והורו הגאונים וכו׳.וכן אם חילל מעשר וכו׳ עד בהלכות איסורי מאכלות. א״א תמה אני אם אמרו הגאונים שיפדה מעשר שני אפילו בזה״ז פירות על פירות אלא במעשר שני של ח״ל שעשאו כדמאי:
תלתן של מע״ש מותר לאכלה צמחונין.א״א כמדומה לי שהטעהו הירושלמי שאמר בגמרא כיני מתניתא מותר לאכול צמחונין ואני אומר שלא באו להוציא המשנה מפשוטה אבל אמרו שבאכילת צמחונין אין בו הפסד אוכלים אע״פ שיש בהם שבח אכילה טוב מזה לאכלן מלילות או ע״י תבשיל או ע״י עיסה אעפ״כ כיון שנאכלות כעין צמחין רכין יאכלו כן ולא בעינן שיטמאו וכן בכרשינין וזה חומר במע״ש מבתרומה ונ״ל הטעם שאלו רוב מאכלן לבהמה ואם יטמאו שמא יפדה אותן לבהמה ואין פודין מעשר שני לבהמה:
ואם עשה כו׳ ולהוציאה.א״א מפורש בירושלמי [שאינו] מותר להוציאם לאכלם לחוץ אלא מוציאם לעשות מהן עיסה ולחזור וקל הוא שהקילו בכרשינין:
והורו הגאונים וכו׳.וכן אם חילל מעשר וכו׳ עד בהלכות איסורי מאכלות. א״א תמה אני אם אמרו הגאונים שיפדה מעשר שני אפילו בזה״ז פירות על פירות אלא במעשר שני של ח״ל שעשאו כדמאי:
תלתן של מע״ש מותר לאכלה צמחונין.א״א כמדומה לי שהטעהו הירושלמי שאמר בגמרא כיני מתניתא מותר לאכול צמחונין ואני אומר שלא באו להוציא המשנה מפשוטה אבל אמרו שבאכילת צמחונין אין בו הפסד אוכלים אע״פ שיש בהם שבח אכילה טוב מזה לאכלן מלילות או ע״י תבשיל או ע״י עיסה אעפ״כ כיון שנאכלות כעין צמחין רכין יאכלו כן ולא בעינן שיטמאו וכן בכרשינין וזה חומר במע״ש מבתרומה ונ״ל הטעם שאלו רוב מאכלן לבהמה ואם יטמאו שמא יפדה אותן לבהמה ואין פודין מעשר שני לבהמה:
ואם עשה כו׳ ולהוציאה.א״א מפורש בירושלמי [שאינו] מותר להוציאם לאכלם לחוץ אלא מוציאם לעשות מהן עיסה ולחזור וקל הוא שהקילו בכרשינין:
