הֲרֵי זֶה מַנִּיחַ פֵּאָה מִכָּל מַלְבֵּן וּמַלְבֵּן. שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת נִזְרְעוּ. וְאִם הָיָה מִין אֶחָד שֶּׁזּוֹרְעִין אוֹתוֹ שָׂדוֹת כְּגוֹן תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת נוֹתֵן אַחַת לַכּל:

יב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה יָבֵשׁ מִכָּאן וְיָבֵשׁ מִכָּאן וְלַח בָּאֶמְצַע. אֲבָל לַח מִכָּאן וּמִכָּאן וְיָבֵשׁ בָּאֶמְצַע מַנִּיחַ מִן הַיָּבֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִן הַלַּח בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
בד״א כשהיה יבש מכאן וכו׳ עד ולח בפני עצמו. א״א ערבובי דברים יש כאן ולא הסכים להלכה כי בעיא היא בגמרא ולא איפשיטא ואפשר דלרבי עקיבא הוא דאיבעיא להו הואיל והלח מרובה ומשוייר אם יחשב כל המשוייר כשדה אחת או לאו כי המחלוקת אינו אלא על המשוייר לבדו. ומה שאמרו בגמרא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתיא דר״מ בשיטת ר״ע דאמר לח ויבש שני מינים הם ר׳ מאיר אומר וכו׳ מילתא אחריתי היא אם יטול מן הלח על היבש ולא ידעינן הא דר״מ היכן היא מ״מ מן הלח המשוייר נוטל מאחד על הכל בכל ענין על מה שליקט ועל מה ששייר כדברי חכמים וי״א דר״מ דפליג בקוצר לשחת שהוא מפסיק אע״פ שלא חרש ומדמו מילתא למילתא:

יג. שָׂדֶה שֶׁזְּרָעָהּ בְּצָלִים אוֹ פּוֹלִים אוֹ אֲפוּנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִמְכֹּר מִקְצָתָן לַחִין בַּשּׁוּק וּמַנִּיחַ מִקְצָת הַשָּׂדֶה יָבֵשׁ וְיַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ גֹּרֶן. חַיָּב לְהַנִּיחַ פֵּאָה לְזֶה שֶׁמּוֹכֵר לַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה שֶׁקּוֹצֵר אוֹתוֹ יָבֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

יד. הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֵׂהוּ שְׁתֵּי גֳּרָנוֹת מַנִּיחַ פֵּאָה אַחַת. זְרָעָהּ שְׁנֵי מִינִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ גֹּרֶן אַחַת נוֹתֵן פֵּאָה לְמִין זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּפֵאָה לְמִין זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

טו. זָרַע שְׁנֵי זְרָעִים מִמִּין אֶחָד כְּגוֹן שֶׁזְּרָעָהּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים אוֹ שְׁנֵי מִינֵי שְׂעוֹרִים. אִם עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. שְׁתֵּי גֳּרָנוֹת נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵּאוֹת. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי:

טז. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ נוֹתְנִין שְׁתֵּי פֵּאוֹת. חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת. הַשֻּׁתָּפִין שֶׁקָּצְרוּ חֲצִי הַשָּׂדֶה וְאַחַר כָּךְ חָלְקוּ. זֶה שֶׁלָּקַח הַקָּצִיר אֵינוֹ מַפְרִישׁ כְּלוּם. וְזֶה שֶׁלָּקַח הַקָּמָה מַפְרִישׁ עַל הַחֵצִי שֶׁלָּקַח בִּלְבַד. חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ וְקָצְרוּ הַחֵצִי הָאַחֵר בְּשֻׁתָּפוּת. כָּל אֶחָד מֵהֶן מַפְרִישׁ מֵחֶלְקוֹ שֶׁבַּקָּמָה עַל חֵלֶק חֲבֵרוֹ שֶׁבַּקָּמָה אֲבָל לֹא עַל הַחֵצִי שֶׁנִּקְצַר:

יז. שָׂדֶה שֶׁהִגִּיעַ חֶצְיָהּ עַד שְׁלִישׁ וְחֶצְיָהּ לֹא הִגִּיעַ. וְהִתְחִיל וְקָצַר בְּחֵצִי שֶׁהִגִּיעַ חֶצְיוֹ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאָה כֻּלָּהּ שְׁלִישׁ וְאַחַר כָּךְ גָּמַר הַחֵצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגִּיעַ בַּתְּחִלָּה. מַפְרִישׁ מִן הָרִאשׁוֹן עַל הָאֶמְצָעִיִּים וּמִן הָאֶמְצָעִיִּים עַל הָרִאשׁוֹן וְעַל הָאַחֲרוֹן:

