Daily Rambam


ב"ה
Previous Day

כ״ד אייר ה׳תשפ״ד

Next Day


ג׳ פרקים ליום
הל׳ תעניות פרק ב-ד
פרק אחד ליום
הל׳ מעשר שני ונטע רבעי פרק ב


מעשר שני ונטע רבעי
ב
ספר זרעים

Video Player is loading.
א. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל לִבְעָלָיו לְפָנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם״ וְגוֹ׳. וְנוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) ״מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנְךָ״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מָה בְּכוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יֵאָכֵל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:

ב. מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁפּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּזְּמַן הַזֶּה בְּשָׁוְיוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַבַּיִת. וְהוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁאִם רָצָה לִפְדּוֹת שְׁוֵה מָנֶה בִּפְרוּטָה לְכַתְּחִלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה פּוֹדֶה. לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִן הַקֹּדֶשׁ. וּמַשְׁלִיךְ הַפְּרוּטָה לַיָּם הַגָּדוֹל:
והורו הגאונים וכו׳. וכן אם חילל מעשר וכו׳ עד בהלכות איסורי מאכלות. א״א תמה אני אם אמרו הגאונים שיפדה מעשר שני אפילו בזה״ז פירות על פירות אלא במעשר שני של ח״ל שעשאו כדמאי:

ג. וְכֵן אִם חִלֵּל מַעֲשֵׂר שְׁוֵה מָנֶה עַל שְׁוֵה פְּרוּטָה מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת הֲרֵי זֶה מְחֻלָּל. וְשׂוֹרֵף אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁחִלֵּל עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. כְּפִדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת:

ד. כְּשֵׁם שֶׁאֵין אוֹכְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּזְּמַן הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כָּךְ אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ שָׁם. וְאֵין מְחַלְּלִין אוֹתוֹ וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. וְאִם נִכְנַס בִּירוּשָׁלַיִם אַף בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ שָׁם עַד שֶׁיֵּרָקֵב וְכֵן אִם עָבַר וְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּרָקֵב. לְפִיכָךְ אֵין מַפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא מוֹצִיאִין אֶת הַפֵּרוֹת בְּטִבְלָן חוּץ לָעִיר וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ שָׁם וּפוֹדֵהוּ. וְאִם הִפְרִישׁוּ שָׁם בַּזְּמַן הַזֶּה יֵרָקֵב:

ה. כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ רְבִיעִית יַיִן חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) ״לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״ וְגוֹ׳. וְלוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לְפִיכָךְ אִם אָכַל שְׁלָשְׁתָּן חוּץ לַחוֹמָה לוֹקֶה שָׁלֹשׁ מַלְקִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְנֶאֱמַר לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ׳ לָמָּה פְּרָטָן וְלֹא אָמַר לֹא תֹאכְלֵם בִּשְׁעָרֶיךָ לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

ו. אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה עַד שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ אַחַר שֶׁנִּכְנַס לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) ״לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ״ וְגוֹ׳ (דברים יד כג) ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ וַאֲכָלוֹ בַּחוּץ לוֹקֶה. אֲבָל אִם אֲכָלוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם:

ז. מִקְצָת מַעֲשֵׂר בִּפְנִים וּמִקְצָתוֹ מִבַּחוּץ הָאוֹכֵל מִזֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָאוֹכֵל בַּחוּץ מִזֶּה שֶׁנִּכְנַס לוֹקֶה:

ח. אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא אִם כֵּן נִטְמָא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כד) ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם״ בְּרִחוּק מָקוֹם הוּא נִפְדֶּה וְאֵינוֹ נִפְדֶּה בְּקֵרוּב מָקוֹם. הָיָה הוּא בִּפְנִים וּמַשָּׂאוֹ בַּחוּץ אֲפִלּוּ הָיָה אוֹחֵז אוֹתוֹ בְּקָנֶה הוֹאִיל וְלֹא נִכְנַס הַמַּעֲשֵׂר הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִפְדּוֹתוֹ שָׁם בְּצַד הַחוֹמָה:

ט. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ שֶׁל דְּמַאי אָסוּר לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם שֶׁכְּבָר קְלָטוּהוּ מְחִצּוֹת. וְכֵן פֵּרוֹת הַנִּלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. עָבַר וְהוֹצִיאָן אוֹ שֶׁיָּצְאוּ בִּשְׁגָגָה יַחְזְרוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וּקְלִיטַת מְחִצּוֹת מִדִּבְרֵיהֶם אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂר שֶׁאֵין בְּחֻמְשׁוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם מְחִצּוֹת קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ וְאָסוּר לְהוֹצִיאוֹ. אֲבָל מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִין:

י. פֵּרוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם וְיָצְאוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם. אֶלָּא יַחֲזֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינוֹ נִפְדֶּה בַּחוּץ. אֲפִלּוּ עָשָׂה כָּל הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחַר שֶׁיָּצְאוּ עַל פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יַחְזְרוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. חֹמֶר הוּא בִּמְחִצּוֹת יְרוּשָׁלַיִם הוֹאִיל וְקָלְטוּ קָלְטוּ:

יא. פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצְאוּ. כְּגוֹן סַלֵּי עֲנָבִים לְגַת וְסַלֵּי תְּאֵנִים בְּמֻקְצֶה. מֻתָּר לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם בַּחוּץ. וְכֵן פֵּרוֹת דְּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצְאוּ פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן בַּחוּץ:

יב. פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם וּפְדָאָן אִם נִטְמְאוּ בִּוְלַד הַטֻּמְאָה אָסוּר לְהוֹצִיאָן. אֶלָּא יֵאָכְלוּ בִּפְנִים מִפְּנֵי שֶׁוְּלַד הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶם. וְאִם נִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ בַּחוּץ וַאֲפִלּוּ בִּוְלַד הַטֻּמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם הֲרֵי אֵלּוּ נִפְדִּין וְנֶאֱכָלִין בְּכָל מָקוֹם:

יג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהִכְנִיסָן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּתְפְּשֵׂם הַמְּחִצּוֹת. אֲבָל אִם לֹא הִתְנָה הוֹאִיל וְנִכְנַס הֲרֵי הוּא טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה [שֶׁאֵין וָלָד מְטַמֵּא שֵׁנִי מִן הַתּוֹרָה] וּכְבָר קְלָטוּהוּ מְחִצּוֹת וְאֵינוֹ יוֹצֵא:

יד. תִּלְתָּן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֻתָּר לְאָכְלָהּ צִמְחוֹנִין שֶׁכָּךְ הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילָה. וְכֵן כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִין. וְאִם עָשָׂה מֵהֶם עִסָּה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְהִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם וּלְהוֹצִיאָהּ שֶׁאֵינָן בִּכְלַל הַפֵּרוֹת. וְאִם נִטְמְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם יִפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בַּחוּץ:
תלתן של מע״ש מותר לאכלה צמחונין. א״א כמדומה לי שהטעהו הירושלמי שאמר בגמרא כיני מתניתא מותר לאכול צמחונין ואני אומר שלא באו להוציא המשנה מפשוטה אבל אמרו שבאכילת צמחונין אין בו הפסד אוכלים אע״פ שיש בהם שבח אכילה טוב מזה לאכלן מלילות או ע״י תבשיל או ע״י עיסה אעפ״כ כיון שנאכלות כעין צמחין רכין יאכלו כן ולא בעינן שיטמאו וכן בכרשינין וזה חומר במע״ש מבתרומה ונ״ל הטעם שאלו רוב מאכלן לבהמה ואם יטמאו שמא יפדה אותן לבהמה ואין פודין מעשר שני לבהמה:
ואם עשה כו׳ ולהוציאה. א״א מפורש בירושלמי [שאינו] מותר להוציאם לאכלם לחוץ אלא מוציאם לעשות מהן עיסה ולחזור וקל הוא שהקילו בכרשינין:

טו. אִילָן שֶׁעוֹמֵד לְפָנִים מִן הַחוֹמָה וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַחוֹמָה אֵין אוֹכְלִין תַּחַת נוֹפוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס תַּחַת נוֹפוֹ אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם:

טז. בָּתִּים שֶׁבְּצַד הַחוֹמָה שֶׁפִּתְחֵיהֶם לְפָנִים מִן הַחוֹמָה וַחֲלָלָן לְחוּץ. מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וּלְפָנִים כִּלְפָנִים לְכָל דָּבָר וּמִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ אֵין אוֹכְלִים שָׁם וְאֵין פּוֹדִין שָׁם לְהַחֲמִיר. הָיָה חֲלָלָן לְפָנִים וּפִתְחֵיהֶם לַחוּץ. מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ פּוֹדִין בּוֹ וְאֵין אוֹכְלִין. וּמִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים אֵין אוֹכְלִין שָׁם וְאֵין פּוֹדִין לְהַחֲמִיר. וְהַחַלּוֹנוֹת וָעֳבִי הַחוֹמָה כִּלְפָנִים:
Current Time 0:00
Duration -:-
Loaded: 0%
Stream Type LIVE
Remaining Time -:-
 
1x

Audio Only
Previous Day

כ״ד אייר ה׳תשפ״ד

Next Day