יח. הַמּוֹכֵר מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת מִשָּׂדֵהוּ לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה. אִם מָכַר כָּל הַשָּׂדֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת מֵחֶלְקוֹ שֶׁלָּקַח. וְאִם הִתְחִיל בַּעַל הַשָּׂדֶה לִקְצֹר וּמָכַר מִקְצָת וְשִׁיֵּר מִקְצָת. בַּעַל הַשָּׂדֶה נוֹתֵן פֵּאָה הָרְאוּיָה לַכּל. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לִקְצֹר נִתְחַיֵּב בַּכּל. וְאִם מָכַר תְּחִלָּה מַפְרִישׁ הַלּוֹקֵחַ עַל מַה שֶּׁלָּקַח וּבַעַל הַשָּׂדֶה עַל מַה שֶּׁשִּׁיֵּר:

יט. שְׂדֵה אִילָן אֵין מַפְסִיק בָּהּ אֶלָּא גָּדֵר גָּבוֹהַּ הַמַּבְדִּיל בֵּין הָאִילָנוֹת. אֲבָל אִם הָיָה הַגָּדֵר מַבְדִּיל מִלְּמַטָּה וְהַבַּדִּים וְהַפְּאֵרוֹת מְעֹרָבִין מִלְּמַעְלָה וְנוֹגְעִין בַּגָּדֵר עַל גַּבּוֹ הֲרֵי זֶה כְּשָׂדֶה אַחַת וְנוֹתֵן פֵּאָה לַכּל:

כ. שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ אִילָן אֶחָד נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ פֵּאָה אַחַת. לָקַח זֶה צְפוֹנוֹ וְזֶה דְּרוֹמוֹ זֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ:

כא. הֶחָרוּבִין כָּל שֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּצַד חָרוּב זֶה וַחֲבֵרוֹ עוֹמֵד בְּצַד חָרוּב זֶה וְרוֹאִין זֶה אֶת זֶה הֲרֵי הֵן כֻּלָּן שָׂדֶה אַחַת וּפֵאָה אַחַת לְכֻלָּן. הָיוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִין רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיִּים וְאֵין הַצְּדָדִים רוֹאִין זֶה אֶת זֶה מַפְרִישׁ מִצַּד אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים עַל הָאֶמְצָעִיִּים וּמִן הָאֶמְצָעִיִּים עַל הָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל לֹא יַפְרִישׁ מִצַּד זֶה עַל הַצַּד הָאַחֵר:
החרובין כל שאדם עומד וכו׳. א״א לא ידעתי מה הוא זה אלא כל החרובין שיש לאדם אחד אע״פ שיש ביניהם גדרים הרבה אינן מפסיקין כל זמן שהחרובין רואין זה את זה והראיה הזו היא שאדם עומד בראש חרוב זה ורואה החרוב שבצד אחר. והטעם לחרובין מפני שהן גבוהים הרבה ומסובכין כדתנן בחרוב ובשקמה חמשים אמה:

כב. הַזֵּיתִים כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מֵהֶן בְּרוּחַ אַחַת מֵרוּחוֹת הָעִיר כְּגוֹן זֵיתִים שֶׁיֵּשׁ בְּמַעֲרַב הָעִיר כֻּלָּן אוֹ בְּמִזְרָחָהּ הֲרֵי הֵן כְּשָׂדֶה אַחַת וּפֵאָה אַחַת לְכֻלָּן:

כג. הַבּוֹצֵר אֶת מִקְצָת כַּרְמוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן כְּדֵי לְהָקֵל מֵעַל הַגֶּפֶן עַד שֶׁיִּמְצְאוּ שְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת רֶוַח וַיּוֹסִיפוּ הוּא הַנִּקְרָא מֵדֵּל. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַבּוֹצֵר מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ מֵדֵּל וּלְפִיכָךְ נוֹתֵן מִן הַנִּשְׁאָר פֵּאָה הָרְאוּיָה לַכּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּצַר לַשּׁוּק. אֲבָל אִם הֵדֵּל לִמְכֹּר בַּשּׁוּק אֵינוֹ נוֹתֵן פֵּאָה לְזֶה שֶׁהֵדֵּל. הֵדֵּל לְהָבִיא בְּבֵיתוֹ נוֹתֵן מִן הַנִּשְׁאָר שֶׁהִנִּיחַ לִדְרֹךְ פֵּאָה אַחַת הָרְאוּיָה לַכּל:
Previous Day

ט״ז ניסן ה׳תשפ״ד

Next Day